ביולוגיה ורפואה

"מערכות השורשים הסבוכות של עצים קרובים יוצרות רשת שדרכה יכולים לעבור חומרים". צילום: Matthew Britton, Flickr

הרשת הסודית של העצים

  • 5 תגובות
נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

  • תגובה אחת
חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק

  • 30 תגובות
חותמת זמן של אירועים הנצרבים במוח. איור: מכון ויצמן

חוויה של פעם בחיים

  • תגובה אחת
הדליפה במפרץ מקסיקו הותירה אחריה הרס עצום ונזקים שחלקם בלתי הפיכים. צילום: Green Fire Productions, Flickr

חיידקים מפרקי נפט

  • 5 תגובות
צילום מיקרוסקופי של היווצרות קו האמצע הבטני. קן האמצע מסומן על ידי החלבון הבין-תאי למינין (באדום, ראו חץ לבן). התאים (צבועים בירוק) נודדים לעבר קו האמצע אך אינם עוברים אותו

קו ההתחלה

  • אין תגובות
ד"ר ניק לונגריץ' ממרכז מילנר לחקר האבולוציה. צילום: אנתוני פרותרו, מאוניברסיטת באת '

היונקים כמעט נכחדו עם הדינוזאורים

  • 2 תגובות
הגוף השמימי שחיסל את הדינוזאורים. איור: shutterstock

מה הרג את הדינוזאורים?

  • 33 תגובות
מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום. צילום: דוברות מכון ויצמן

אני והצלולוזום שלי

  • אין תגובות
תרופה ננומטרית לסרטן - איור המתאר את מבנה מערכת ההובלה ואת פעילותה בגידול. איור: מאיה בר זאב, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה ננומטרית לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים בקיבה

  • תגובה אחת

שני חוקרים מבר-אילן זכו בפרס מטעם קרן מינרבה על מחקרים פורצי דרך משותפים עם חוקרים מגרמניה

  • אין תגובות
קריוגניקה. איור: shutterstock

העולם הבא של האתאיסטים או האם ניתן לשמר את המוח לאחר המוות

  • 9 תגובות
דג טרוטה. צילום: waldemarpaet, cc 4.0

דגי טרוטה ומערכות טיפול מים

  • 9 תגובות
סיבים. תמונה מאת Rob Hille, cc 3.0

לחשוב כמו פטרייה

  • אין תגובות
קרל לנדשטיינר. מתוך ויקיפדיה

148 שנים להולדתו של קרל לנדשטיינר – מגלה סוגי הדם ומאבות תחום האימנולוגיה

  • אין תגובות
אצות לריפוי רקמת לב פגומה, על פי מחקרה של פרופ' סמדר כהן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צילום דני מכליס. התמונה מוצגת בתערוכת השגי המדע של ישראל, שהקים משרד המדע בנמל התעופה בן גוריון

החידושים הטכנולוגיים בתחום הבריאות

  • תגובה אחת
ההלבנה נמשכת עד שהאלמוג משתחרר מהעקה והאצה חוזרת, אלא אם עובר זמן רב מדי ואז הוא מת. צילום: Coral CoE

שונית המחסום הלבנה

  • תגובה אחת
סריקה במיקרוגרף אלקטרון של ננו לבנים של החומר nacre Credit: F. Heinemann; Wikimedia Creative Commons License.

יצירת נקודות חולשה לחיזוק חומרים

  • תגובה אחת
שדה חיטה לאחר בצורת בישראל. צילום: shutterstock

התגובה של הצמחים להתחממות – רעלנים

  • 6 תגובות
מעל ערך צפיפות חלקיקים מסוים (ריכוז תת-היחידות) התנועה הסיבובית וההתנגשויות בין הפולימרים המפותלים מובילים ליצירה של מבני צברים דמויי-טבעת. [מקור: C. Hohmann (Nanosystems Initiative Munich)]

ביופיזיקה של חלוקת תא חיידקי

  • אין תגובות
הענקת פרס קיי לד"ר פנחס צוקרמן מהאוניברסיטה העברית. צילום יח"צ

פרס קיי הוענק לפנחס צוקרמן על פיתוח נוגדנים המשמידים גידול סרטני

  • אין תגובות
נוירונים בתלת ממד. איור: shutterstock

התגלה מנגנון ליצירת זיכרון ארוך טווח

  • תגובה אחת
עם ד"ר סטיבן לוין, מנהל אסטרטגיה ראשי בחברת דאסו סיסטמס בכנס שערכה החברה בבוסטון, מאי 2016. צילום: אבי בליזובסקי

התקדמנו המון לקראת התאמה אישית של הסימולציה ללב המטופל

  • אין תגובות

זהירות: סריקת גֶנים טרום־לידתית

  • אין תגובות
פרופ' סטיב פארבר בכנס ChipEx2016. צילום: קובי קנטור

ChipEx2016: "לא נוכל לבנות מחשב המחקה את המוח האנושי כל עוד איננו יודעים כיצד המוח פועל"

  • 16 תגובות

אוכלים ללא הגבלה

  • תגובה אחת

דאסו סיסטמס מתחילה לראות פירות מהשקעה של 1.5 מיליארד יורו בפתרונות תכנון תלת ממד לתחום מדעי החיים

  • אין תגובות
תינוק לומד. המחשה: shutterstock

שפת התינוקות: כיצד ילדים לומדים לדבר

  • תגובה אחת
לחצן המצוקה של התא. איור: מכון ויצמן

לחצן מצוקה

  • אין תגובות

דע את עצמך

  • 2 תגובות
חוש השמיעה. המחשה: shutterstock

אובדן שמיעה סמוי

  • 3 תגובות
חיפוש תרופות. איור: shutterstock

"כשהילדים שלנו אובחנו בגילאי 4 ו- 6 עם מחלות יתום– הבנו שמערכת הבריאות לא עושה דבר עבורנו- אז לקחנו את האחריות לידינו"

  • אין תגובות
פרופ' מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד בכנס Science in the age of experience' המתקיים בבוסטון, 23.5.16 צילום: אבי בליזובסקי

חתן פרס נובל מרטין קרפלוס: גילוי תרופות מותאמות אישית יתאפשר רק באמצעות סימולציה

  • אין תגובות

רעיונות שישנו את העולם: מכונות הנשלטות על ידי העיניים

  • תגובה אחת
קשיש המתקשה בהליכה - אחד מתסמיני מחלת פרקינסון. איור: shutterstock

כיצד לפרק גושי חלבונים שאינם מקופלים כהלכה, אצל חולי אלצהיימר ופרקינסון?

  • תגובה אחת
טכנולוגיה חדשה למלחמה במחלות ויראליות בעזרת מולקולת-ענק. אינפוגרפיקה: יבמ

מדענים ביבמ פיתחו טכנולוגיה חדשה למלחמה במחלות ויראליות בעזרת מולקולת-ענק

  • אין תגובות
דייג - אוהב דגים? מתוך ויקימדיה קומונמס

מאגר הדגים הביומימטי

  • אין תגובות

להקהות את שיני הנחש

  • תגובה אחת
ברחבי האי קאואיי מתרוצצות תרנגולות פרא, שמקורן בתרנגולות מבויתות שהתרבו עם תרנגולות מזן ותיק יותר. צילום: PROBethany Weeks, Flickr

מה קדם למה?

  • אין תגובות
רפואה בסלולר. איור: shutterstock

טכנולוגיית הצפנה ישראלית תאפשר לראשונה תיעוד מידע מחדר ניתוח באמצעות מכשירים ניידים

  • אין תגובות
תהליך הפוטוסיתנזה. איור: shutterstock

כיבוי אורות

  • תגובה אחת
ריפוי סרטן. המחשה: shutterstock

בדיקה לסריקת גנום תאי הגידול והתאמת תרופה אישית תיחשף בכנס IATI BIOMED

  • אין תגובות
מודל תלת-ממדי של החלבון האנושי 2LANCL (בירוק) אשר לא ידוע כקושר מתכות. בצהוב – חומצות האמינו שמהן, על פי האלגוריתם, מורכב אתר הקישור. התבנית שלפיה נבנה הדגם של החלבון 2LANCL מכילה יון של אבץ שמיקומו מסומן בכחול

בעקבות המתכת

  • אין תגובות
איגור וייסביין (מימין) וטימור מידן עם הפרס שקיבלו בתחרות. צילום : דוברות הטכניון

חברת מאיץ הטכניון ויגור, שפיתחה התקן חדשני לטיפול בטראומות בבית החזה, זכתה בתחרות חדשנות של משרד המדע הסיני

  • אין תגובות
מעבדה. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי חושף חלבון שמונע ביוץ ועשוי לשמש אמצעי מניעה לא הורמונלי

  • תגובה אחת

מפרקים את המיפרקים

  • 3 תגובות
דוגמת פיגום של עצם שהודפסה בעזרת מדפסת תלת-מימדית [באדיבות: Johns Hopkins Medicine]

ייצור עצמות בעזרת מדפסת תלת-מימדית

  • 4 תגובות
וירוסים. איור: shutterstock

כיצד מחקר בחיידקים יכול לענות על השאלה כיצד פיתחו בע"ח וצמחים תכונות חדשות כדוגמת כנפיים ופרחים?

  • תגובה אחת
"מסלולי-על" במאגר המידע מקוון PathCards: מפת המסלולים הביולוגיים האנושיים – כל קודקוד מסמל מסלול ביולוגי, וכל קו מחבר מסמל קשר בין מסלולים. הצבעים מסמלים את המקורות מהם לקוחים המסלולים. כל קבוצה מקושרת מהווה מסלול-על, שמקבץ יחד מספר מסלולים קרובים, ומאפשר מחקר יעיל יותר של מסלולים ביולוגיים ממספר מקורות שונים. איור: פרופ' דורון לנצט

גם לגנים יש רשתות חברתיות

  • תגובה אחת

ממציא מדע? על זיגמונד פרויד שהיום מלאו 160 שנה להולדתו

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש