כל הכתבות - הידען - Hayadan

שמן זית. איור: shutterstock

‫תעלומה ים-תיכונית / רחל נוּוֶר‬

העדשה שבעין האדם. איור: shutterstock

עדשה ביומימטית

חשיבות עצומה למדע, לרפואה ותעשייה. פרופ' אריה ורשל (מימין) ופרופ' מיכאל (מייקל) לויט. תצלומים: Keilana, Catgunhome -- ויקישיתוף

יש לנו גולם במבחנה

וירוס הפוליו. איור: shutterstock

‫סמוי ומסוכן: על מיגור מחלת הפוליו/ הלן ברַנסוֶול‬

איור המסביר את שבירת הסימטריה לאחר המפץ הגדול

חלקיק היגס ופרס נובל 2013: כך מקבלים החלקיקים מסה

פרס נובל לפיזיקה לשנת 2013 מוענק לפרנסואה אנגלרט ולפיטר היגס, מגלי בוזון בראוט-אנגלרט-היגס ששבר את הסימטריה בטבע ומספק לשאר החלקיקים את המסה
מקור למזון וחמצן. זרעי הצנונית שנבטו בחלל. תצלום באדיבות חברת NSL לוויינים

מחטיבת הביניים – לחלל החיצון

מחלת הפרקינסון. איור: shutterstock

ממתיק מלאכותי נגד פרקינסון

רובוטים דמויי כלבים. איור: shutterstock

על כלבים, רובוטים והקשר ביניהם

דלק טילים. קרדיט: www.lbl.gov

חיים על רעל / דייוויד ביילו

חדף העצים. צילום: shutterstock

החדף הפיכח

מימין: נטלי קוריץ, נירית צורי, דויד רחמילביץ', תמר ילין, רן ורדימון (עומד), ד"ר אורן טל (יושב) ומרינה קליאונסקי. אות חשמלי

מולקולה במעגל

ענן אטומים קר המפוצל לשתי קבוצות, עליונה ותחתונה, בצבעים המייצגים את צפיפות האטומים

פיסיקאים באוניברסיטת בן-גוריון גרמו לאטום להיות בשני מקומות שונים באותו הזמן

מצב "בלתי אפשרי" שכזה מתאפשר בעולם המוזר שמתואר על ידי תורת הקוונטים. על מנת להגיע לעולם הקוונטי קירר הצוות את האטום לטמפרטורה של כ-100 ננו-קלווין (עשר-מיליונית המעלה מעל "האפס המוחלט"),
NGC 4649 - גלקסיה קומפקטית ודחוסה. צילום: אוניברסיטת מדינת מישיגן באן הרבור

אסטרונומים גילו את הגלקסיה הדחוסה ביותר אי פעם

התפרקות המוח. אילוסטרציה: shutterstock

מוח של חולים שהינם "צמח" כן מגיב לגירויים רגשיים

ארוחת בוקר ישראלית. צילום: shutterstock

ארוחות בוקר גדולות מעלות את רמת הפוריות של נשים

משמאל: קפלר 7b - כוכב הלכת הראשון שהאטמוספירה שלו 'מופתה'. לצידו באותו קנה מידה: צדק, ענק הגזים הגדול ביותר במערכת השמש שלנו

מפת עננים ראשונה של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש

השר יעקב פרי במרכז המחקר ברמת הגולן. צילום: משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

המכון לחקר הגולן חנך היום מרכז חדש

שבבים ננומטריים באורך של 3 מ"מ בלבד, המורכבים מזכוכית סיליקה דחוסה, משמשים לשם האצת אלקטרונים למהירות הגבוהה פי עשרה מזו המתקבלת היום במאיצים רגילים. (Brad Plummer/SLAC)

מאיצי חלקיקים בגודל שבב

ננוטכנולוגיה של DNA. איור: shutterstock

האם חתן פרס נובל לכימיה ב-2001 יזכה השנה שוב?

השימפנזה איומי מנצח בני אדם במשחק זכרון מול מחשב. צילום: המכון הטכנולוגי של טוקיו

מותר השימפנזה מן האדם

תפיסת אמן של חור שחור מאסיבי במיוחד בעל מיליוני-מיליארדי מסות שמש. מדובר בעצמים דחוסים הקבורים במרכזיהן של הגלקסיות. צילום: NASA/JPL-Caltech

וידאו – כיצד נוצרים חורים שחורים

דגם של טלסקופ החלל האבל על סיפון המטען של מעבורת חלל, כפי שמוצג במרכז החלל קנדי בפלורידה. צילום: shutterstock

המדען שהרחיב את היקום