ביולוגיה ורפואה

תסמונת היויו - הרזיה והשמנה. איור: אלית אבני-שרון

חיידקי המעיים תורמים לתסמונת "ההשמנה החוזרת"

  • 2 תגובות
האתר הפעיל של האנזים GSK3. מתוך ויקיפדיה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לעכב אנזים המהווה גורם מרכזי במחלות ניווניות של המוח

  • אין תגובות
שכפול ה-DNA באמצעות RNA. איור: shutterstock

שיטה חדשנית לשכפול דנ"א

  • תגובה אחת
שימפנזים בגן החיות צ'סטר בבריטניה. מקור: heatherlynneburrows / flickr.

ערכת הכלים של פעוטות

  • תגובה אחת
נוף מדברי בפיתולי כביש 25 מדימונה לצומת הערבה, 12 באוגוסט 2012. צילום: אבי בליזובסקי

חקלאות מדברית בעולם ובארץ

  • תגובה אחת
לגירית יש סיבה טובה לחשוש מהאדם: הוא הורג אותה בקצב גבוה פי 4.3 מאשר הטורפים הטבעיים שלה. צילום: Chris Frewin, Flickr

אפקט הפחד

  • תגובה אחת
מוח רגיל (משמאל) ומוח חולה אלצהיימר (מימין)

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו כי הגן RGS2 מופיע ברמות מופחתות משמעותית בדמם של חולי אלצהיימר

  • 3 תגובות
למעלה - הכנסת ההיסטון H2A.Z מגבירה את ניידותו של הנוקלאוזום על ה-DNA וכך מעודדת את שעתוק הגן, כלומר את הביטוי הגנטי. למטה - מלקחיים אופטיים מפעילים כוחות מכניים על מולקולות כרומטין בודדות ופורמים את ה-DNA. כתוצאה מכך מתפרק הנוקלאוזום, וכך אפשר ללמוד על יציבותו ועל ניידותו.

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון פיתחו שיטה לפירוק מולקולת כרומטין בודדת ולחקר תפקידה בתהליכי שעתוק גנטיים

  • אין תגובות
לווייתן גדול סנפיר בזמן ארוחה. תצלום: David Rosen / flickr.

על מה מדברים לווייתנים בזמן האוכל?

  • אין תגובות
משאבת אינסולין ומד סוכר. מתוך ויקימדיה

תגלית מתוקה – 125 שנה להולדתו של פטריק באנטינג, מגלה האינסולין, שהפך את הסכרת ממחלה קטלנית לכרונית

  • תגובה אחת
רובוט מסייע בחדר הניתוחים. איור: shutterstock

שאלה של קשיחות

  • תגובה אחת
עובדי חברת קומפיוגן בערב ההנפקה

חלבון בקרה של מערכת החיסון שנתגלה על ידי קומפיוג'ן מראה פוטנציאל לפיתוח תרופות אימונותרפיות חדשות לסרטן

  • אין תגובות
איור אמן של פגיעת האסטרואיד שהובילה להכחדת קרטיקון-שלישון, בה גם נכחדו הדינוזאורים. מקור: נאס"א / Donald E. Davis / ויקימדיה.

עלייתם לגדולה של היונקים

  • 39 תגובות
ד"ר שראל פליישמן

החוקים החדשים

  • אין תגובות
דר ולרי קריז'נובסקי

זקנים חסרי מנוח

  • 2 תגובות
מנעלן. מקור: Yusuke Miyahara / flickr.

אורגניזם החודש – המנעלן, מלך הביצה

  • אין תגובות
ביו האקרים. Photo credit: damienvanachter via Foter.com / CC BY-NC-SA

ביו האקרים מחפשים דרכים טובות יותר לייצר גנום צמחים שיתן יבולים גדולים יותר

  • אין תגובות
מימין: מאיה שמיר, דניאל דר ופרופ' רותם שורק. סלילים קצרים

מישהו כיבה את המתג

  • אין תגובות

מירוץ החימוש הימי

  • אין תגובות
אין במוח אזור ספציפי שאחראי על התפיסה המודעת - אין הומונוקולוס. איור: ויקימדיה.

היכן נמצאת ציפור הנפש? מחקר ישראלי חדש מחפש את הרשת המודעת של המוח

  • 5 תגובות
העין. איור: shutterstock

מערכת הראייה מזהה עצמים הודות ליכולתה ללמוד יחידות זיהוי אטומיות

  • אין תגובות
לימוד מתמטיקה. מתוך אתר קולג' מאונט מרי

לומדים בלי הכרה

  • תגובה אחת
כסא גלגלים ממונע

כיסא גלגלים חכם

  • אין תגובות
חיסון. איור: shutterstock

ההסתדרות הרפואית: אפילו אם התחזית החיסונים אינה מדויקת לגמרי, והזנים שבחיסון הם רק חלק מהזנים שגורמים למחלה, הרי גם בהגנה חלקית יש משום תועלת

  • אין תגובות
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine

השמדת חיידקים בעזרת אלומת אלקטרונים

  • אין תגובות
דוגמנית עם שיער ירוק צבוע. איור: shutterstock

זיהוי ייחודי של בני אדם בעזרת השיער

  • 4 תגובות
שד טסמני. התמונה באדיבות Charlieatyourservice / wikimedia

על שדים וחיידקים

  • 2 תגובות
הדמייה של אונות המוח האנושי. מקור: ויקימדיה / Allan Ajifo.

נגיפים פורצים למוח

  • אין תגובות
חסילון המנטיס הטווסי, תמונה מאת Silke Baron CC By 2.0,

אבחון סרטן בהשראת חסילון המנטיס

  • אין תגובות
הדמיה של שימוש במחט ביומימטית בניתוח. איור: אימפריאל קולג' לונדון

מחט לניתוח מוח בהשראת צינור ההטלה של הצרעה

  • תגובה אחת
נוסעים מותשים בשדה תעופה בפרנקפורט, גרמניה, 2008. צילום: Alberto Vaccaro / flickr.

שיטה חדשה עשויה לעזור לסובלים מג'ט-לג

  • תגובה אחת
תאים סרטניים של בלוטת התריס. מקור: נאס"א / Team Daniela Grimm.

קבוצות מסרטנות

  • תגובה אחת
איור: Darryl Leja, NHGRI / flickr.

בין חושך לאור

  • אין תגובות

כיצד תרופות נגד צרבת משפיעות על המעי

  • אין תגובות
חתך רוחב של עצם ירך של אדם שהודפסה במדפסת תלת ממדית [באדיבות: Adam E. Jakus, Northwestern University]

ביו-חומר להדפסה תלת-ממדית של עצמות

  • תגובה אחת
החזרת תחושה באמצעות זרוע רובוטית. צילום: אוניברסיטת פיטסבורג

מחשב המסייע למשותקים לחוש שוב

  • אין תגובות
נוירונים. איור: shutterstock

דרך ההופכת כל מערכת לצומת של מחשב נוירונים שתגרום למהפכה בתחום התבונה המלאכותית

  • 6 תגובות
ילד מקבל תרופות נגד שחפת, דרום סודאן 2012. מקור: United Nations Development Programme Follow / flickr.

הבדיקה שיכולה לשים קץ לשחפת

  • אין תגובות
צילום במיקרוסקופ אלקטרונים של תאי T ׁ(באדום) תוקפים תא עור סרטני. מקור: Rita Elena Serda, Duncan Comprehensive Cancer Center at Baylor College of Medicine, National Cancer Institute, National Institutes of Health / flickr

הגנה מפני סרטן

  • אין תגובות
פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

הסיפור המלא על אודות הביצה והתרנגולת

  • 14 תגובות
תרשים של חלבון מסוג קטלאז. מקור: ויקימדיה / Vossman.

איך חלבון נולד?

  • אין תגובות

השחייניות היעילות ביותר

  • אין תגובות
איור של אצטילכולין אסטראז. מקור: pdb101.

בין חישוב לעיכוב

  • אין תגובות
אייל מתגרד. מקור: Ryan Lea / flickr

גירוד: התחושה שמטריפה את הדעת

  • 4 תגובות
פרופסור-מחקר אהרן צ'חנובר . צילום : דן פורגס

חתן נובל אהרן צ'חנובר: הפרס ליושינורי אוהסומי, סוגר מעגל של ארבעה פרסי נובל בשטח הרס התא

  • תגובה אחת
נוגדן על נגד חיידקים. איור: האוניברסיטה העברית.

גישה חיסונית פורצת דרך מכוונת לאדם במקום לחיידק

  • תגובה אחת
ראש ממשלת ליטא אלגרידס בוטקביצ'יוס במושב הפתיחה של כנס Life Seciences Baltics. צילום יח"צ

ראש ממשלת ליטא: נהפוך להיות האב אירופי מוביל למדעי החיים ב-2020

  • תגובה אחת
פרופ' יובל שקד, הטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

טיפול בסרטן כחרב פיפיות

  • אין תגובות
אלצהיימר. איור: shutterstock

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו גישה חדשה לטיפול באלצהיימר, שהוכחה כיעילה בחיות מעבדה

  • 5 תגובות
יושינורי אושומי. חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2016. צילום יח"צ אוניברסיטת טוקיו

זוכה פרס נובל לרפואה 2016: מגלה מנגנון מיחזור התאים בגוף * תגלית המשך לזו של הרשקו וצ'חנובר

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש