מנכ”לית המשרד שי לי שפיגלמן: משרד המדע צריך להיות הגורם המתכלל בתחום החדשנות. השניים אמרו את הדברים במפגש מועדון מנהלי ההייטק – סיליקון קלאב
בשבוע שעבר התקיים בת”א מפגש פורום מנכ”לי הייטק “הסיליקון קלאב”. במפגש השתתפו לראשונה מאז נכנסו לתפקידם יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה הנכנס וכן שי לי שפיגלמן מנכ”לית משרדו.
באחת מהופעותיו הראשונות בציבור מאז התמנה לשר המדע והטכנולוגיה ובראיון זוגי ראשון עם שי לי שפיגלמן, מנכ”לית משרד המדע והטכנולוגיה, שוחחו השניים שראיינו האחת את השני (ולהיפך) על חשיבות החדשנות ועל תוכניותיהם לקידום המדע והטכנולוגיה בישראל. כשנשאל השר שי מהם התחומים הטכנולוגים שהוא מתכוון להתמקד בהם הודה כי משרדו עדיין בוחן מספר כיוונים אבל מצא לנכון לפרט תחום אחד במיוחד – תעשיית החלל האזרחית.
לפי שי יש בישראל תעשיית חלל מפוארת בזכות ראש הממשלה המנוח מנחם בגין. הכל החל בשנת 1982 כאשר בגין החליט שצריך לפתח תעשיית חלל בישראל ודיבר עם אנשים סביבו. צחקו עליו, אמרו לו שתעשית חלל זה למעצמות כמו ארה”ב או רוסיה אך הוא ענה להם באומרו “כשויתרנו על סיני ויתרנו על העומק האסטראטגי שלנו אז אנחנו צריכים עומק אסטראטגי בחלל” ואחרי שצחקו עליו הלכו לעבוד ו-30 שנה אחרי, מדינת ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שיש לה יכולת חלל מלאה החל מיכולת לבנות לויינים, לשגר לוויינים, לתחזק אותם בחלל, למכור שרותי לווינים וכו’. רוב התעשיה היא צבאית אבל כיום יש טרנד עולמי שנקרא תעשיית חלל אזרחית.
עד לפני 10 שנים העלות של לשלוח קילוגרם ציוד לחלל היתה קצת יותר מ- 100,000 דולר וכיום העלות של שליחת אותו קילו לחלל עולה 3,000 בלבד. כיום ניתן להכניס באותו קילו הרבה יותר מיחשוב אז העלות/תועלת השתפרה משמעותית. משקיעי הון סיכון בארה”ב ואירופה השקיעו בתחום מילארדים כבר לפני כמה שנים וכעת אנחנו שוקלים מאד ברצינות להכנס לתעשיית חלל אזרחית. צריך לשכנע עוד הרבה מאד גורמים וגם אנחנו עוד לא לגמרי השתכנענו אבל אנחנו בודקים את זה לעומק, דיברנו עם משקיעים בעמק הסיליקון, דיברנו עם אסטרונאוטים שבונים בארה”ב תחנת חלל אזרחית ונחליט. אז בעוד 20 שנה אם תרצו להתפוצץ מצחוק ותחפשו את האשמים שהחליטו להשקיע בתעשיית חלל אזרחית זה אנחנו. או חלילה אם מדינת ישראל תפספס את הטרנד הזה כי החליטה לא להיכנס לשם וכל העולם יהיה שם אז זה בגלל שהחלטנו לא להכנס לתחום ומדינת ישראל עלולה להפסיד תעשייה שלמה כמו שפורחת כאן כיום תעשית האוטוטק עם מאות חברות ועשרות אלפי עובדים.
אין בממשלה גורם מתכלל לתחום החדשנות – משרד המדע צריך לעשות זאת
גופים רבים בממשלה עוסקים בחדשנות אך אין גורם מתכלל. כך אמרה מנכ”לית משרד המדע שי לי שפיגלמן התארחה עם השר יזהר שי במפגש פורום הסיליקון קלאב שהתקיים ביום שני בת”א.
הדבר החשוב ביותר הוא לתכלל. היום הטיפול בחדשנות מפוזר ברשות החדשנות, מוסדות ההשכלה הגבוהה, משרד המדע, ישראל דיגיטלית ועוד, אך אין ראייה מתכללת לגיבוש תחומים אסטרטגיים. תפקיד זה, לדבריה מיועד למשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. השר שי הציג את מטרות העל של המשרד בראשותו: “שימור וחיזוק יכולותיה של מדינת ישראל בתחומי החדשנות המדע והטכנולוגיה.”
השר שי התייחס גם לדרך שהוא ושפיגלמן מבקשים לנהל את המשרד: “אנחנו שני אנשי הייטק עם מנטליות כזו שהכול צריך להיות מדיד ובעל אימפקט, את תזלזלו בפקידי הציבור יש שם אנשים מדהימים. הכנסנו מנטליות שגורמת לאנשים להסתכל עלינו בחשש במסדרונות, היום עשו לנו סיור במשרד. היתה הפתעה שהשר רוצה להכיר את עובדי המשרד. דבר ראשון הכירו לי את יו”ר וועד העובדים.”
“אנו לומדים הרבה, נפגשים כמעט עם כל מי שמוכן להיפגש איתנו מהתעשיה, הממשלה, חוקרים, אנשי המדע, תהליך מאוד שיטתי ואסטרטגי. נסינו לגבש, ללמוד מה תפקיד משרד המדע בחוק והחלטת הממשלה שהקימה אותו. איך אנחנו יכולים להוביל את החדשנות בישראל כך שתהפוך למובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית ואיך גוזרים מה תקציב. מדע מחקר וטכנולוגיה וחדשנות אלו הם מנועי הצמיחה, ולחשוב יחד איך אנחנו עושים את זה הכי טוב.
למשרד יש שלל תפקידים שמוגדרים בחוק, אחד מהם לבוא לממשלה ולהגיד הנה הכיוונים הנה הדברים החשובים שמדינת ישראל כמדינה צריכה לחהליט שהיא רוצה להיות בהם בעשר שעשרים השנים הקרובות. משימת המשרד: “שימור וחיזוק יכולותיה של מדינת ישראל בתחומי החדשנות המדע והטכנולוגיה.”
“אנחנו מתחילים לעבד תוכניות שיוגשו לאישור הממשלה.”. עוד אמר שי: “בישראל בעוד שלושים שנה יימחק המושג פרירפריה. לשם כך צריך להתחיל היום. בסופו של דבר נוצרה הזדמנות”.
השניים גם התייחסו לדרך שעברו בהייטק הישראלי עד כה. השר שי: “כשידעתי שאני מועמד לתפקיד שר, אמרתי וואו אני צריך מישהו או מישהי שילמדו אותי במה מדובר, איך נראה משרד ממשלתי ואיך עובדים מול פקידי האוצר. כך יצא ששי לי שפיגלמן אז המנהלת של ישראל דיגיטלית הרימה אלי טלפון בישראל דיגיטלית כדי לתדרך אותי על הקשר בין משרדי הממשלה והחדשנות והיו לנו כמה שיחות. לא ידעתי אז שהיה שר, וגם היא לא ידעה זאת. ביום שקיבלתי את המינוי שאלתי אם את הרואה את עצמך כמועמדת להמשיך בשירות הציבורי.”
שפיגלמן: “גדלתי בהייטק, הייתי בשלל תפקידים במיקרוסופט ישראל רעננה ומרכז הפיתוח בהרצליה. בגיל 40, עם ארבעה ילדים החלטתי לעשות משהו למען הציבור. עברתי למגזר המשלתי ואז הקימו את ישראל דיגיטלית. הייתי סגנית ראש המטה של יאיר שינדלר, וכשיאיר עזב הציעו לי לנהל את ישראל דיגיטלית, ובארבע השנים העליתי ממשרד רוה”מ עם 7 עובדים, עברנו למשרד לשוויון חברתי עם 70 עובדים ותקציב של חצי מיליארד שקל.”
“הכול הפתיע. זה שוק קשה לעבור למגזר הציבורי, הראל לוקר אמר שלא אשרוד יומיים. אני רוצה לעשות דברים טובים יש נכונו, יש תפקיד וזה לא יוצא, יש חשבים, פקידים ואחרים שיפריעו.”
לאחר מכן שאלה שפיגלמן” את שי: “מה גרם לך ללכת לפוליטיקה אחרי שני אקזיטים, ושותפות בקרנות הון סיכון בארץ ובעולם?
יזהר שי: “הייתי בצד הנפלא הזה של האנשים הנפלאים הללו (חברי הסיליקון קלאב א.ב.). רוב האנשים עושים משהו מעבר לעבודה. זו לא היתה החלטה פשוטה כי המשמעות הייתה לעזוב חיים נוחים וכיפיים בהם יש לך שליטה על מה שקורה סביבך, על סדר היום, איך מתלבשים.”
“זה היה עניין של צירוף נסיבות שפגשתי את בני גנץ, נהיינו חברים, הוא שכנע אותי שההייטק הישראלי צריך ייצוג בכנסת ובממשלה, יש כמה יוצאי הייטק בתפקידים בכירים אבל הם לא מייצגים את המגזר. בני גנץ שכנע אותי שאני יכול לעשות משהו לטובת כלכלת החדשנות., מונח שכולל לא רק את ההייטק הקלאסי אלא כולל אגרוטק ציוד רפואי, ועוד עשרות תחומים נוספים. לאט לאט בנינו קומפלקס שלם שמדבר על ההזדמנויות שבכלכלה, והמשמעות לפריפריה. למען האמת התלבטתי עד הרגע האחרון. הייתי אני אחרון המצטרפים למפלגת חוסן.”
לסיכום אמרה שפיגלמן כי בפני השר ובפניה עומדות משימות גדולות בין היתר כאלה הקשורות לקורונה, אך גם חיבור טוב יותר בין ההייטק לממשלה, “ושנצליח לקדם את מדיניות הממשלה לעולמות הנכונים.”
בתגובה לשאלת השר שי, מה היית רוצה שיקרה בסיום הקדנציה שלך ענתה המנכ”לית שפיגלמן: “אני מקווה שנקבל את ההחלטות הנכונות שיסייעו להפוך את ישראל למדינה יותר דיגיטלית, שנצליח לקדם את נושא הבריאות הדיגיטלית ושנכניס אוכלוסיות נוספות להייטק”.
הכתבה התפסמה באתר CHIPORTAL (חלק א’, חלק ב’)
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
בהצלחה.
איך ” עוד לא לגמרי השתכנענו” הולך עם “בעוד 20 שנה אם תרצו להתפוצץ מצחוק ותחפשו את האשמים שהחליטו להשקיע בתעשיית חלל אזרחית זה אנחנו.”?
תשובה: למה לא להעמיד פנים שבודקים באמת את הנושא לעומק, ובעיקר את התעדוף הנכון שלו מול תחומי חדשנות אחרים, גם אחרי שההחלטה בעצם התקבלה (מן הסתם כי זה נושא מאד סקסי)?