עושים שרירים

איך פועלים השרירים? כיצד הם בנויים? מה ההבדל בין שרירים רצוניים לשרירים בלתי רצוניים, ומדוע השרירים הרצוניים מפוספסים והשרירים הבלתי רצוניים חלקים? ואילו שרירים הם החשובים ביותר?

מערכת שרירי השלד של גברים ונשים. איור: shutterstock
מערכת שרירי השלד של גברים ונשים. איור: shutterstock

כתב: צבי עצמון, גליליאו צעיר

השרירים הם רִקמות גוף שיכולות להתקצֵר, כלומר להקטין את אוֹרכּן, וכך להפעיל כוח ולגרום תנועה. פעולת השרירים מאפשרת תנועה של הגוף כולו, תנועות של איברים ותנועות בתוך הגוף: תנועת הדם בכלֵי הדם (מחזור הדם), תנועת המזון לאורך צינור העיכול, דחיפת היילוֹד מהרחם לאוויר העולם, ועוד.
התקצרוּת השרירים מכוּנה גם התכּווצוּת, אבל אין זוֹ "התכווצות השרירים" בעקבות פעילוּת שרירים נמרֶצת במיוחד. פעולת ההתכּווצות מתאפשרת בזכות חלבּונים מתכּווצים שנמצאים בתאי השרירים. חלבונים מתכווצים אלה הם משני סוגים, שמשולבים אלה בין אלה ויכולים להחליק, כמו אצבעות יד ימין שיכולות להחליק בין אצבעות יד שמאל תוך כדי התקצרות המרחק. שני סוגי החלבונים הם אַקטין (מהמילה "פעולה" – פעולת השריר) ומִיוֹזין ("מיו" – שריר בלָטינית).
פעולת ההחלקה וההתקדמוּת של המיוזין לאורך האקטין, המְביאה להתקצרות השריר, דורשת אֵנֶרגייה, ומכאן הצורך במזון לשם פעולת השרירים. פעולה זוֹ גם יוצרת חוֹם, ולכן מתחממים בעת ריצה למשל; ורועדים (פעולת שרירים בלתי רצונית) כשקר מאוד. כששריר פועל הוא מתקצר (מתכווץ) או מנסה להתקצר תוך כדי הפעלת כוח. כשהשריר אינו פועל – הוא רָפוי. שריר אינו יכול להתארֵך בעצמו. הוא מתארך רק כשמשהו (למשל שריר אחר) מותח ומאריך אותו.
בגופנו שלושה סוגים עיקריים של שרירים: שרירים רצוניים מפוספסים, שרירים חלקים בלתי רצוניים, ושריר הלב, שהוא מפוספס ובלתי רצוני.

פסים לרוחב

שרירים מפוספסים (מכוּנים גם משורטטים) הם שרירים שבתאיהם מוֹלֵקוּלוֹת המיוזין מסודרות זוֹ במקביל לזוֹ, וכך גם האקטין, ולפיכך לרוחב התא נראים כעין פסים, או שרטוט רוחב, ומכאן שמם. שרירים אלה מחוברים אל עצמות הגוף והסחוּסים, ולפיכך הם מכוּנים גם שרירי השלד. הם נקראים גם שרירים רצוניים מאחר שעל פעולתם יכול לשלוט המוח הגדול – שפעילותו היא המשרה בנו את תחושת הרצון המודע.
לא כל פעולה של שריר רצוני היא אכן רצונית. שרירים רצוניים משתתפים למשל בביצוע רֶפלֶקסים, שהם פעולות שאינן רצוניות. במקרים רבים שרירים רצוניים משתתפים בפעולות אוֹטוֹמטיוֹת, שאיננו חושבים עליהן. אבל אם יש מצבים שאנו שולטים ברצוננו על פעולת השריר – זהו שריר רצוני. למשל, שרירי הנשימה הם שרירים רצוניים, אף שהם פועלים בדרך כלל כשאיננו חושבים עליהם – גם בעת שינה עמוקה, וגם אם מאבדים הכרה כשמתעלפים או בעת התקף אֶפּילֶפּטי. אך אם רופא או מדריך שחייה אומר לנו להפסיק לשנייה לנשום (למשל בצלילה) או דווקא לקחת נשימה עמוקה, אז מתגלה האופי הרצוני של שרירי הנשימה. השרירים הרצוניים, שרירי השלד, בנויים מתאי שריר ענקיים (לעומת תאי גוף אחרים), שכל אחד מהם מְכיל גרעיני תא רבים, ואילו בתא רגיל בגוף יש גרעין יחיד.
אין פּספּוס
בשרירים חלקים אין פספוס רוחב מפני שהחלבונים המתכווצים בהם אינם מקבילים זה לזה. מאחר שאין בהם פסים, הם נקראים שרירים חלקים. תאיהם קטנים יותר וחד־גרעיניים. שרירים חלקים אינם מחוברים לשלד – שרירים חלקים נמצאים סביב צינור העיכּול, סביב כלֵי הדם (עורְקים וּורידים), סביב שלפוחית השתן, סביב האישון, ובמקומות אחרים בגוף שאין בהם עצמות וסחוּסים. פעולתם אינה נשלטת על ידי המוח הגדול, האחראי לרצון המודע, ולעִתים הם פועלים כלל בלי פקודות ממערכת העצבים, גם לא ממערכת העצבים הבלתי רצונית.
לפעמים השרירים החלקים פועלים מכוח עצמם. למשל, בגלל הוֹרמוֹנים שונים. אם הרופא או המורה לספורט יאמר לנו לכַווץ או להַרפּוֹת את השרירים הבלתי רצוניים שבדופנות כלֵי הדם, נבין שהוא טעה או מתבּדֵח – איננו יכולים לשלוט על שרירים אלה ברצוננו המודע. לכל היותר אנחנו יכולים להכניס את עצמנו למצב רגיעה, ואז השרירים שבדופנות העורקים יהיו אולי מכוּוצים פחות.
השרירים החלקים, הבלתי רצוניים, מתחלקים לשתי קבוצות: שרירים חד־יחידתיים ושרירים רב־יחידתיים. בשרירים חד־יחידתיים כל תאי השריר מחוברים זה לזה מבחינה חשמלית ותפקודית, ולפיכך אם אחד פועל, כולם פועלים. למשל השרירים שבדופן שלפּוּחית השתן ושריר הרחם הם כאלה. בתהליך הלידה למשל שריר הרחם צריך להתכּווץ כולו, כיחידה אחת, כדי שהיילוד יידָחף בחזקה ויֵצא לאוויר העולם. בשרירים רב־יחידתיים כל תא שריר מקבל פקודה עצבית ישירה ממערכת העצבים הבלתי רצונית ויכול להתכווץ ללא קשר לשכניו. שרירים חלקים רב־יחידתיים הם למשל השרירים המַקיפים את אישון העין, שיכולים להרחיבו או לצמצמו במידה הדרושה בְּדיוק, ולא דווקא במידה המרַבּית, כשריר הרחם.

השריר שחיינו תלויים בו

שריר הלב הוא שריר מפוספס (משורטט), שאינו שריר שלד ואינו רצוני. תאי שריר הלב מחוברים זה לזה בקשר חשמלי ותפקודי – כשחדרי הלב מתכווצים, התאים כולם צריכים לפעול יחד, שאם לא כן, הדם לא יידחף ולא יֵצא מן הלב למַחזוֹר הדם.

הכתבה פורסמה בירחון גליליאו צעיר לילדים סקרנים. לקבלת גיליון דיגיטלי מתנה הקליקו

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן