סיקור מקיף

אנשים יצירתיים ישנים יותר זמן, יותר מאוחר ופחות איכותי

*המחקר שהשווה בין סטודנטים לאמנות וסטודנטים למדעי החברה מצא: הסטודנטים לאמנות ישנים יותר זמן אבל דיווחו על יותר הפרעות שינה וחוסר תפקוד במהלך היום 

שעות שינה. איור: pixabay.com
שעות שינה. איור: pixabay.com

חולמים להיות פיקסו? מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה בקרב סטודנטים לאמנות ולמדעי החברה מצא כי אנשים שהם יצירתיים מבחינה חזותית מעריכים את שנתם כאיכותית פחות. "אנשים יצירתיים מבחינה חזותית דיווחו על שינה בעלת הפרעות  וכנגזרת קושי לתפקד בחיי היום-יום. אצל אנשים שהם יצירתיים מבחינה מילולית מצאנו משהו אחר – הם ישנו יותר שעות והלכו לישון וקמו מאוחר יותר. כלומר, שני סוגי היצירתיות היו קשורים למאפיינים שונים של שינה, מה שמחזק את הסברה שבעיבוד וביטוי יצירתיות חזותית לעומת מילולית מעורבים מנגנונים פסיכוביולוגיים שונים", אמרה הדוקטורנטית נטע רם-וולסוב מעורכות המחקר.

יצירתיות עפ"י גישה מרכזית בתחום מוגדרת בארבעה מאפיינים: שטף – היכולת לספק מגוון רב של רעיונות; גמישות – היכולת לעבור בקלות בין דפוסי מחשבה שונים כדי לספק את מגוון הרעיונות; מקוריות – ייחודיות הרעיון ביחס לרעיונות של הסביבה; ושכלול – היכולת לפתח כל רעיון בנפרד.

במחקר הנוכחי אותו ערכו פרופ' תמר שוחט מהחוג לסיעוד, הדוקטורנטית נטע רם-וולסוב מבית הספר לטיפול באומנויות מאוניברסיטת חיפה יחד עם עמית גרין מהמכון לרפאות שינה במרכז הרפואי אסותא ופרופ' אורנה צישינסקי ממכללת עמק יזרעאל, ביקשו החוקרות לבחון כיצד שני סוגים של יצירתיות – חזותית (ויזואלית) ומילולית – ישפיעו על מאפייני שינה אובייקטיבים – משך זמן השינה, תזמון השינה במדדים כגון שעת ההרדמות והיקיצה – וסובייקטיביים – איכות השינה.

במחקר השתתפו 30 סטודנטים לתואר ראשון משבעה מוסדות אקדמיים, מחציתם למדו אומנות (חד חוגי) ומחציתם מדעי החברה (חד חוגי) ובמהלכו ישנו הנבדקים במעבדת שינה, ענדו אקטיגרף (מכשיר הבודק את השינה באופן אובייקטיבי), מילאו יומן מעקב שינה ושאלון הרגלי שינה למדידת דפוס  ואיכות שינה ומבחני יצירתיות – חזותית ומילולית.

מתוצאות המחקר  עלה כי בקרב כל הנבדקים, ככל שרמת היצירתיות החזותית הייתה גבוהה יותר, כך איכות השינה הייתה ירודה יותר, דבר שהתבטא בין השאר בהפרעות שינה וחוסר תפקוד יומי ירוד יותר. עוד נמצא, כי ככל שהנבדקים היו בעלי יצירתיות מילולית גבוהה יותר, הם ישנו יותר שעות והלכו לישון והתעוררו מאוחר יותר. כאשר ביקשו החוקרים להשוות בין דפוסי השינה של סטודנטים לאמנות לבין סטודנטים שלא עוסקים באומנות, נמצא כי הסטודנטים לאומנות ישנים יותר אולם השינה הארוכה היא ממש לא ערובה לשינה טובה: הסטודנטים לאמנות העריכו את שנתם כאיכותית פחות, דיווחו על יותר הפרעות שינה וחוסר תפקוד במהלך היום, לעומת הסטודנטים שלא עסקו באמנות.

לדברי החוקרות, ניתן למצוא הסברים אפשריים לקשרים שנמצאו בין שני סוגי היצירתיות לבין דפוסי השינה ומחקרים נוספים אולי יוכלו לענות על השאלה האם היצירתיות משפיעה על השינה או שהשינה משפיעה על היצירתיות – ואולי לא כך ולא כך. "ייתכן ש'עודף' היצירתיות החזותית מביא את  האדם למצב של עוררות יתר – והיא זו שעשויה להוביל להפרעות השינה. מצד שני, יתכן שהשינה הממושכת בקרב היצירתיים מילולית היא זו המאפשרת תהליכי עיבוד התומכים בהתרחשות התהליך היצירתי בעירות. בכל מקרה, הממצאים הם עדות נוספת לכך שיצירתיות היא לא מקשה אחת והביטוי החזותי לעומת המילולי מופעל – ומפעיל – על ידי מנגנונים מוחיים שונים", סיכמו החוקרות.

23 תגובות

  1. א
    היכולת שלו היא כמו של האדם.
    ההבדל הוא שהאדם מפותח יותר מן הסוס ברמה הקוגניטיבית, מה שמאפשר לאדם להבין יותר מהר בצורה נכונה את ההתנהלות של סביבתו.

    אני מכיר חתולים יותר אינטלגנטיים מכמה אנשים שאני מכיר.

  2. מאיה
    זה לא שהנס לא התאמן לפני. אפשר לומר שכל החיים שלו הוא התאמן בלצפות את התגובה של בני האדם+האימון הממוקד לפעולה שהוא ביצע.
    זה בהחלט מעורר התפעלות שהוא "קרא" תגובה של חייה שונה ממנו אבל גם בן אדם יכול לעשות את זה.
    ברור ששפה לא מחליפה את הצורך באינטליגנציה רגשית. אבל זה כמו שראיה לא מחליפה את הצורך בשמיעה וריח אבל בכל זאת אדם עיוור ישמע ויריח טוב יותר.
    מה שהנס החכם עשה מדהים אותנו בעיקר כי הוא סוס שזה חייה שלא נחשבת אנטלגנטית במיוחד. אם אספר לך שאפשר בלי כל כך הרבה אימונים ( הנס ניסה כל חייו להבין מתי האדון שלו מרוצה מין הסתם כדי לא לקבל מכות ) לבצע "קסם" שבו מבקשים לבחור קלף ואז מעבירים את הקלפים אחד אחד לעני האדם ואפשר לזהות את התגובה כשמגיעים לקלף הנכון. לא היית מתפעלות כל כך. בקיצור מה שאני רוצה לומר, הנס הפגין אנטלגנציה רגשית גבוהה ומרשימה אבל אי אפשר להגיד שהיכולת שלו גבוהה משל אדם.

  3. א
    אין צורך, השתחררה 🙂 (אבל לא כ"כ מעניינת, אני חושבת)
    בכל מקרה, בנוגע למה שכתבת על מוח אדם מול מוח בעלי-חיים, אני ממש לא אוהבת להגיד דברים על דברים שאין לי מושג בהם ומבנה המוח הוא בהחלט אחד מהם. יש לי מכרה נוירוביולוגית. אני אשאל אותה מה היא חושבת 🙂

  4. מאיה
    לפחות תתני רמז עד שהתגובה תשתחרר?

    בקשר לבניית תמונה בעזרת צלילים מסתבר שגם בני אדם יכולים. יש מספר עוורים שמסוגלים ממש "לראות" בעזרת החזר של קולות שהם עושים אבל לא על זה אני מדבר. אני מדבר על מכשיר שמורכב ממצלמה ואוזניות
    והוא הופך את התמונה לצלילים ( כלי הנגינה מסמל את הצבע, גובה הצליל וזמן ההופעה שלו סימלו את המיקום במרחב ) לאחר אימון ארוך מאוד העווירים הצליחו ממש "לראות" (עורכי הניסוי מקווים לקבל תוצאות טובות עוד יותר כשיקבלו אישור לשתף ילדים קטנים במחקר)
    מה שאני מנסה לומר זה שקשה יהיה להוכיח שהיכולת של העטלף לדוגמה נובעת מיכולת מוחית בהכרח ולא רק ממבנה אוזניים טוב יותר. אולי אם היו לנו אוזניים של עטלף גם המוח שלנו היה מצליח תוך זמן מה לבנות תמונה מהחזרי הצלילים.
    המח האנושי לא רק חזק מאוד הוא גם גמיש מאוד והוא יכול להתעלות גם במשימות שהוא לא "נועד" להם במקור. על ידי שימוש בחלקים אחרים במוח (התברר שהעיוורים בניסוי הפעילו את אותם חלקים במוח שאדם רגיל מפעיל בראיה) כך שעם קצת אימון לא נראה לי שיש משימה מוחית שהאדם לא יכול לנצח בה כל בעל חיים.

  5. א' ומאיה תודה רבה עניתם לי על כל השאלות, בענין האינטליגנציה בהשוואה של חיות לבני אדם אני חושב שהאדם מודע יותר לעצמו ולסביבה ולכן הוא נעלה וכמו שא' ציין העברת המידע מדור לדור ועיבודו, והשפה הם מה שהפכו אותנו בגדול למה שאנחנו היום.
    אין זה אומר שאין חיות שמשתמשות באינטליגנציה יוצאת דופן ויש עוד המון שאיננו יודעים.
    כמו כן בעלי החיים חיים באיזון עם סביבתם ובני האדם יש כאלה שגם כל העולם אינו מספיק להם)
    ובני האדם הם ייחודיים בכך שהאבולוציה הבאה שמתרחשת היא כתוצאה מידיו שלו, האבולוציה הפיזית-טכנולוגית שבה הכללים ישתנו וכל אחד יוכל להתפתח למה שירצה או למה שיוכל להרשות לעצמו.

  6. א
    כמו שאמרתי, ממתינה. אבל אני כן אומר שדווקא על דוגמת העטלף גם חשבתי ולא הייתי בטוחה גם אני אם זה נחשב או לא. לכל הפחות, מדובר על יכולות שהן בפירוש נעלות על אלו של האדם (בתחום הזה) ובאמת רלוונטיות למוח. קשה לי להחליט אם הייתי קוראת לזה "אינטיליגנציה" או לא, אבל גם אני חלק מהחברה וגם אני שבויה בקונספט של מה זה אינטיליגנציה לפי הקביעה השרירותית של בני האנוש…

  7. מאיה
    או שאת מחשיבה את היכולת של הדולפין או העטלף לבנות תמונה מצלילים כאינטגנציה. יש בסיס אולי לומר כך כי זה תהליך שמתרחש במוח. אבל בכל זאת נראה לי קצת קלוש.

  8. מאיה
    אני יכול לחשוב גם על "אנטלגנציה מוזיקלית" שיש לציפורים מסוימות יותר מבני אדם מסוימים (אני לדוגמה) יש בהחלט ציפורים שיכולות ליצור מוזיקה טובה יותר ומורכבת יותר (למרות שאין לי מושג איך בדיוק מודדים) אבל במבחן הכללי אני די בטוח שבני אדם עוברים כל חיה גם בזה (אם מתעלמים מנכים מוזיקליים כמוני)

  9. אה, ועוד משהו שרציתי להוסיף בתגובה לערן: רק רציתי לומר שברור שלפעמים הפתרון לדינמיקה של האוכלוסיות, או אם תרצה, המצב היחיד של שיווי משקל יציב, יהיה השמדת שתי האוכלוסיות או אחת מהן. ברור שגם זה קורה לפעמים בתלות בתנאים. אבל זו ממש לא התוצאה האפשרית היחידה.

  10. א
    לא, התכוונתי בגדול למה שאמרת (אפילו הסוס הנס היה בדיוק הדוגמא שהייתה לי בראש…)
    בכל דבר אם תתאמן תשתפר. גם את הסוס בטח היית יכול ללמד באמת לספור אם היית עושה את זה נכון… אבל הוא לא רק קרא את התגובות, הוא קרא תגובות של מין אחר לגמרי, לא של סוס אחר. אין ספק שהיכולת הזו הרבה יותר מפותחת בסוסים מאשר באנשים. שפה זה חשוב (וגם אותה יש לסוסים, לדוגמא, עד רמה מסויימת) אבל אני ממש לא מסכימה שהיא מחליפה את הצורך בהבנה האינטואיטיבית הזו של אינטראקציה חברתית. בכל מקרה, הצורה שבה אנחנו מגדירים אינטיליגנציה היא מאד אקדמית. אפילו בין בני האדם יש אנשים מאד מוכשרים לדוגמא באומנויות ואנשים יצירתיים בצורה בלתי רגילה ובעינינו הם תמיד ייראו פחות אינטיליגנטים ממדען מוצלח. כי האינטיליגנציה שלהם "נחשבת פחות". אלה הן פשוט ה"מוסכמות החברתיות" שלנו. בקיצור, השורה התחתונה היא שיש יותר מצורה אחת להגדיר אינטיליגנציה ושום אדם או חיה לא יצליח בכל הצורות אבל יש חיות ממוצעות שיצליחו יותר מהאדם הממוצע באספקטים מסוימים.
    כנראה, אגב, שיש משהו בדרך האחת שבה אנחנו מגדירים אינטיליגנציה, כי כנראה שבזכות (או בגלל) הצורה המאד ספציפית הזו אנחנו שולטים היום על כל העולם, כולל החיות האלה עם האינטליגנציה הרגשית הגבוהה…

  11. מאיה
    לפי איזה מדד אנטלגנציה יש חיות שעוברות את האדם?
    הייתי חושב אולי אנטלגנציה חברתית. כלומר היכולת להבין את הרגשות של פרטים אחרים כמו הסיפור על הסוס "הנס החכם" (סוס שלמד לענות על שאלות בחשבון על ידי רקיעה בקרקע. כשלמעשה הוא רק היה מזהה את התגובה של האדם כשהוא היה מגיע לתשובה). אבל גם את זה בני אדם יכולים לעשות בהצלחה רבה והרבה אומני אשליות משתמשים בזה. זה רק עניין של אימון כנראה. בני אדם פחות צריכים את היכולת הזאת כי הם משתמשים בשפה. ואילו הסוס חייב להשתמש רק בתקשורת הלא מילולית כל חייו. בכל מקרה אי אפשר לדעתי לומר שחיות הם עם יכולות "אנטלגנציה" גבוהה יותר בתחום הזה.
    או שהתכוונת לדבר אחר?

  12. מאיה
    לפי איזה מדד אנטלגנציה יש חיות שעוברות את האדם?
    הייתי חושב אולי אנטלגנציה חברתית. כלומר היכולת להבין את הרגשות של פרטים אחרים כמו הסיפור על הסוס "הנס החכם" (סוס שלמד לענות על שאלות בחשבון על ידי רקיעה בקרקע. כשלמעשה הוא רק היה מזהה את התגובה של האדם כשהוא היה מגיע לתשובה). אבל גם את זה בני אדם יכולים לעשות בהצלחה רבה והרבה אומני אשליות משתמשים בזה. זה רק עניין של אימון כנראה. בני אדם פחות צריכים את היכולת הזאת כי הם משתמשים בשפה. ואילו הסוס חייב להשתמש רק בתקשורת הלא מילולית כל חייו. בכל מקרה אי אפשר לדעתי לומר שחיות הם עם יכולות "אנטלגנציה" גבוהה יותר בתחום הזה.
    או שהתכוונת לדבר אחר?
    —-
    ערן
    "היו להם אלפי שנים להיכחד לפני שהמוח התפתח בצורה שנתנה באמת יתרון נגד האיומים של אותה תקופה בזמן." בני אדם לא הפכו ביום אחד מקופים חסונים לבני אדם אינטלגנטים ועדינים. מדובר בתהליך שבו לאט לאט עולה היכולת השכלית ויורדות יכולות פיזיות שכבר לא נדרשות או שאפילו מהוות חיסרון (לדוגמה ידיים עדינות יותר שמאפשרות בניה של נשק טוב יותר וחד יותר) בכל מקרה בכל שלב נשמר איזון בין היכולת השיכלית לפיזית שמאפשר שרידות. אף יכולת פיזית לא תתנוון בלי שיכולת מנטלית תהיה מספיקה כדי להנחליף אותה.

  13. ערן
    אני לא יודע למה אתה חושב ששימפנזה יותר טובה מאדם בלשרוד, האדם הוא שורד מצוין. הוא יכול לשרד (כקבוצה, שזה מה שחשוב מבחינת אבולוציה) בכמעט כל אזור בכדור הארץ. למרות המושג "החזק שורד" בטבע זה לא בהכרח נכון, יותר נכון שמי שגמיש ומסוגל להסתגל לשינויים שורד. בעזרת המוח האנושי האדם יכול להסתגל למגוון רחב של מצבים ואזורי מחייה.
    ההשוואה בין שימפנזה בודדת לאדם בודד חסרת משמעות (וגם אז לא בטוח שאדם פחות טוב)
    נראה לי שאתה גם מוציא מהמשוואה את היכולת של האדם להעביר מידע בין דורות (לא שזה יכולת ייחודית לאדם. אבל רק האדם מסוגל לשפר כל כך מהר את המידע הזה) אבל זה חלק חשוב ביכולת השרידות של האדם. אי אפשר להתייחס לשרידות של האדם בלי להתייחס לטכנולוגיה. כל קבוצה של בני אדם יפתחו טכנולוגיה שתתאים למצב בזמן קצר. (אני מדבר על טכנולוגיה בסיסית כמו חנית או בגדים)

    נ.ב.
    אין סיבה לחשוב שמערכת חיסון של קופים טובה משל אדם. אם תגדל חיה בתנאים של אדם היא תסבול לא פחות ממחלות ואותו דבר אם אדם יחיה בתנאים יותר טבעיים. (יש כמה יוצאים מהכלל כמו אוכלי נבלות שצריכים מערכת חיסונית חזקה יותר באופן טבעי )

  14. ערן
    צורת ההסתכלות שלך היא מאד טבעית. אתה שם את עצמך (או את האדם) במרכז. מה עם ג'וקים? מה היתרונות הפיסיים שלהם בעולם שבחוץ? הרי האדם נעלה עליהם פיסית – אתה דורך ונגמרו חייו של הג'וק. מה עם עכברים שאתה גם יכול לחנוק ביד אחת? איילים וצבאים שגם צריכים למצוא פתרונות לחיות טרף שמחפשות אותם? ועוד ועוד דוגמאות. למה כל אלה שרדו? למה לא נוצר איזשהו טורף על שהשמיד את כולם?
    הדבר הראשון שאתה צריך להבין הוא שהשאלה שלך אינה ספציפית לגבי האדם. האדם ממש אינו מיוחד מבחינת עובדת שרידתו. יש הרבה יצורים אחרים שאפילו יותר מוזר ששרדו מהאדם. האדם הוא אכן שאלה ייחודית בנוגע לאופן שרידתו – כלומר, איך הלמלמ הזה הצליח להיות השליט הבלתי מעורער של העולם. על כך יש הרבה תיאוריות. ניסים כאן מתעקש שזו שפה, פרופ' יובל נוח הררי אומר שזו היכולת להבין מושגים ערטילאים. אני לא בטוחה שמדובר על "אינטיליגנציה". יש חיות אחרות שהן יותר אינטיליגנטיות מאיתנו, תלוי איך אתה מגדיר אינטיליגנציה. ברור שבהגדרה שלנו לאינטיליגנציה אנחנו מנצחים אבל ממש לא ברור שזו הדרך היחידה להגדיר את המושג.
    בכל אופן, מה שאני מנסה לומר זה שהשאלה שלך היא בעצם כללית: איך מינים חלשים יותר פיסית, אשר הם יותר נטרפים שרדו? והתשובה לכך היא מורכבת אבל בבסיסה קשורה לשני גורמים: האחד הוא ברמת הפרט: מציאת הנישה הספציפית למין והתאמת המין לתנאי הסביבה הנקודתיים שלו – זהו תהליך שהאבולוציה עושה בצורה מרשימה באופן יוצא דופן. השני הוא הסתכלות על דינמיקת כל הסביבה כמכלול. הרי אם אנחנו נטרפים והטורף יטרוף אותנו עד סוף, גם הוא ימות, כי לא יהיה לו מה לאכול – לכן המערכת תגיע לשיווי משקל כלשהו, אשר גם משתנה כל הזמן כי התנאים משתנים כל הזמן. הטורפים יטרפו ויטרפו עד שאוכלוסית הנטרפים תקטן ואז אוכלוסית הטורפים תקטן כתוצאה מרעב, מה שיגדיל את אוכלוסית הנטרפים, מה שיגדיל את אוכלוסית הטורפים וחוזר חלילה. המודלים האלה נקראים טורף-נטרף והם מודלים בסיסיים בדינמיקה של אוכלוסיות (וכמובן שקיימים מודלים מסובכים הרבה יותר מהמודל הפשטני הזה אשר מתארים בצורה יפה כל מיני דינמיקות ספציפיות שקורות בעולם).

  15. ערן,

    ״כמו כן מדוע אין מיליוני שלדים של אבותינו , הבנתי שמצאו רק מספר מאוד קטן של עצמות בעוד שהדינוזאורים שחיו הרבה מאוד זמן לפניהם נמצאים כמעט בכל פינה בעולם״

    זה פשוט, הדינוזאורים התקיימו במשך תקופה הרבה יותר ארוכה (מאות מליוני שנים) ולכן רבים מהם הספיקו להתאבן, האדם לעומת זאת קיים בקושי 3 מיליון שנה ולכן אין לנו הרבה מאובנים ממנו.

  16. תודה על התשובות, אני מסכים עם כל מה שכתבת זה נותן הסבר למגוון הביולוגי שסובב אותנו.
    עם זאת האדם מאוד שונה משאר החיות, התפתחות המוח בוודאי שנותנת יתרון בעולם המודרני, אבל יתרונות פיזיים היו יותר מועילים ליצורים שחיו בטבע ושהיו חשופים לטרף ומזג אוויר.
    גם היום אם תשימי בן אדם מודרני בטבע ואיתו שימפנזה, השימפנזה תשרוד יותר והמערכת החיסונית שלה יותר טובה משלנו.
    אם האבולוציה הוא תהליך של עשרות אלפי שנים, לפי דעתי לא מן הנמנע שבני אדם פרימיטיבים שהחלו להבין את סביבתם היו נטרפים ונכחדים מזמן בעולם הקדום שבו חיות הטרף שלטו, היו להם אלפי שנים להיכחד לפני שהמוח התפתח בצורה שנתנה באמת יתרון נגד האיומים של אותה תקופה בזמן.
    חוץ מזה שגם לחיות יש אינטליגנציה מסוימת, הם צדים בלהקות וחלקן דואג לצאצאים.
    אני רק מעלה השערות זה קצת מוזר ששרדנו עד היום.
    כמו כן מדוע אין מיליוני שלדים של אבותינו , הבנתי שמצאו רק מספר מאוד קטן של עצמות בעוד שהדינוזאורים שחיו הרבה מאוד זמן לפניהם נמצאים כמעט בכל פינה בעולם.
    העדר ראיות פיזיות בכמות שתאשש היא גם מאוד בעייתית, היו אמורים להיות מאות אלפי ראיות ואין.

  17. ערן
    הקופים כן השתנו. המחשבה שאנחנו איזשהו יציר מושלם של הטבע ואיזושהי מטרה שהאבולוציה מכוונת אליה היא מוטעית. למה לעצור בקופים? יש בעולם גם עופות וזוחלים וחיידקים. למה הם לא "התפתחו" לאדם? זאת מכיוון שבכל שלב בהיסטוריה האבולוציונית היו פיצולים. הפיצולים הללו לא משאירים משהו אחד מאחור אלא גורמים לשני דברים להתפתח בו זמנית אך בכיוונים שונים. מסיבות כאלה ואחרות של סביבות קצת שונות, חיפוש נישות אחרות או סתם עניין רנדומלי, מין אחד התפצל לשני מינים. אף אחד מהמינים אינו יותר מפותח מהשני. אנחנו והקופים מפותחים באותה המידה, עברנו אותה כמות של אבולוציה. הם, פשוט, מצאו נישה אחרת משלנו. השאלה שאתה שואל היא בעצם מדוע יש בכלל מגוון מינים בטבע אם יש רק תשובה אחת נכונה (קרי, אדם) והתשובה לכך היא שאנחנו ממש לא התשובה הנכונה. אנחנו התפתחנו להיות מה שאנחנו בהתאם לתנאים שסביבנו. כל המגוון הביולוגי שאתה רואה סביבך הוא מגוון שמפותח בדיוק כמונו רק לתנאים קצת אחרים. מקווה שזה עזר.

  18. ערן
    עד כמה שאני מבין, היצורים שלא התפתחו בהם המוטציות המסוימות שהובילו לשינויו של היצור, מן הסתם לא השתנו. כלומר, הקופים המשיכו להיות קופים, וקבוצה מסוימת של קופים שבהם כן התפתחו מוטציות שהובילו לשינוי האורגניזם במרוצת הזמן – התפתחו לאנוש.

  19. שלום יש לי שאלה שלא קשורה כלל למאמר.
    אם באנו מהקופים והברירה הטבעית היא שכל מי שלא מותאם לסביבה נכחד והדור הבא שהסתגל בצורה המתאימה ביותר לסביבה ממשיך לחיות ולהתפתח עוד ועוד בהתאם לברירה הטבעית והאבולציה המקומית.
    איך יש עדיין זני " אדם " שחיים יחד איתנו, כמו כן יש מאות סוגים של קופים.
    למה הם לא התפתחו להיות אדם?
    אם הם שרדו בצורה מושלמת לסביבה כי הם עדיין פה והם חלק מהמשפחה שלנו, למה רק אנחנו התפתחנו מזן אחד ספציפי להיות מה שאנחנו היום?
    למה אין עוד זני אדם אחרים שהתפתחו מקופים אחרים? הרי היה מספיק זמן לאבולוציה להתפתח בכל זני הקופים.
    כמו כן אם התפתחנו רק מזן אחד, מדוע הזן הספציפי הזה התפתח משאר הזנים, שברור ששאר הזנים בצורתם הפרימיטיבית משגשגים.
    למה היה צורך שאנחנו נתפתח דווקא.
    משהו לא מובן, אם היה איזשהו אסון גלובלי רוב הזנים היו מושמדים חוץ מהמותאמים ביותר לסביבה ולא כולם משגשגים ואחד פתאום התפתח לאדם שאנחנו מכירים היום.
    אשמח לקבל תשובה עניינית אני לא אדם דתי, פשוט חשבתי על זה וזה לא מובן לי.

  20. ההנחה שסטודנטים לאומנות הם יצירתיים יותר מקבוצת מדגם אחרת היא לא טרייויאלית לחלוטין, ומצריכה בפני עצמה אישוש מחקרי (שבעצמו צריך להגדיר בצורה עקבית מדד כמותי לגבי מידת יצירתיות).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן