ביולוגיה ורפואה

ננו-חלקיקי זהב בצורת משולשים הכלולים בתוך הגלאי החדשני. [באדיבות: Department of Chemistry and Chemical Biology, School of Science, Indiana University-Purdue University Indianapolis]

גלאי מתקדם לאבחון מהיר של סרטן

  • תגובה אחת
וירוסים מנסים לחדור לגוף ומאתגרים את מערכת החיסון. המחשה: shutterstock

פותחה שיטה שתאפשר לראשונה לראות כיצד נוצרים נגיפים

  • 4 תגובות
הטרסיוס האינדונזי - הפרימט הקטן בעולם. צילום: shutterstock

טרסיוס אינדונזי (Tarsius syrichta) – הקופיף שיכול לראות מעבר לחושך

  • 4 תגובות
מחלה גנטית הנגרמת ממוטציה בגן בודד. איור: מכון ויצמן

כיצד גן בודד שגורם מחלה נדירה, מסייע בהבנת מחלות מורכבות כמו סרטן

  • 2 תגובות
פינגווינים. צילום: shutterstock

סופר פינגווין – תעלומת הפינגווינים שלא קופאים

  • אין תגובות
תאי רקמת השומן מוגדלים ומסודרים פחות מהרגיל בעכברים חסרי תאים דנדריטיים עתירי פרפורין (למעלה), לעומת אותה רקמה בעכברים רגילים (למטה). תמונה קטנה למטה משמאל: מבנים דמויי כתר בתוך רקמת השומן (למעלה, חום כהה) מצביעים על תהליך דלקתי מוגבר בתוך הרקמה

זהירות, תסמונת מטבולית

  • אין תגובות
מערכת לטיפול מרחוק בכלב. צילום: דוברות הטכניון.

הסמארטפון ידידו הטוב של הכלב

  • אין תגובות
דינוזאור מקורנן, חי ביבשת "מזרח צפון אמריקה" שהיתה מבודדת מהמערב על ידי ים שחצה את אמריקה לשניים. איור: אוניברסיטת באת'

התגלה מאובן דינוזאור בעל קרניים, מאשש את התיאוריה כי בתקופת הקרטיקון הפריד ים בין מזרח צפון אמריקה לחוף המערבי

  • 3 תגובות
רצפי DNA. המחשה: shutterstock

מערכת לגילוי רצפי דנ״א ברגישות גבוהה המאיצה את האיבחון הרפואי

  • תגובה אחת
זבוב פירות עורך סעודה על פרי עץ הלחם. צילום: shutterstock

מה יכול זבוב הפירות להריח?

  • 4 תגובות
ילדה הסובלת מהשמנת יתר. אילוסטרציה: shutterstock

לאימהות תפקיד משמעותי במניעת הפרעות אכילה אצל בנותיהן

  • 5 תגובות
תצלום המראה דוגמאות לתאים קוצבי לב פרטניים [באדיבות: Vasanth Vedantham]

תאי גזע לפיתוח קוצבי לב ביולוגיים

  • אין תגובות
נוירונים. המחשה: shutterstock

צוות מחקר בינלאומי חשף בפעם הראשונה הדמייה של רקמת מוח פעילה עצבית

  • 5 תגובות
צפע ארצישראלי. צילום: shutterstock

האם יש מירוץ חימוש גם אצל חיות ארסיות?

  • תגובה אחת
. זרעי הפול המבויתים הקדומים ביותר המוכרים בעולם שנמצאו באחיהוד. צילום: קובי ורדי, באדיבות רשות העתיקות

האדם הקדמון לפני 10,000 שנה העדיף קטניות וגידל אותם בחקלאות מאורגנת

  • 3 תגובות
הדמיה של אוסטרלופיתקוס. איור: shutterstock

"לוסי, מאובן האוסטרלופיתקוס – עדות לכך שההזדקפות קדמה לגדילת המוח"

  • 45 תגובות
מגוון התכונות הפיזיות, גודל הגנומים ואורחות החיים של נגיפים מקשים כולם על סיווגם. מחקר חדש עושה שימוש בקיפולי חלבונים כראיה לכך שנגיפים הינם יצורים חיים השייכים לענף משלהם בענף החיים. [באדיבות Julie McMahon]

האם נגיפים הינם יצורים חיים?

  • אין תגובות
שישה גורי כלבים בני חודשיים אוכלים ביחד מקערה. צילום: shutterstock

לכַשכּש בזנב

  • תגובה אחת
גישת זיווג סלקטיבית באוכלוסית תרנגולות שהחל בשנת 1957 הוביל להבדלים של פי 10 בגודל בין תרנגולות. צילום Credit: Virginia Tech/ John McCormick

מחקר בתרנגולות סיפק עדות ישירה ל"דליפה אבהית" שבה המיטוכונדריה מורשת מהאב במקום מהאם

  • תגובה אחת
קערת צרצרים מבושלים. צילום: shutterstock

עוברים לאכילת חרקים?

  • 8 תגובות
תזונה מאוזנת. המחשה: shutterstock

הבדלים בין-אישיים גדולים בין בני אדם שונים בתגובות למזון

  • אין תגובות
מיקסוזואה - טפיל החי בדקים ומסתבר שמקורו במדוזות שהאבולוציה גרמה להן להתנוון. צילום: אוניברסיטת JCU, צ'כיה

מהו בעל חיים? תגלית חדשה מאוניברסיטת תל אביב עשויה לשנות את ההגדרות הבסיסיות ביותר

  • 8 תגובות
ציד של מולקולות קטנות: הציור מתאר את המערך הניסויי ששימש לאיתור מולקולות קטנות, כמו אלו הנפוצות בתרופות (ירוק) והקישור שלהן לקולטנים הנמצאים על פני השטח החיצוני של קרומית התא (צהוב). אירועים אלו ניתנים לדימות בעזרת מיקרוסקופיה אופטית רגילה - עיוותים עדינים במבנה של קרומית התא הנגרמים כתוצאה מהקישור והניתוק של המולקולות הקטנות - מתורגמים לשינויים הנראים במסגרת עוצמת ההארה. [באדיבות: The Biodesign Institute at Arizona State University]

חישת מולקולות קטנות לטובת פיתוח תרופות

  • אין תגובות
ד"ר עופר גרליץ. צילום: האוניברסיטה העברית

חוקרים גילו מוטציה חדשה אותה ניתן יהיה לזהות בבדיקות הגנטיות

  • תגובה אחת
פיל אפריקני במהלך ריצה. צילום: shutterstock

תרופה לסרטן בהשראת הפיל

  • 8 תגובות
חופית מגלית על שפת המים. צילום: shutterstock

מדוע ציפורים אינן נרטבות?

  • תגובה אחת
חקר הסרטן. איור: shutterstock

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו חומרים אנטי סרטניים שיכולים לעצור רקמות וחלבונים מלבגוד בתפקידם בגוף

  • 3 תגובות
ד"ר שרון אלפרט, מעבדת המחקר של יבמ בחיפה. צילום: אבי בליזובסקי

עוזר הרדיולוג שאף פעם לא מתעייף

  • 254 תגובות
במסגרת 'המודל הסיבובי', ליגנדה הנקשרת לחלק החוץ-תאי של הקולטן גורמת לסיבוב חלקו הפנימי של הקולטן בתוך קרומית התא, ובכך, מווסתת בעצם את הפעילות בתוככי התא. בתהליך, גם הגמישות המבנית של הקולטנים משתנה. [באדיבות 'המכון למדעים וטכנולוגיה של אוקינאווה', OIST]

מנגנון חדש לשפעול קולטנים

  • אין תגובות
זוג קשישים. המחשה: shutterstock

קול קורא לגיוס משתתפים למחקר בנושא צאצאים של חולי אלצהיימר

  • אין תגובות
תומכן המגנזיום הנספג של חברת BIOTRONIK. צילום יח"צ

מחקר BIOSOLVE-II מאשר את הבטיחות והביצועים הקליניים של תומכן המגנזיום הנספג של חברת BIOTRONIK

  • אין תגובות
כך משפיעה השינה על נדידת תאי גזע בהקשר של תרומת מוח עצם. אילוסטרציה: דימה אבלסקי

מחקר חדש מצביע על חיוניות השינה להצלחתן של השתלות מוח עצם

  • אין תגובות
מבנה האוזן וחוש השמיעה. איור: פרופ' קרן אברהם, אוניברסיטת תל-אביב

התגלה חלבון שהיעדרו גורם להפרעות בשמיעה

  • תגובה אחת
בדיקת עומסים על רכב בעת תאונה באמצעות תוכנת אלמנטים סופיים

בעצם זה קל…

  • 3 תגובות
שעון ביולוגי. איור: shutterstock

קשר הדוק בין השעונים הביולוגיים בגופנו, לבין חילוף חומרים ותזונה

  • אין תגובות
מתבגר מתבונן בסריקת מוחו. המחשה: shutterstock

המוח המדהים של מתבגרים / ג'יי נ' גיד

  • 3 תגובות
משפחה מאושרת. צילום: shutterstock

התגלתה הנוסחה המדעית של האושר! והופרכה

  • 13 תגובות
. בניגוד לתאים השפירים (מימין), התאים הגרורתיים (משמאל) מצליחים לחדור לתוך הג’ל ולהיעלם בתוכו הודות לתכונותיהם הייחודיות

לבלום את השלוחות של סרטן השד

  • 2 תגובות
חידת המוח הגברי. איור: shutterstock

כיצד אפשר לכוון את המוח להתנהגות אמהית בנקבות, ולהפחתת תוקפנות בזכרים?

  • אין תגובות
ננו רובוטים מטפלים בתא סרטני. איור: shutterstock

תרופות לסרטן קולעות אל המטרה / דינה פיין מרון

  • אין תגובות
ד"ר ליאור ויצמן. צילום: הטכניון

סריקת MRI שקטה בשישית מהזמן הנדרש כיום

  • 3 תגובות
פרופ' ג'וזואה שניטמן. צילום: דובר הטכניון

מודל-ריאה מלאכותי שפותח בטכניון יסייע בחקר מסלוליהם של חלקיקים נשימים בריאות

  • אין תגובות
מושבת אריות ים. לא צויין מיקומה. צילום: shutterstock

מביקור בגן החיות לפיתוח רובוטי

  • אין תגובות
תמונת מיקרוסקופ המציגה את שני זני החיידקים החדשים שאולצו לשתף פעולה יחדיו לשם קבלת תוצאה רב-תאית. [באדיבות: מעבדתו של Bennett]

פיתוח מעגל משולב מחיידקים

  • אין תגובות
מעגלי פיות בנמיביה. באדיבות אוניברסיטת בן גוריון

מעגלי הפיות המפורסמים באפריקה – הסוף לתעלומה?

  • 2 תגובות
ד"ר שירה אדר עם חתן פרס נובל לכימיה פרופסור עזיז סנג'ר. (צלמת: Max Englund, UNC Health Care)

הפוסט דוקטורנטית הישראלית החוקרת עם חתן פרס נובל לכימיה  2015  פרופסור עזיז סנג'ר

  • אין תגובות
קוד הדנ"א. איור: shutterstock

פרס נובל לכימיה לשנת 2015 – חלק 3: מודריץ גילה את מנגנוני התיקון של ה-DNA

  • אין תגובות
תהליך התיקון באמצעות כריתת נוקלאוטיד שזיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה לשנת 2015. מתוך אתר פרס נובל

נובל לכימיה 2015 – חלק 2: "ביוכימיה היא הרופא המטפל של החיים"

  • 2 תגובות
חיתוך ותיקון של בסיס פגום. איור: אתר פרס נובל

תומאס לינדהל, אחד מזוכי פרס נובל לכימיה 2015: "החיים מתקיימים – ולכן הדנ"א חייב להיות בר-תיקון" (חלק 1)

  • אין תגובות
תהליך התיקון באמצעות כריתת נוקלאוטיד שזיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה לשנת 2015. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לכימיה למגלי מנגנוני תיקון ה-DNA

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש