החוקרים משלבים גלים הנעים בשמש עם תצפיות חלליות ומעריכים את הסבירות שכל זיהוי אכן מייצג אזור פעיל. השיטה נועדה להשלים מידע חסר במודלים שמשמשים לחקר מזג האוויר בחלל.
תרגום: נחום שרשבסקי
צוות במכון המחקר הדרום־מערבי (SwRI) פיתח מודל משופר לחיזוי אירועי שמש, הכולל פעילות בצד הרחוק של השמש. הצוות חקר מפות כמעט בו־זמניות של כל פני השמש מהשנים 2010–2014, תוך שילוב בין תצפיות מכדור הארץ ונתונים ממכשירים בחלל המראים את הצד השני. המסגרת שהתקבלה מאפשרת לבנות מודלים של הסעת שטף מגנטי על פני השמש (SFT), שלדברי החוקרים שלמים ומדויקים יותר מהמודלים הקודמים.
מדענים משתמשים במודלי SFT כדי לנטר ולחזות את פעילות השמש, וכך לסייע בחיזוי מזג האוויר בחלל המשפיע על כדור הארץ.
״יצרנו מודל של פני השמש כדי לראות כיצד השדה המגנטי מתנהג, וכך להבין איך פעילות השמש משתנה לאורך מחזורי השמש״, אמר החוקר ד״ר ביבוטי ג׳הא, המחבר הראשי של המאמר. ״אם נוכל להתוות את מחזור השמש הבא, נדע טוב יותר כיצד השמש צפויה להתנהג בשנים הבאות״.
מה מסתתר בצד הרחוק של השמש?
הצד הרחוק של השמש הוא המחצית הפונה הרחק מכדור הארץ בכל רגע נתון. שלא כמו הירח, שאותו צד שלו פונה בקביעות אל כדור הארץ, השמש משלימה סיבוב הנראה מכדור הארץ בערך בכל 27 ימים. פירוש הדבר הוא שכל אזור על השמש מגיע בסופו של דבר לשדה הראייה שלנו. עם זאת, בכל רגע נתון מחצית מפניה מוסתרת מצפייה ישירה.
היעדר נתונים בו־זמניים מהצד הרחוק של השמש פגע במודלי SFT מוקדמים. במקרים מסוימים, עם סיבוב השמש, כתם שמש הופיע באופן בלתי צפוי מהצד הרחוק, והיה צורך לחשב את המודל מחדש במהירות. בשנות השבעים החלו מדענים להשתמש בגלים אקוסטיים כדי ללמוד על פנים השמש ועל פעילות בצדה הרחוק, בדומה לאופן שבו גאולוגים משתמשים בגלים כדי לחקור את המתרחש מתחת לקרום כדור הארץ.
התחום הזה, הליוסייסמולוגיה, תרם לשיפור חיזוי מזג האוויר בחלל, אך גם המודלים האלה סבלו לפעמים ממידע שגוי.
לסנן אזורים פעילים מדומים
״נתונים אקוסטיים יכולים לפעמים להצביע על אזור פעיל בצד הרחוק, אבל כשהאזור נכנס לשדה הראייה, איננו רואים דבר. זה כמעט כמו תוצאה חיובית כוזבת. אנו קוראים להם אזורים פעילים מדומים״, אמר ג׳הא.
המודל החדש שפיתח צוות SwRI מסייע לסנן את האזורים המדומים האלה, וכך מספק מפה מדויקת יותר של כל פני השמש בכל רגע נתון.
״לפני שאנו מוסיפים למודל את הנתונים ההליוסייסמיים האלה מהצד הרחוק, אנחנו מעריכים באופן שיטתי את מהימנות זיהוי האזורים הפעילים״, אמרה ד״ר ליסה אפטון, ממחברות המאמר. ״אנו משייכים לכל אחד מהאזורים הפעילים האלה בצד הרחוק הסתברות, על סמך תכונותיו״.
המודל ההסתברותי לזיהוי אזורים פעילים בצד הרחוק של השמש מציע דרך מעשית לשלב נתונים הליוסייסמיים במודלי SFT.
״זהו צעד קדימה לעבר מודלים מציאותיים יותר של השדה המגנטי בשתי מחציות השמש, הנראית והבלתי נראית״, אמר ג׳הא.
מקור: מכון המחקר הדרום־מערבי, 13 באוקטובר 2026.
שאלות ותשובות
האם לשמש יש צד נסתר קבוע?
לא. השמש מסתובבת, ולכן האזור שאינו נראה מכדור הארץ משתנה עם הזמן.
מה חדש בשיטה?
הערכת הסתברות לכל זיהוי בצד הרחוק, לפני שילובו במודל השדה המגנטי.
האם השיטה מנבאת כל התפרצות שמש?
לא. השיטה משפרת את המידע המוזן למודל השדה המגנטי; היא אינה מבטיחה חיזוי של כל התפרצות.
המאמר המדעי
עוד בנושא באתר הידען
- לראשונה צולם הקוטב הדרומי של השמש
- נאס״א זיהתה התפרצות רדיו שמשית שנמשכה 19 ימים
- ניסוי לייזר חושף כיצד שדות מגנטיים משחררים אנרגיה
- תנועה סדורה שנראית אקראית בנתוני חלליות
- גלי פלזמה עשויים לסייע לרוח השמש לסלק את אטמוספרת מאדים
