פרופ’ רכבי שותף בפרס Polymath שהוא “ניסוי בחדשנות שמתבססת על סקרנות קיצונית” המחולק על ידי קרן שמידט פיו’צר שהקים אריק שמידט, ממייסדי גוגל
כבוד למדע הישראלי: פרס חדש בן 2.5 מיליון דולר בשם Polymath (“איש אשכולות”) יוענק לחוקרים שהפגינו בין-תחומיות נדירה. רק שני מדענים מכל העולם זכו בפרס ה-Polymath הראשון: פרופ׳ ג’ף גור מ-MIT – ופרופ’ עודד רכבי מהמחלקה לנוירוביולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע”ש ג’ורג’ ס’ וייז ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. שני המדענים יקבלו, כל אחד בנפרד, מענק שנתי בסך 500,000 דולר על פני חמש שנים – שישמש למחקר “חופשי” (לא מוגבל), בכל כיוון שהוא. “אני גאה שנבחרתי, ונרגש מההזדמנות שניתנה לי לפתוח כיווני מחקר חדשים”, אומר פרופ’ רכבי. “לרוב מדענים מקבלים כספים כדי להמשיך תהליכים שכבר התחילו. פרס ה Polymath שונה, הם אומרים: ‘הנה המשאבים, תעשה משהו חדש לגמרי, תסתכן. תחקור רעיונות משוגעים שבכלל לא היית חולם להציע לאחרים”.
הקרן הפילנתרופית Schmidt Futures, יוסדה על ידי אריק וונדי שמידט מכספם האישי. אריק שמידט כיהן כמנכ”ל גוגל בשנותיה המעצבות 2001 עד 2011, ולאחר מכן שימש כיו”ר גוגל עד 2015. שמידט הקים ומממן את הפרס שמטרתו היא להעניק לחוקרים אינטרדיסציפלינריים במיוחד את האמצעים להרחיב עוד יותר את היקף המחקר שלהם. הקרן מתכננת בעתיד לייסד רשת יוקרתית של בוגרי התוכנית. “זהו ניסוי בחדשנות שמתבססת על סקרנות קיצונית”, נכתב מטעם התוכנית. “במקום להמר על הצעות מחקר, התוכנית שלנו מהמרת על אנשים”.
מיקרו RNA, אפיגנטיקה והמגילות הגנוזות
מעבדתו של חתן פרס ה-Polymath הראשון פרופ’ עודד רכבי מיטיבה לקדם את המחקר הבין-תחומי. בשנים האחרונות חקר פרופ’ רכבי מגוון רחב מאוד של נושאים והגיע לפריצות דרך מדעיות בתחומים שאינם בהכרח קשורים אחד לשני: כך למשל, רכבי חשף מנגנון שמאפשר הורשה של תכונות נרכשות, הראה לראשונה שרנ”א קטנים מורשים במקביל לדנ”א, ופיענח את חוקי ההורשה האפיגנטיים. במחקר אחר רכבי ושותפיו סייעו בפיענוח המגילות הגנוזות בעזרת הדנ”א העתיק שאצור בעור שעליו נכתבו, כדי ללמוד עוד על ההיסטוריה של סוף בית שני.; רכבי וצוותו חקרו גם את הבסיס הנוירולוגי לאי-רציונליות ומצאו חוק פשוט, שמאפשר לשנות את מערכת העצבים של תולעים כך שיהיו יותר או פחות רציונליות. בתחום אחר לחלוטין, קבוצתו של רכבי הינדסה גנטית טפילים כדי להפוך אותם למכונות של הפרשת חלבונים כדי לאפשר תיקון של מחלות גנטיות במערכת העצבים.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
מעולה, כל הכבוד וישר כח