מחקר חדש שופך אור על ההשפעה החשובה שיש לרמות חלבוני הסוכך (שפרון) במחלת ניוון השרירים ALS

מחקר שפורסם בימים אלה בכתב העת PNAS על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מתאר לראשונה את האפיון של מנגנון מולקולרי חדש במודלים in vivo, שיכול להוביל לפיתוח עתידי של טיפולים חדשים במחלת ה-ALS

פרופ' סטיבן הוקינג במטוס המאפשר אימון בתנאי חוסר כוח כבידה. צילום: נאס"א
פרופ' סטיבן הוקינג במטוס המאפשר אימון בתנאי חוסר כוח כבידה. צילום: נאס"א

מחלת ה-ALS, הידועה גם כמחלת לו גריג, היא מחלה ניוונית פטלית המערבת מוות של נוירונים מוטוריים השולטים על השרירים הרצוניים. המחלה מאופיינת בחולשה הדרגתית ובשיתוק בשל ניוון שרירים. היא גורמת לקושי לדבר, לבלוע, ובסופו של דבר לנשום. הגורם ל-ALS אינו ידוע בכ-90% מהמקרים, אך 10% מהם הם גורמים גנטיים. בדרך כלל המחלה מתפרצת בגילאי 60-40, ותוחלת החיים מרגע אבחון המחלה היא בין שנתיים לחמש שנים. כ-10% מהלוקים בה שורדים יותר מעשר שנים. חשוב לציין כי אין תרופה או טיפול יעיל ל-ALS.

כ-20% מהמקרים הגנטיים נגרמים בשל מוטציות בגן הסופראוקסיד דיסמוטאז (SOD1). מחקרים מגוונים הראו שמוטציות בגן הזה (כיום מוכרות יותר מ-165 מוטציות שונות) מעוררות הרג סלקטיבי של נוירונים מוטוריים, מכיוון שהם לובשים צורה מסוימת של רעילות. עם זאת, הבסיס של הרעילות הסלקטיבית הזו טרם זוהה. לאחרונה, כותבי המאמר זיהו את החלבון הרב-שימושי macrophage migration inhibitory factor (MIF) כשפרון של SOD1 שלא קופל כראוי. המחקר מראה שפעילות מוגברת של MIF מדכאת הצטברות של SOD1 שלא קופל כראוי בתאי נוירונים, ומאריכה את הישרדותם של נוירונים מוטוריים המבטאים מוטציות של SOD1.

כעת ממצאי המחקר, שנערך במעבדה של ד"ר אדריאן ישראלסון מהמחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה תאית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב http://fohs.bgu.ac.il/israelsonlab/, מדגימים, לראשונה, ש-MIF אנדוגני משמש in vivo כחלבון שפרון ל-SOD1 שלא קופל כראוי. סילוק מוחלט של ה-MIFאצל עכבר מעבדה בעל SOD1 מוטנטי החולה ב-ALS תורשתי, הגביר את הצטברות ה-SOD1 שלא קופל כראוי, האיץ את התפרצות המחלה ואת התקדמותה בשלבים מאוחרים וקיצר את תוחלת החיים של העכברים.

מאמצים אלו מזהים פעילות נמוכה של ה-MIF בנוירונים מוטוריים כמרכיב אפשרי של פגיעות סלקטיבית לקיפול פגום של SOD1. החוקרים מעלים את הסברה שהגברת פעילות הליווי של ה-MIFהתוך-תאי יכולה לשמש אסטרטגיית טיפול אטרקטיבית ב-ALS.

את המחקר מימנו הקרן הלאומית למדע, הקרן הדו-לאומית למדע, תכנית המסגרת השביעית של מענק Career Integration של תכניות מארי קירי, הקרן הגרמנית-ישראלית והמכון הלאומי לפסיכוביולוגיה בישראל.

תגובה אחת

  1. יפה. לכזה מחקר מגיע לדעתי הצנועה בלבד (אני לא מבין בנושא ולא כלום) מחקר המשך על ההשערה מה יכול לבלום ALS.
    מחלקה צנועה הכוללת מספר דוקטורנטים חד-ספרתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.