אוניברסיטת בן גוריון

רובוט המבצע פעולות עדינות. איור: shutterstock

מערכת רובוטית ראשונה מסוגה המסייעת בשיפור התפקוד במשימות שגרתיות

  • אין תגובות
מעבדת תאי הגזע של ד"ר רבקי אופיר, אוניברסיטת בן גוריון. צילום יח"צ

טיפול פוריות חדש לנשים ולגברים

  • תגובה אחת
זכר האלמנה החומה בעת הזדווגות עם נקבה שעומדת לאכול אותו | צילום: שבי וואנר

זכרי האלמנה החומה מעדיפים נקבות מבוגרות על אף שסיכוייהם לשרוד את ההזדווגות נמוכים יותר

  • 2 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

האם חלומות צלולים מועילים או מזיקים לבריאות הנפשית?

  • 4 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

מחקר: מערכות החיזוי וההתרעה מפני רעידות אדמה – אינן יעילות

  • 5 תגובות
נוירונים. אילוסטרציה: ZEISS Microscopy.

חוקרים גילו חלבונים מעוררי הפרשת דופמין לטיפול בפרקינסון

  • 2 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

שיטה לזיהוי מטרה שמצולמת על ידי רחפן מתוך שידור וידאו מוצפן

  • 3 תגובות
איור של טכנולוגית הזרועות בלוויין. לפי החוקרים, הפיתוח מתאים במיוחד לשימוש בתעשיית החלל, בה המינימליסטיות וחיסכון במשקל מהווים יתרון מובהק. יכולת התמרון של הזרוע הרובוטי ומשקלה הנמוך מקטינים את השפעת התנועה שלה על יציבות החללית. כך למשל, הרובוט יכול לשמש כזרוע שירות ותחזוקה עבור לוויינים. מקור: אוניברסיטת בן גוריון.

חוקרים פיתחו רובוט סריאלי ראשון מסוגו בעל מנועים ניידים

  • תגובה אחת
פרופ' אוהד בן שחר (משמאל) והדוקטורנט שלו בועז ארד. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון.

מה עוד המצלמה שלך יכולה לראות?

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

התגלית שעשויה לסייע בחיזוי ואף במניעת אפילפסיה

  • אין תגובות
פרופ' אילן דינשטיין. מקור: אוניברסיטת בן-גוריון.

האם אתה חושב שהמוח שלך אמין?

  • תגובה אחת
תמונה לעמוד הראשי בלבד.

האופן שבו המוח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן

  • תגובה אחת
פרופ' אוהד בן שחר (משמאל) והדוקטורנט שלו בועז ארד. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון.

תוכנה המאפשרת להפוך כל מצלמה רגילה להיפרספקטרלית

  • אין תגובות
תרנגול עומד על פסולת אורגנית. אילוסטרציה: Herzi Pinki, Wikimedia.

פסולת לולים כמקור לאנרגיה מתחדשת

  • 4 תגובות
"בעתיד, ייתכן שבני האדם יסתמכו על סיוע רובוטי עבור מטלות יום-יומיות באופן גובר, ומחקרנו מראה כי סוג התנועות שהרובוט עושה בעת האינטראקציה עם בני אדם, משפיע על רמת שביעות הרצון של  האדם מהאינטראקציה", אומרת ד"ר שלי לוי-צדק (בתמונה). צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון.

מחקר על אינטראקציית רובוט-אדם: אינטראקציה מותאמת אישית עשויה להגביר את התועלת בשיקום חולים

  • אין תגובות
אילוסטרציה. "בימים אלו" אומר פרופ' פולמן "שבהם מושקעים מאמצים עצומים בכל מדינות העולם במטרה לפתח טכנולוגיות קוונטיות, כמו למשל המחשב הקוונטי, יש חשיבות עצומה להבנת תהליכים בסיסיים שמתרחשים כאשר מבצעים על חלקיק פעולות קוונטיות שמשנות את מצבו. מקור: NASA/Sonoma State University/Aurore Simonnet.

מדידה קוונטית ייחודית בוצעה באוניברסיטת בן-גוריון

  • תגובה אחת
שונית האלמוגים המלאכותית "תמר". צילום: קרן לוי. באדיבות דוברות אוניברסיטת בן גוריון.

שוניות מלאכותיות מורידות נזקי צוללים משוניות אלמוגים טבעיות

  • 2 תגובות
פרה. מערכות מהגל השלישי יכולות להסביר שיש סבירות גבוהה שמדובר בפרה מכיוון שיש לה ארבע רגליים, שטח פנים לבן עם כתמים שחורים, עטינים וקרניים. מקור: Keith Weller/USDA.

מיקרו-אורגניזמים במערכת העיכול של מעלי גרה משנים את תפקודה בייצור מתאן כתלות בגיל החיה

  • 3 תגובות
תרגול החייאה על בובה. צילום: Rama / Wikimedia.

אפליקציה תסייע לתרגל סטודנטים במדעי הבריאות בסימולציות רפואיות

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

מחקר: מבוגרים ותינוקות משתמשים כנראה באותו מנגנון כדי לשפר את דיוק התנועה שלהם

  • תגובה אחת

מה הקשר בין מבנה המים החומציים לאיכות הסביבה?

  • 2 תגובות
פורמיניפרים. מקור: באדיבות אוניברסיטת בן גוריון.

בעלי חיים יוצרי שלד גריני מסוגלים לגדול בטמפ' קיצוניות

  • 2 תגובות
חוקרים מדגימים בועה המופקת מאור ומשמשת לדחיפה של מיקרו-חלקיקים. לוח (a) מציג את החלקיק העגול, בקוטר של 42 מיקרומטר, ואת קרן הלייזר, בגודל של 405 ננומטר, בתור העיגול הכהה והבהיר, בהתאמה. בלוח (b), 40 אלפיות שנייה לאחר מכן, המיקרו-עיגול עבר מרחק הגדול ממנו פי עשרה. מקור: אוניברסיטת בן גוריון.

חוקרים פיתחו טכניקה להנעת מיקרו-חלקיקים בעזרת אור ובועות זעירות

  • אין תגובות
גלים בממברנת התא. מקור: מתוך המחקר - Fronts and waves of actin polymerization in a bistability-based mechanism of circular dorsal ruffles.

חוקרים שופכים אור חדש על תנועת גלים על פני ממברנות התא, שעשוי להשפיע על חקר הסרטן ועל הטיפול בו

  • אין תגובות
גלאי חלקיקים (המצולם בכתבה הינו גלאי החלקיקים CMS ב-CERN. מקור: Julian Knutzen.

גלאי חלקיקים ייבנה באוניברסיטת בן-גוריון

  • 4 תגובות

חוקרים פיתחו שיטה חדשה לטיפול בטרשת עורקים

  • תגובה אחת
יריעת גרפן. מקור: AlexanderAlUS / Wikimedia.

האם נמצאה שיטה זולה ויעילה לייצור גרפן?

  • 2 תגובות
צילום: Vincent van Zalinge.

איך יונקים וציפורים שומרים על טמפרטורת הגוף שלהם?

  • תגובה אחת
מחקר חדש מראה כי חשיפה קצרה ומקרית לגירוי היוצר תחושה סנסורית או מעורר אסוציאציות הקשורות בקור (כגון תמונת נוף חורפי) יכולה לשפר ביצוע במטלת שליטה קוגניטיבית. מקור: pixabay.

האם טמפרטורה קרה או תמונת חורף יכולות להשפיע על שליטה קוגניטיבית?

  • אין תגובות
אסדת הקידוח ממנה כרו את הגלעין. מקור: פרופ' מוטי שטיין – האוניברסיטה העברית.

ים המלח מתעד שינויי אקלים גלובליים ב-200 אלף השנים האחרונות 

  • 6 תגובות
נורית LED של מחשב. האם אפשר לשדר דרכה מידע סודי? מקור: Peter Løvstrøm.

חוקרים הצליחו לשדר מידע נסתר באמצעות נורת ה-LED של דיסק קשיח

  • אין תגובות

חוקרים הוכיחו השערה ותיקה בגיאומטריה קומבינטורית

  • 2 תגובות
הלוויין BGUSAT. איור: אוניברסיטת בן גוריון

BGUSAT – ננו הלווין המחקרי הראשון של ישראל, תוצרת התעשייה האווירית, ישוגר מחרתיים לחלל

  • אין תגובות
מיחשוב קוונטי. איור מתוך PIXABAY.COM

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון מטילים ספק בישימות של מחקר זוכה פרס נובל

  • אין תגובות
אביב לי כהן-זדה. צילום: יח"צ אוניברסיטת בן גוריון

מלגת רמון לדוקטורנט אביב לי כהן-זדה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב על חקר פסי רוח בכדור הארץ

  • אין תגובות
לוויין התצפית הישרלאי ארוס B של חברת אימג'סאט צילם את המשגר ובתוכו הלווין עמוס 4, שעות אחדות לפני שיגורו מבייקונור, קזחסטן ב-31 באוגוסט 2013. צילום: imagesat

אוניברסיטת בן-גוריון תשתף פעולה עם חברת אימג'סט ISI בפיתוח מערכת חישה ספקטרלית ברזולוציה גבוהה למשימות חלל

  • אין תגובות
מפת התפשטות האדם מאפריקה. מתוך ויקיפדיה

חוקרים גילו תפקיד במוטציות DNA שהתרחשו לפני נדידת האדם מאפריקה לשאר העולם

  • 2 תגובות
רובוט מסייע בחדר הניתוחים. איור: shutterstock

שאלה של קשיחות

  • תגובה אחת
אוטיזם. איור: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון גילו חתימה אבולוציונית ייחודית בגנים של אוטיזם

  • אין תגובות
פרופ' סטיבן הוקינג במטוס המאפשר אימון בתנאי חוסר כוח כבידה. צילום: נאס"א

מחקר חדש שופך אור על ההשפעה החשובה שיש לרמות חלבוני הסוכך (שפרון) במחלת ניוון השרירים ALS

  • תגובה אחת
מזרח הים התיכון, מערבית לקפריסין ומזרחית לכרתים (האיור המוצלל במפה), משמר שאריות מאוקיאנוס קדום.

קרקעית מזרח הים התיכון משמרת אוקיאנוס קדום

  • תגובה אחת
רובוט המבצע תנועה גלית שפותח באוניברסיטת בן גוריון. צילום מסך

הרובוט הראשון בעולם המייצר תנועה גלית טהורה על ידי שימוש במנוע אחד בלבד

  • 3 תגובות
שבב-על. צילום: shutterstock

חוקרים פרצו דרך בפיתוח ספקטרומטר זעיר ובר-השגה העשוי מחתיכת זכוכית

  • 3 תגובות
אילוסטרציה של הצומת המולקולרי מבוסס-DNA שבו השתמשו החוקרים ליצור דיודה, היכולה לשמש כרכיב אלקטרוני במעגלים חשמליים ננומטרים בעתיד.

חוקרים יצרו דיודה שגודלה מולקולה אחת

  • 3 תגובות
בריכת גידול סרטנים. צילום: shutterstock

בבאר שבע מפתחים טכנולוגיות לשיפור חקלאות המים של סרטנים

  • 2 תגובות
רשת נוירונים. איור: ד"ר אורן

חוקרים זיהו מנגנון פעולה טבעי של המח, הקרוב למצב של הזיה – ומאפשר פעולה אופטימלית מבחינה חישובית

  • 12 תגובות
רשת בוטנטים. איור: shutterstock

זוהו לראשונה רשתות של רובוטי תוכנה עוינים (botnet) המשמשים לביצוע תקיפות סייבר גדולות בכל רחבי העולם

  • תגובה אחת
חוות תאים סולאריים. המחשה: shutterstock

חוקרים השיגו פריצת דרך בהגברת היעילות של תאים סולאריים

  • 5 תגובות
ביולוגיה סינתטית. המחשה: shutterstock

מענק מחקר של האיחוד האירופי לקבוצת מחקר מב"ג בתחם המטבוליזם של גלוקוז בתנאים סרטניים

  • אין תגובות

נחשף ננו-מבנה של כלוב מולקולרי סגור שמופק באמצעות אור שמש מרוכז ביותר

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש