ביולוגיה ורפואה

רשת נוירונים. איור: ד"ר אורן

חוקרים זיהו מנגנון פעולה טבעי של המח, הקרוב למצב של הזיה – ומאפשר פעולה אופטימלית מבחינה חישובית

  • 12 תגובות
שלד של תרנגולת. צילום: shutterstock

בעצם – זה קל!

  • תגובה אחת
מבנה מרחבי פתור של שרשרת אוביקוויטין עם החלבון AIRAPL (צהוב). אפשר לראות כי משטח האינטראקציה UIM2 של AIRAPL מאפשר קישור ספציפי לקונפורמציה LYS48 של שרשרת אוביקוויטין ומאפשר לאוביקוויטין האחרון בשרשרת מרחב קישור זמין נוסף. צילום : דוברות הטכניון

שרשרת האוביקוויטין מתפענחת

  • אין תגובות
פוחלץ הכבשה דולי. מתוך ויקיפדיה

שַׁבֵּט לי כִּבשׂה – 20 שנה להולדת הכבשה דולי

  • 2 תגובות
השתקה גנטית. איור: הטכניון

ליקוי החמה הגנטי

  • אין תגובות
זאב. איור: shutterstock

לכבוד יום דארווין הבינלאומי: מהזאב עד לכלב הביתי

  • 13 תגובות
איור: החיידק הטורף (בצהוב) Bdellovibrio bacteriovorus חודר לטרפו (בכחול) האי-קולי (קרדיט: פליקס הול)

מחבואים במעיים: כיצד חיידק האי-קולי שורד מול חיידקים טורפים

  • אין תגובות
chlamydomona. צילום: אוניברסיטת dartmouth

ירוק בעיניים – תקווה אופטוגנטית לפגועי ניוון ראייה

  • תגובה אחת
נוירונים עם גושי עמילואיד אצל חולי אלצהיימר. איור: shutterstock

לקראת בדיקת דם לגילוי אלצהיימר

  • אין תגובות
פרופ' יונינה אלדר ומכשיר ההדמיה בזמן אמת. צילום: דוברות הטכניון

הדמיה בשידור חי

  • 2 תגובות
גרביים לחולי סכרת. צילום: האוניברסיטה העברית

גרביים חכמות ואפליקציה סלולרית מסייעים לחולי סכרת

  • 3 תגובות
המוח. אילוסטרציה: shutterstock

מחקר חדש חושף רישום פעילות תאים בודדים במוח בזמן קידוד קשרים בזיכרון

  • אין תגובות
תאי זרע וביצית. איור: shutterstock

דיבור צפוף מדי

  • 5 תגובות
סימני חיתוך שנעשו בעזרת כלי צור על חלק מהפן השטוח של שריון צב ממערת קסם. צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק ומודל תלת מימדי במיקרוסקופ אלקטרוני.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו עדויות לאכילת צבים לפני 400 אלף שנה

  • 7 תגובות
חולדה. צילום: shutterstock

מבנים עצביים בבסיס שערות השפם של חולדות מעבדים ומעבירים למוח מידע על תנועת השערות

  • אין תגובות
חיידקי מעיים. המחשה: shutterstock

חיידקים, אנשים, והמספרים שביניהם

  • 2 תגובות
נדודי שינה. צילום: shutterstock

חוקרים ישראלים גילו מנגנון מוחי שאחראי לחרדה ולרגישות יתר אצל אנשים שלא ישנים מספיק

  • תגובה אחת
מדריך המאובנים של ישראל. צילום יח"צ מו"פ ערבה

הושק אתר האינטרנט הראשון בארץ ובעולם לזיהוי מאובנים

  • תגובה אחת
להקת עטלפים משחרת למזון. צילום: shankar s., Flickr

עטלפים באור אחר

  • אין תגובות
כוכב לכת זר. החיים עשויים להיכחד לפני שתקעו יתד. איור: shutterstock

מדוע החוצנים שותקים? כי הם מתים!

  • 28 תגובות
איור המתאר את ההתנהגות של טיפת מים בשמן בתוך שדה חשמלי. [באדיבות: COPYRIGHT (C) 2015 TOYOHASHI UNIVERSITY OF TECHNOLOGY. ALL RIGHTS RESERVED]

שיטה חדשנית להחדרת גנים לתוך תאים

  • 2 תגובות
תולעים - צילום: shutterstock

מחקר בתולעים חושף את אופן פעולתו של מנגנון פיצוי במוח ומצביע על שורשיו האבולוציוניים הקדומים

  • אין תגובות
בידוד הגן לרביה אל מינית בצמחים. אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לבודד גן שהפעיל מנגנון רבייה אל-מינית בצמחים

  • 3 תגובות
עדר פילים רועה בשמורה בקניה. בעלי חיים חברתיים. צילום: shutterstock

הרשת החברתית של הפילים

  • 3 תגובות
פרופ' שלי צליל במעבדתה. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

בקצב הלב

  • אין תגובות
סלמנדרה נטולת ריאות מהמין (Desmognathus conanti) בדרום ארה"ב. צילום: shutterstock

הסלמנדרה מציגה: חוליתן יבשתי הנושם בלי ריאות

  • תגובה אחת
ננו חלקיקי זהב לטיפול בטרשת העורקים. צילום: יח"צ

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן: נרפא טרשת עורקים בעזרת חלקיקי ננו זהב זעירים

  • אין תגובות
פרופ' רולנד קהאן. מתוך ויקיפדיה

פרס וולף לרפואה למגלי הקשר בין סרטן לסוכרת

  • אין תגובות
ביוכימיה. איור: shutterstock

מגלי הקשרים בין הכימיה והביולוגיה זכו בפרס וולף לכימיה לשנת 2016

  • אין תגובות
התיאוריה של "היטל אקראי" טוענת כי בני האדם מסוגלים לאפיין ולזהות עצמים שלמים גם מתוך חלק קטן מהתמונה המקורית של העצם. [באדיבות: © ChenPG / Fotolia]

כיצד מצליח המוח לעבד מידע כה רב

  • תגובה אחת
פרופ' טרודי מקיי, אוניברסיטת צפון קרוליינה. כלת פרס וולף לחקלאות 2016

חלוצת הארכיטקטורה הגנטית של תכונות מורכבות, פרופ' טרודי מקיי מארה"ב זכתה בפרס וולף לחקלאות

  • אין תגובות
צילום של האצה הירוקה Spirogyra [באדיבות Gert Hansen, SCCAP, Copenhagen]

האם מוצאם של צמחים יבשתיים הוא באצות יבשתיות ולא ימיות כפי שסברו עד כה?

  • תגובה אחת
עין כחולה ועין ירוקה. ההבדלים בין המצולמות אינו רק בגוון אלא גם בגנום. מתוך ויקיפדיה

לכל בעלי העיניים הכחולות יש אב משותף

  • 12 תגובות
מיקומם השונה של אופסינים שונים על תא זרע של אדם, כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ, התגלה באמצעות סימון בנוגדן פלואורסצנטי (בצהוב בוהק)

תאי זרע מנווטים את דרכם באמצעות חלבוני ראייה

  • תגובה אחת
מעשנות הידרותרמיות בטמפרטורה של 100 מעלות באיזור Champagne vent. מתוך ויקיפדיה

אורגניזם החודש: על תולעי ענק וחיים במעמקי האוקיינוס

  • 9 תגובות
המתקן של חברת LIKE A FISH.

לנשום כמו דג

  • 11 תגובות
האתר הקוטבי (החלק הצהוב) מהווה גלאי, מעבד ומנוע, כולם יחדיו, כלומר - אמצעי רב-תפקודי השולט בצמיחתו ובתנועתו של התא היחיד. [באדיבות ETH Zurich]

כיצד התאים בגופנו חשים את סביבתם?

  • תגובה אחת
פרופ' אלכסנדר ברשדסקי. שלד התא

על הצד הטוב ביותר

  • אין תגובות
עורבני. צילום: shutterstock

מדוע לא דוהה צבע נוצותיהן של הציפורים

  • 3 תגובות
מכונית זעירה הפועלת על מים וחיידקים. צילום: Xi Chen, אוניברסיטת קולומביה

לנסוע על אדים

  • 2 תגובות
עמידות חיידקים לאנטיבוטיקה

זיהוי עמידות לתרופות מתוך ניתוח הגנום של החיידק

  • אין תגובות
סטיב לוין, מנהל פרויקט הלב האנושי בחברת דאסו סיסטמס. צילום: אבי בליזובסקי

הבת שלו נולדה עם בעיות בלב, אז הוא החליט להקים את פרויקט "הלב האנושי"

  • תגובה אחת
גרורות מלנומה. משמאל: הגן RASA2מתבטא מעט או כלל לא. תוחלת החיים נמוכה מהרגיל בכ- 35 אחוז מהחולים. מימין: ביטוי גבוה של הגן RASA2. תוחלת החיים גבוהה מהרגיל.

גן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן בעתיד עשויה התגלית לאפשר פיתוח טיפולים נוגדי סרטן חדשים

  • 3 תגובות
המבנה של האנזים Diacylglycerol kinase כפי שנקבע במאיץ החלקיקים באוניברסיטת סטנפורד. [באדיבות: The Biodesign Institute at Arizona State University]

מדענים חשפו את המבנה המפורט של האנזים diacylglycerol kinase

  • תגובה אחת
מימין: ד"ר עופר יזהר, ד"ר מתיאס פריגה, ניב סקוט וד"ר טלי קמחי. הדור הבא

האמהות והאבות

  • אין תגובות
מכשיר MarginProbe של חברת דיון הישראלית. צילום יחצ

100 בתי חולים הטמיעו את מערכת ה-MarginProbe המסייעת תוך כדי ניתוח בהסרה מלאה של סרטן שד

  • 4 תגובות
הנחתת אינסייט. מקור נאס"א

נאס"א דוחה את שיגור משימת הנחתת "אינסייט" למאדים עקב תקלה במכשור המדעי

  • 3 תגובות
חממה בה מגדלים עגבניות תחת תאורה רגילה ותאורת לד. [באדיבות Michael Dzakovich]

האם תאורת לד פוגמת באיכותן של עגבניות חממה?

  • אין תגובות
BIOTRONIK-CLS. צילום יח"צ

BIOTRONIK במחקר חדש שיבחן האם קוצבי לב המצויידים בטכנולוגיית CLS יכולים למנוע התעלפויות חולים

  • אין תגובות

לראשונה התגלה קשר בין מסלול של נוירוטרנסמיטר ספציפי במוח להתנהגות אוטיסטית

  • 7 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש