ביולוגיה ורפואה

גחליליות ביפן. לגחליליות יש תכונות שהופכות אותן לחשובות במארג האקולוגי תצלום: zabby

לאן נעלמו הגחליליות?

  • תגובה אחת
וירוס השפעת מזן A. מתוך ויקיפדיה

הנגיפים המטריפים

  • 4 תגובות
מושבת חיידקים. צילום: shutterstock

חיים בסרט: כך החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה

  • תגובה אחת
פרחים מוליכים חשמל? זה לא סתם: בעתיד אפשר יהיה ליצור ממשקי צמח-אלקטרוניקה משוכללים בהרבה. ורדים. צילום: shutterstock

לא רק פרח

  • תגובה אחת
כי לפני שמלנומה מתפשטת, היא שולחת בועיות זעירות המכילות חומר גנטי מסוג מיקרו RNA, והן שיוצרות את השינוי במבנה הדרמיס - כהכנה לקליטת התאים הסרטניים ולשינוע הגרורות. איור: אוניברסיטת תל-אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו את מנגנון ההתפשטות של גרורות סרטן המלנומה ומצאו דרכים למנוע את התפשטותו

  • 5 תגובות
פרופ' דורון מלמד. צילום: הטכניון

מסלול ההצלה של התא הסרטני

  • תגובה אחת
פרופ' סטיבן הוקינג במטוס המאפשר אימון בתנאי חוסר כוח כבידה. צילום: נאס"א

מחקר חדש שופך אור על ההשפעה החשובה שיש לרמות חלבוני הסוכך (שפרון) במחלת ניוון השרירים ALS

  • תגובה אחת
מערכת שרירי השלד של גברים ונשים. איור: shutterstock

עושים שרירים

  • תגובה אחת
גלעיני זיתים בני 7,000 שנה שהתגלו בתל-צף, והעידו על חקלאות מוקדמת מכפי שסברו עד כה. צילום: אלי גשטיין, עבור אוניברסיטת חיפה

גלעיני זיתים מלפני 7,000 שנים מגלים כי אבותינו דאז כבר היו חקלאים

  • 5 תגובות
הסרטן המתאגרף. מתוך ויקיפדיה

המתאגרף מים סוף

  • תגובה אחת
החוקרים בודקים את הציפוי שלהם המבוסס על חלבון חלב בתור אריזות, למשל, לפרוסות גבינה. צילום: משרד החקלאות האמריקני - צילום מסך מתוך סרטון

אריזות מזון אכילות מחלבון חלב

  • 6 תגובות
נמלים באיזור ביצות ביגודי באוגנדה. צילום: shutterstock

חכמת ההמונים של הנמלים

  • 4 תגובות
ננורובוטים חיידקיים תוקפים גידול סרטני. איור: האוניברסיטה הטכנולוגית של מונטריאול

ננו רובוטים העשויים חיידקים יתקפו במדויק תאים סרטניים במקום הכימותרפיה הנוכחית והכוללת

  • 4 תגובות

כוחנו באחדותנו

  • 3 תגובות
סמליל המשחק MALARIASPOT המאפשר גילוי מוקדם של מלריה במדינות מתפתחות.

Malariaspot מסייעת לאבחן מלריה באמצעות משחק למחשב ולטלפון הנשען על פתרון מחשוב ענן של AWS

  • אין תגובות
צימדה - יצורים חיים ימיים הנדבקים לספינות. צילום: יוסי כהן

מניעת ציפוי ביולוגי תת מימי על כלי שייט בהשראת בע"ח ימיים (חלק 1)

  • תגובה אחת
מקטעים מרוצפים מותאמים לגנום האנושי המלא הידוע. חפיפות רבות נוצרות (ויקיפדיה)

גוגל ואוניברסיטת סטנפורד ישתפו פעולה במטרה להאיץ את ניתוח וריצוף הגנום

  • 10 תגובות

פטנט אחד, שלוש תרופות

  • תגובה אחת
תיקן. מתוך ויקיפדיה

תיקנים – מכל מלמדי השכלתי (לא לבעלי לב חלש)

  • אין תגובות
כוויה ממים רותחים. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מהאוניברסיטאות תל אביב ובהרווארד פיתחו טכנולוגיה חדשה העשויה למנוע הצטלקות מכוויות

  • אין תגובות
התייבשות בתי הגידול הלחים פוגעת באוכלוסיית הצפרדעים והקרפדות. צילום: Mateja Bedenčič, Flickr

מכת צפרדע

  • תגובה אחת
ישראל שרייבר, מנכ"ל אורנים מדיקל

אורנים מדיקל השלימה גיוס של 20 מיליון דולר

  • אין תגובות
פריחה דמוית פרפר, האופיינית לזאבת. מתוך ויקיפדיה

שש מולקולות מחפשות מחלה

  • תגובה אחת
התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

  • 2 תגובות
מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

  • תגובה אחת
חיטה. מתוך ויקיפדיה

מחקר חושף פוטנציאל לביות מודרני של צמחי מאכל

  • אין תגובות
התאים העיקריים במוח: בצהוב נוירונים (תאי עצב), בכתום: אסטרוציטים, אפור: אויליגודנדרוצידים, בלבן, מיקרו גליה או תאי המוח. איור: shutterstock

מדעני יבמ מחקים את הפונקציונליות של נוירונים באמצעות מכשיר משנה-פאזה

  • 2 תגובות
הכבשה דולי. מתוך ויקיפדיה

מחקר: שיבוטים לא מתים צעירים

  • תגובה אחת
אילנית החלב. באדיבות גיל וויזן

חומר הגנה דביק של אילנית החלב

  • אין תגובות
השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

  • 2 תגובות
כסא גלגלים ממונע

חידושים בעולם כסאות הגלגלים

  • אין תגובות
מערכת על שבב לאבחון מיידי של מחלות. צילום: יח"צ - יבמ

טכנולוגיית מעבדה-על-שבב תעזור לרופאים לאבחן סרטן ומחלות שונות ברמת הננו

  • 4 תגובות
פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאים לבביים לשם יצירה של טלאי לבבי ביוני. בתמונה מוצגים הפיגום הננו-אלקטרוני (בזהב) יחד עם התקני תיעוד (בסגול) והמרצה (בירוק) ורקמת הלב (באדום) [באדיבות Lieber Group/Harvard University]

פיתוח של טלאי ביוני ללב

  • אין תגובות
התקן של חברת Vensica. צילום יחצ

חברת Vensica Medical השלימה סבב גיוס בהיקף של חצי מיליון דולר

  • אין תגובות
מדידת מדידת סוכר לתינוק חולה סכרת מסוג 1. צילום: shutterstockסוכר לתינוק חולה סכרת מסוג 1. צילום: 150699080

דרימד דיאביטיס גייסה 3.3 מיליון דולר להמשך פיתוח פלטפורמה חדשה לניהול מחלת הסוכרת

  • אין תגובות
היתוש נושא נגיף הזיקה. צילום מתוך ויקיפדיה

יבמ תורמת עוצמת מיחשוב למאבק בנגיף הזיקה

  • אין תגובות
URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

  • אין תגובות
חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

  • 2 תגובות
ננו רובוטים מטפלים בתא סרטני. איור: shutterstock

ננו-מכונות לאבחון מחלות

  • אין תגובות
חקלאים מצרים קדמונים. מתוך ציור שהתגלה בארון קבורה בעיר תבאי שהיתה בתקופה מסויימת בירת מצרים.

דנ"א קדום מלמד על ההיסטוריה הגנטית המורכבת של החקלאים הקדומים בעולם

  • 4 תגובות
טביעת האצבע של חוש הריח של האדם באמצע דומה מאוד לטביעת האצבע של אותו אדם לאחר 30 יום (מימין), אך שונה מאוד מטביעת האצבע של אדם אחר (משמאל). המחשה: מכון ויצמן

בין טוב לרע

  • תגובה אחת
תמונה של האלמוג פוסיליפורה. הצבע האדום מגיע מהאצות השיתופיות שחיות עם האלמוג. צילום: Scripps Institution of Oceanography

אוקיינוס מתחת למיקרוסקופ

  • אין תגובות

הפרד או משול

  • אין תגובות
תא שומן. איור:shutterstock

הסביבה הטבעית

  • תגובה אחת
לישון. המחשה: shutterstock

לישון על זה!

  • אין תגובות
עכבר מעבדה. צילום: shutterstock

מנגנון השולט בהתמודדות של עכברים עם אתגרים חברתיים

  • אין תגובות
מימין לשמאל: פרופ' ציון פחימה, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה מיכל דוד, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן פרופ' אברהם קורול, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה פרופ' אהוד ויס, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן ד"ר שריאל הובנר, מיג"ל, המכללה האקדמית תל-חי ד"ר אורי דוידוביץ, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית. צילום: יוני רייף, דוברות אוניברסיטת בר-אילן

ביות השעורה החל בישראל באיזור הגליל

  • תגובה אחת
המוח האנושי כשבב. איור: shutterstock

האם נוכל להעלות מוח למחשב – והאם אנו צריכים אפילו לנסות?

  • 55 תגובות
השמנת יתר. צילום: shutterstock

התאווה למתוק

  • תגובה אחת
האבולוציה האנושית, על פי תהום. איור: shutterstock

האם האבולוציה האנושית נמשכת?

  • 146 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש