ביולוגיה ורפואה

תאי גזע שלמים (למעלה משמאל) מרוקנים מתוכנם (התהליך מתואר בכיוון החץ), מוקטנים במעבדה לגודל ננומטרי (רוחות רפאים ננומטריות), ומוטענים בחומצות גרעין (בכחול). אותם ננו-רפאים מוזרקים לחולה ודרך כלי הדם (באדום) מגיעים באופן ספציפי לגידול (בירוק), ורק שם פורקים את מטענם, המוביל ליצירת התרופה האנטי-סרטנית.

חקר הסרטן: שיפור דרמטי ביעילותה של התרפיה הגנטית

  • אין תגובות
כאשר מורידים את רמת ה-PYK2 באמצעות הנדסה גנטית, חוזרים תאי סרטן שד גרורתיים (משמאל) למצב בלתי-פולשני (מימין). במצב זה הם באים במגע זה עם זה ומקבלים צורה של תאי רקמה בריאים. מקור: מכון ויצמן.

לרגל יום האישה הבינלאומי 2016: שלוש מטרות

  • אין תגובות

הישרדות – במוח

  • אין תגובות
מפעל טיהור שפכים בסין. צילום: shutterstock

נלחמים בחיידקים העמידים

  • 2 תגובות
בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

נגיפים בשירות הרפואה העתידית

  • אין תגובות
צבים בספארי ברמת גן. צילום: shutterstock

הקיץ הישראלי חם מידי לצב היבשה המצוי; דווקא בחורף הוא פורח

  • תגובה אחת
תינוק צועד צעדים ראשונים. צילום: shutterstock

ניתן לזהות העדפת רגל בתינוקות בראשית ההזדקפות

  • אין תגובות
תמונת לוויין מ-3 בפברואר 2016 שמראה את הפיזור הנרחב של פריחת הכחוליות בכנרת. צילום: ד"ר גדעון טיבור, חיא"ל

פריחה, ולא מהסוג הטוב

  • 4 תגובות
סינפסות במוח. איור: shutterstock

קולטן במוח – מפתח אפשרי להארכת החיים ולפיתוח תרופה לאלצהיימר

  • תגובה אחת

הניוון הגדול של המוח

  • תגובה אחת
אחת המומיות באוסף Vác באדיבות ד"ר אילדיקו פאפ, המחלקה לאנתרופולוגיה, מוזיאון הטבע של הונגריה, בודפשט.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב איתרו שינו גנטי המגביר סיכון לסרטן המעי הגס במומייה בת 300 שנה

  • אין תגובות
פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

זהו סוף פרדוקס התרנגולת והביצה

  • 10 תגובות
Passeo-18 Lux. איור: ביוטרוניקס

LINC 2016: מחקרים מעודדים את השימוש ב- Passeo-18 Lux כהליך סטנדרטי לטיפול בחסימות עורקים בגפיים התחתונות

  • אין תגובות
עדר פרות רועה בשדה. צילום: shutterstock

חשיבות המגוון הגנטי של חיות משק

  • 17 תגובות
אינטגרין הוא חלבון חוצה-קרומית הרגיש לאותות המתקבלים הן מתוך התא והן מסביבתו החיצונית. בחלקו החיצוני הוא כולל אתר קישור המורכב מרצף של שלוש חומצות אמינו מוגדרות. בחלקו הפנימי הוא כולל אתר קישור לחומר בשם טאלין. באופן זה, החלבון מתקשר בין פנים התא לבין סביבתו החיצונית. איור: מתוך ויקיפדיה

צברי אינטגרין הם היחידות האוניברסאליות להיצמדות תאים

  • אין תגובות
פרופ' בני דקל במעבדה. צילום: המרכז הרפואי שיבא

פרופסור בנימין דקל – זוכה פרס משפחת יודעים למצוינות בחקר הסרטן לשנת 2015

  • אין תגובות
למרות השונות הגבוהה במבנה גופם של בעלי חיים בוגרים (למטה), בשלב הפילוטיפי (למעלה) נראים עובריהם דומים מאוד זה לזה.

נמצאה "טביעת האצבע המולקולרית" המאפיינת את ההתפתחות העוברית בממלכת החיות

  • 3 תגובות
מדפסת תלת ממדית לייצור מערכות ננומטריות. צילום יח"צ חברת AVBA

מדפסת ננומטרית תלת מימדית לייצור מבנים זעירים במיוחד

  • 2 תגובות
גידול דגים בשדה אורז

שמור וגדל

  • תגובה אחת
דיונון שצולם בלילה מתחת לפני המים. צילום: shutterstock

אומן התחפושות בשירות המדע

  • אין תגובות
רשת נוירונים. איור: ד"ר אורן

חוקרים זיהו מנגנון פעולה טבעי של המח, הקרוב למצב של הזיה – ומאפשר פעולה אופטימלית מבחינה חישובית

  • 12 תגובות
שלד של תרנגולת. צילום: shutterstock

בעצם – זה קל!

  • תגובה אחת
מבנה מרחבי פתור של שרשרת אוביקוויטין עם החלבון AIRAPL (צהוב). אפשר לראות כי משטח האינטראקציה UIM2 של AIRAPL מאפשר קישור ספציפי לקונפורמציה LYS48 של שרשרת אוביקוויטין ומאפשר לאוביקוויטין האחרון בשרשרת מרחב קישור זמין נוסף. צילום : דוברות הטכניון

שרשרת האוביקוויטין מתפענחת

  • אין תגובות
פוחלץ הכבשה דולי. מתוך ויקיפדיה

שַׁבֵּט לי כִּבשׂה – 20 שנה להולדת הכבשה דולי

  • 2 תגובות
השתקה גנטית. איור: הטכניון

ליקוי החמה הגנטי

  • אין תגובות
זאב. איור: shutterstock

לכבוד יום דארווין הבינלאומי: מהזאב עד לכלב הביתי

  • 13 תגובות
איור: החיידק הטורף (בצהוב) Bdellovibrio bacteriovorus חודר לטרפו (בכחול) האי-קולי (קרדיט: פליקס הול)

מחבואים במעיים: כיצד חיידק האי-קולי שורד מול חיידקים טורפים

  • אין תגובות
chlamydomona. צילום: אוניברסיטת dartmouth

ירוק בעיניים – תקווה אופטוגנטית לפגועי ניוון ראייה

  • תגובה אחת
נוירונים עם גושי עמילואיד אצל חולי אלצהיימר. איור: shutterstock

לקראת בדיקת דם לגילוי אלצהיימר

  • אין תגובות
פרופ' יונינה אלדר ומכשיר ההדמיה בזמן אמת. צילום: דוברות הטכניון

הדמיה בשידור חי

  • 2 תגובות
גרביים לחולי סכרת. צילום: האוניברסיטה העברית

גרביים חכמות ואפליקציה סלולרית מסייעים לחולי סכרת

  • 3 תגובות
המוח. אילוסטרציה: shutterstock

מחקר חדש חושף רישום פעילות תאים בודדים במוח בזמן קידוד קשרים בזיכרון

  • אין תגובות
תאי זרע וביצית. איור: shutterstock

דיבור צפוף מדי

  • 5 תגובות
סימני חיתוך שנעשו בעזרת כלי צור על חלק מהפן השטוח של שריון צב ממערת קסם. צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק ומודל תלת מימדי במיקרוסקופ אלקטרוני.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו עדויות לאכילת צבים לפני 400 אלף שנה

  • 7 תגובות
חולדה. צילום: shutterstock

מבנים עצביים בבסיס שערות השפם של חולדות מעבדים ומעבירים למוח מידע על תנועת השערות

  • אין תגובות
חיידקי מעיים. המחשה: shutterstock

חיידקים, אנשים, והמספרים שביניהם

  • 2 תגובות
נדודי שינה. צילום: shutterstock

חוקרים ישראלים גילו מנגנון מוחי שאחראי לחרדה ולרגישות יתר אצל אנשים שלא ישנים מספיק

  • תגובה אחת
מדריך המאובנים של ישראל. צילום יח"צ מו"פ ערבה

הושק אתר האינטרנט הראשון בארץ ובעולם לזיהוי מאובנים

  • תגובה אחת
להקת עטלפים משחרת למזון. צילום: shankar s., Flickr

עטלפים באור אחר

  • אין תגובות
כוכב לכת זר. החיים עשויים להיכחד לפני שתקעו יתד. איור: shutterstock

מדוע החוצנים שותקים? כי הם מתים!

  • 28 תגובות
איור המתאר את ההתנהגות של טיפת מים בשמן בתוך שדה חשמלי. [באדיבות: COPYRIGHT (C) 2015 TOYOHASHI UNIVERSITY OF TECHNOLOGY. ALL RIGHTS RESERVED]

שיטה חדשנית להחדרת גנים לתוך תאים

  • 2 תגובות
תולעים - צילום: shutterstock

מחקר בתולעים חושף את אופן פעולתו של מנגנון פיצוי במוח ומצביע על שורשיו האבולוציוניים הקדומים

  • אין תגובות
בידוד הגן לרביה אל מינית בצמחים. אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לבודד גן שהפעיל מנגנון רבייה אל-מינית בצמחים

  • 3 תגובות
עדר פילים רועה בשמורה בקניה. בעלי חיים חברתיים. צילום: shutterstock

הרשת החברתית של הפילים

  • 3 תגובות
פרופ' שלי צליל במעבדתה. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

בקצב הלב

  • אין תגובות
סלמנדרה נטולת ריאות מהמין (Desmognathus conanti) בדרום ארה"ב. צילום: shutterstock

הסלמנדרה מציגה: חוליתן יבשתי הנושם בלי ריאות

  • תגובה אחת
ננו חלקיקי זהב לטיפול בטרשת העורקים. צילום: יח"צ

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן: נרפא טרשת עורקים בעזרת חלקיקי ננו זהב זעירים

  • אין תגובות
פרופ' רולנד קהאן. מתוך ויקיפדיה

פרס וולף לרפואה למגלי הקשר בין סרטן לסוכרת

  • אין תגובות
ביוכימיה. איור: shutterstock

מגלי הקשרים בין הכימיה והביולוגיה זכו בפרס וולף לכימיה לשנת 2016

  • אין תגובות
התיאוריה של "היטל אקראי" טוענת כי בני האדם מסוגלים לאפיין ולזהות עצמים שלמים גם מתוך חלק קטן מהתמונה המקורית של העצם. [באדיבות: © ChenPG / Fotolia]

כיצד מצליח המוח לעבד מידע כה רב

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש