ביולוגיה ורפואה

מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

  • תגובה אחת
חיטה. מתוך ויקיפדיה

מחקר חושף פוטנציאל לביות מודרני של צמחי מאכל

  • אין תגובות
התאים העיקריים במוח: בצהוב נוירונים (תאי עצב), בכתום: אסטרוציטים, אפור: אויליגודנדרוצידים, בלבן, מיקרו גליה או תאי המוח. איור: shutterstock

מדעני יבמ מחקים את הפונקציונליות של נוירונים באמצעות מכשיר משנה-פאזה

  • 2 תגובות
הכבשה דולי. מתוך ויקיפדיה

מחקר: שיבוטים לא מתים צעירים

  • תגובה אחת
אילנית החלב. באדיבות גיל וויזן

חומר הגנה דביק של אילנית החלב

  • אין תגובות
השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

  • 2 תגובות
כסא גלגלים ממונע

חידושים בעולם כסאות הגלגלים

  • אין תגובות
מערכת על שבב לאבחון מיידי של מחלות. צילום: יח"צ - יבמ

טכנולוגיית מעבדה-על-שבב תעזור לרופאים לאבחן סרטן ומחלות שונות ברמת הננו

  • 4 תגובות
פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאים לבביים לשם יצירה של טלאי לבבי ביוני. בתמונה מוצגים הפיגום הננו-אלקטרוני (בזהב) יחד עם התקני תיעוד (בסגול) והמרצה (בירוק) ורקמת הלב (באדום) [באדיבות Lieber Group/Harvard University]

פיתוח של טלאי ביוני ללב

  • אין תגובות
התקן של חברת Vensica. צילום יחצ

חברת Vensica Medical השלימה סבב גיוס בהיקף של חצי מיליון דולר

  • אין תגובות
מדידת מדידת סוכר לתינוק חולה סכרת מסוג 1. צילום: shutterstockסוכר לתינוק חולה סכרת מסוג 1. צילום: 150699080

דרימד דיאביטיס גייסה 3.3 מיליון דולר להמשך פיתוח פלטפורמה חדשה לניהול מחלת הסוכרת

  • אין תגובות
היתוש נושא נגיף הזיקה. צילום מתוך ויקיפדיה

יבמ תורמת עוצמת מיחשוב למאבק בנגיף הזיקה

  • אין תגובות
URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

  • אין תגובות
חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

  • 2 תגובות
ננו רובוטים מטפלים בתא סרטני. איור: shutterstock

ננו-מכונות לאבחון מחלות

  • אין תגובות
חקלאים מצרים קדמונים. מתוך ציור שהתגלה בארון קבורה בעיר תבאי שהיתה בתקופה מסויימת בירת מצרים.

דנ"א קדום מלמד על ההיסטוריה הגנטית המורכבת של החקלאים הקדומים בעולם

  • 4 תגובות
טביעת האצבע של חוש הריח של האדם באמצע דומה מאוד לטביעת האצבע של אותו אדם לאחר 30 יום (מימין), אך שונה מאוד מטביעת האצבע של אדם אחר (משמאל). המחשה: מכון ויצמן

בין טוב לרע

  • תגובה אחת
תמונה של האלמוג פוסיליפורה. הצבע האדום מגיע מהאצות השיתופיות שחיות עם האלמוג. צילום: Scripps Institution of Oceanography

אוקיינוס מתחת למיקרוסקופ

  • אין תגובות

הפרד או משול

  • אין תגובות
תא שומן. איור:shutterstock

הסביבה הטבעית

  • תגובה אחת
לישון. המחשה: shutterstock

לישון על זה!

  • אין תגובות
עכבר מעבדה. צילום: shutterstock

מנגנון השולט בהתמודדות של עכברים עם אתגרים חברתיים

  • אין תגובות
מימין לשמאל: פרופ' ציון פחימה, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה מיכל דוד, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן פרופ' אברהם קורול, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה פרופ' אהוד ויס, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן ד"ר שריאל הובנר, מיג"ל, המכללה האקדמית תל-חי ד"ר אורי דוידוביץ, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית. צילום: יוני רייף, דוברות אוניברסיטת בר-אילן

ביות השעורה החל בישראל באיזור הגליל

  • תגובה אחת
המוח האנושי כשבב. איור: shutterstock

האם נוכל להעלות מוח למחשב – והאם אנו צריכים אפילו לנסות?

  • 55 תגובות
השמנת יתר. צילום: shutterstock

התאווה למתוק

  • תגובה אחת
האבולוציה האנושית, על פי תהום. איור: shutterstock

האם האבולוציה האנושית נמשכת?

  • 146 תגובות
מימין: שירה וינגרטן-גבאי, שני אליאס-קירמה, פרופ' ערן סגל ודר רונית ניר. הנדסה גנטית

אזורי בקרה

  • תגובה אחת
פרופ' גיל עצמון מאוניברסיטת חיפה ומכון איינשטיין בניו-יורק. צילום יח"צ

התגלה גן שפעולה לא תקינה שלו מעלה בצורה משמעותית את הסיכוי לחלות בסכרת מסוג 2

  • 2 תגובות
פרופ' דפנה אטלס, האוניברסיטה העברית (קרדיט: דפנה אטלס)

נמצאו חומרים המונעים נזקים קוגניטיביים בעקבות חבלה מוחית

  • תגובה אחת
מערכת העצבים הסימפטתיים והפאראסימפטתיים. מתוך ויקיפדיה

מדוע פריצה למערכת העצבים יכולה להיות הטיפול הרפואי הגדול הבא?

  • אין תגובות
סוסי פרא ברמת הגולן. איור: shutterstock

חייהם הסודיים של הסוסים

  • 3 תגובות
Yutyrannus huali - דינוזאור בעל נוצות שהתגלה בסין בשנת 2012 ושני פרטים של דינוזאורים מנוצים קטנים יותר Beipiaosaurus. איור: ד"ר בראין צ'ו

הפרכת שישה מיתוסים אודות הדינוזאורים

  • 7 תגובות
מיגרנה. איור: shutterstock

כאב במוח

  • תגובה אחת
הצעירים הצביעו בעד הישארות, המבוגרים ביקשו לצאת. מבוסס על איור מתוך אתר Catholic Herrald תוך החלפת השלטים

תורת המשחקים מסבירה איך הגיעו הבריטים לתוצאה שאיש לא התכונן אליה

  • 9 תגובות
המוח

מחקר חדש בטכניון חושף מנגנון לבקרה מדויקת ופרטנית על פעילות המוח באמצעות גלי אולטרסאונד

  • 5 תגובות
שרשרת האבולוציה מהקוף לאדם. נחמדה אבל לא כל כך מדויקת. מתוך ויקיפדיה

לקראת האולימפיאדה: המקורות האבולוציוניים של הספורט

  • תגובה אחת
נוירונים בתלת ממד. איור: shutterstock

הנוירונים במוח הרבה יותר מגווונים ממה שחשבנו

  • 3 תגובות
Cellulase 1JS4, a common enzyme found in detergents Credit: Pratulka/cc.

ביומימיקרי ואבקות כביסה

  • 2 תגובות
סטיבן קיטינג, חולה סרטן המוח. מתוך הסרט "מטופל פתוח"

גישת קוד פתוח למלחמה בסרטן המוח

  • 2 תגובות
מיקרוגליה (בירוק בהיר) במוח עכבר בוגר. צולם באמצעות מיקרוסקופ פלואורסצנטי

כיצד שיבושים בהתפתחות המערכת החיסונית יכולים לפגוע במוח העובר והילוד בעכברים המשמשים מודל לחקר מחלות מוח התפתחויות

  • אין תגובות
"מערכות השורשים הסבוכות של עצים קרובים יוצרות רשת שדרכה יכולים לעבור חומרים". צילום: Matthew Britton, Flickr

הרשת הסודית של העצים

  • 5 תגובות
נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

  • תגובה אחת
חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק

  • 30 תגובות
חותמת זמן של אירועים הנצרבים במוח. איור: מכון ויצמן

חוויה של פעם בחיים

  • תגובה אחת
הדליפה במפרץ מקסיקו הותירה אחריה הרס עצום ונזקים שחלקם בלתי הפיכים. צילום: Green Fire Productions, Flickr

חיידקים מפרקי נפט

  • 5 תגובות
צילום מיקרוסקופי של היווצרות קו האמצע הבטני. קן האמצע מסומן על ידי החלבון הבין-תאי למינין (באדום, ראו חץ לבן). התאים (צבועים בירוק) נודדים לעבר קו האמצע אך אינם עוברים אותו

קו ההתחלה

  • אין תגובות
ד"ר ניק לונגריץ' ממרכז מילנר לחקר האבולוציה. צילום: אנתוני פרותרו, מאוניברסיטת באת '

היונקים כמעט נכחדו עם הדינוזאורים

  • 2 תגובות
הגוף השמימי שחיסל את הדינוזאורים. איור: shutterstock

מה הרג את הדינוזאורים?

  • 33 תגובות
מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום. צילום: דוברות מכון ויצמן

אני והצלולוזום שלי

  • אין תגובות
תרופה ננומטרית לסרטן - איור המתאר את מבנה מערכת ההובלה ואת פעילותה בגידול. איור: מאיה בר זאב, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה ננומטרית לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים בקיבה

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש