האם יהיה לנו סוף סוף נובל לרפואה? פרופ’ חיים סידר ופרופ’ אהרון רזין מהאוני’ העברית מוזכרים כמועמדים

פרופ ‘אדריאן בירד מאוניברסיטת אדינבורו, פרופ’ חיים סידר ופרופ’ אהרון רזין מהאוניבריסטה העברית מועמדים לפרס על מחקריהם במתילציה של ה-DNA ובביטוי גנים ואולם חברי וועדת הפרס עשויים להתלבט ביניהם לבין מגלה ההרצפטין וחוקרי מיחזור החומרים בתא

עד כה זכו ישראלים בפרסי נובל לכימיה, כלכלה וכן לתחומים הלא מדעיים – ספרות ושלום. שני תחומים עדיין לא זכו לייצוג – פיסיקה ורפואה, אם כי ניתן לומר שפרסי נובל בכימיה שזכו להם אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר וכן פרופ’ עדה יונת הם על גבול התחום הרפואי.

שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית פרופ’ חיים סידר ופרופ’ אהרון רזין ביחד עם עמיתם פרופ’ אדריאן בירד מאוניברסיטת אדינבורו חולקים את אחד התחומים שעשוי לזכות בשבוע הבא בפרס נובל לרפואה. כך עולה מהתחזית שעושה כמדי שנה חברת תומפסון-רויטרס. יש לציין כי התחזיות, המביאות מדי שנה את התחומים שהגיעו לפרקם וזכאים לפרס נובל לא מנבאות בהכרח וחברי וועדות נובל השונות עשויים להפתיע. כך למשל ניבאה החברה הבריטית את זכייתו של פרופ’ יקיר אהרונוב מאוניברסיטת ת”א בפרס נובל לפיסיקה לפני כמה שנים, ולאחר שלא זכה, לא הוזכר שמו שוב.

ראו גם:

• זרקור על האפיקגנטיקה – סיינטייפיק אמריקן
• פרופ’ חיים סידר זוכה בפרס רוטשילד לשנת 2011
• חוקרים מהאוניברסיטה העברית חשפו את המנגנון שהופך תאי גזע עובריים לתאים בוגרים

 

מדוע לא כל תא מקבל גישה לכל הגנים?

פרופ ‘אדריאן בירד מאוניברסיטת אדינבורו, פרופ’ חיים סידר ופרופ’ אהרון רזין מהאוניבריסטה העברית מועמדים לפרס על מחקריהם במתילציה של ה-DNA ובביטוי גנים. כל תא בגופינו מכיל את כל המידע הגנטי לבניית הגוף כולו, אך כאשר העובר מתחיל להתחלק ולהתפתח, העתיד של כל סוג תאים הופך יותר ויותר מוגבל. אמנם הוראות ה-DNA אינן משתנות, הן ממשיכות להיות מבוזרות באופן אחיד על פני כל תא בגוף, אך כל תא מקבל גישה מוגבלת להוראות שהוא לא זקוק להם. כך למשל תאי הכבד מקבלים גישה רק לגנים הרלוונטיים אליהם, בעוד תאי עצב אינם מקבלים גישה לגנים אלה. העריכה או המיתוג היא תוצאה של תהליכים אפיגנטיים.

פרופ’ סידר ופרופ’ רזין חוקרים במשותף באוניברסיטה העברית בשלושים השנים האחרונות את התופעה, וגילו לראשונה בדיוק כיצד מתגים אלה פועלים. אדריאן בירד העמיק את ההבנה של תהליך המתילציה וגילה כי ישנם שני סוגים שונים של מתילציה.

ביקשנו את תגובת האוניברסיטה העברית, אך מלשכת הדוברת נמסר כי השניים לא מתראיינים בשלב ההערכות. אם וכאשר יזכו הם ימסרו את תגובתם.

מיחזור הפסולת התאית
דניאל קילונסקי מאוניברסיטת מישיגן בארה”ב, נובורו מיצושימה מאוניברסיטת טוקיו ביפן ויושימורי אושומי מהמכון הטכנולוגי של טוקיו ביוקוהמה – יפן.
autophagosomes -אוטופאג’וסומים (מילולית אברונים האוכלים את עצמם). בשנות החמישים תיארו חוקרים תופעה המכונה אוטופאג’י. בתוך התאים, שלפוחיות קטנות יקיפו אברונים כגון המיטורונדריה או שברי ציטופלסמה ויעבירו אותן לליזוזום, מקום בו הם עוברים פירוק. פרופ’ אושומי היה הראשון שגילה כי התאים מפרקים את החלקים שלהם בעצמם לצורך מיחזור. עם הידע הזה גילה פרופ’ מיצושימה בהמשך כי לאוטופאג’ים יש גם תפקיד במחזור התקין של התא – בפרט בעוברים. קילונסקי גילה את החלבון המווסת את התהליך.

מפתח ההרצפטין
קטגוריה אפשרית נוספת מכילה הפעם מועמד יחיד – פרופ’ דניס סלאמון מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס שגילה את הגן המסרטן HER-2/neu oncogene, תגלית שהובילה לטיפולים יעילים יותר נגד סרטן. הודות לעבודתו של סלמון ועמיתיו, אחת מהתצורות הקטלניות ביותר של סרטן השד הפכה לניתנת לשליטה. סלאמון היה מחלוצי פיתוח ההרצפטין הפועלת כנגד גורם הצמיחה 2 באפידרמה האנושית – החלבון הפעיל במחלה זו.

להרחבה