הקיצוץ בתקציבי האוניברסיטאות בעשור הקודם מורגש: איבדו סטודנטים לטובת המכללות.

חלק ראשון בסקירת הנתונים שפרסם המועצה להשכלה גבוהה לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית

המועצה להשכלה גבוהה פרסמה אתמול (ה’) נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע”ד – 2013/2014 .
שנת הלימודים האקדמית נפתחת בתחילת השבוע הקרוב ב-66 מוסדות להשכלה גבוהה בשבע אוניברסיטאות המחקר, האוניברסיטה הפתוחה, 37 מכללות אקדמיות (מהן 21 מתוקצבות ע”י ות”ת) ו-21 מכללות להכשרת עובדי הוראה.

כ-308,000 סטודנטים צפויים ללמוד השנה בכל המוסדות הנ”ל – מתוכם 236,770 לתואר ראשון, 59,700 לתואר שני ו-10,650 לתואר שלישי. היתר כ-1,200 לומדים לימודי תעודה. (בשלב זה נתוני אוניברסיטת אריאל נספרים עם אלו של המכללות כדי שניתן יהיה להשוות לנתוני השנה שעברה על אותו בסיס, כך מסבירים במל”ג).
מבין הסטודנטים לתואר ראשון, 72,730 לומדים באוניברסיטאות, ירידה של 1.7% באוניברסיטה הפתוחה ילמדו 44 אלף סטודנטים, גידול של 2.9%. גידול דומה היה גם בשיעור הלומדים לתואר ראשון במכללות שיעמוד על 97,140 – מתוכם 57,610 במכללות הממומנות על ידי ות”ת.

בניגוד להתרחבות האדירה שאפיינה את שנות התשעים, עמדו שנות האלפיים בסימן ההאטה המשמעותית בקצב הגידול במספר הסטודנטים, כ-3.9% בממוצע לשנה לעומת למעלה מ-8% בשנות התשעים, בדומה לגידול במספר הסטודנטים בתואר ראשון. ההאטה שאפיינה את שנות האלפיים נבעה מהקיצוצים התקציביים הקשים שהושתו על המוסדות להשכלה גבוהה , בין היתר באמצעות הטלת מגבלות על הגידול במספרי הסטודנטים.

בתחילת העשור הנוכחי נחתמה בין ות”ת למשרד האוצר התכנית הרב שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה . התכנית מגלמת רפורמות בתחומים שונים והיא זכתה למיקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי. לתכנית מספר מטרות עיקריות בהן: קליטת סגל צעיר ומצטיין, תמרוץ איכות ההוראה, הגדלת המשאבים למחקר תחרותי והקמת מרכזי המצוינות. כמו כן, הוחלט כי ות”ת תפעל להגדלת הנגישות של מערכת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית ולמיעוטים על ידי גיבוש תכניות מפורטות להתמודדות עם החסמים הייחודיים לכל אחת מהאוכלוסיות בכניסתן למערכת.

הביקוש הער ללימודי תואר ראשון והפנייתו אל המכללות האקדמיות הביאו לשינויים מרחיקי לכת במבנה המערכת ולהנחת התשתית למערכת ההשכלה הגבוהה הנוכחית .במהלך שני העשורים האחרונים גדל מספר הלומדים לתואר ראשון ביותר מפי 3 ומספרם הגיע בתשע”ג ל-190 אלף. גידול אדיר זה הביא לעלייה הדרגתית ועקבית בחלקם של הסטודנטים שלמדו לתואר ראשון במכללות האקדמיות, ובתשס”ט חצה לראשונה חלקם של הסטודנטים שלמדו במכללות האקדמיות )כולל המסלולים
האקדמיים באחריות אוניברסיטאית( את ה-50%. במקביל ממשיך לרדת חלקם של הלומדים בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות, עד שבתשע”ג הגיע ל-34.7%.

בשנים האחרונות אנו עדים למיצוי שכבת הגיל הפונה ללימודי תואר ראשון. מגמה זו נובעת ממספר גורמים: ההתייצבות בשיעורי הזכאות לבגרות, ההתייצבות בשיעור הזכאים העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות וכן ההאטה בקצב הגידול של קבוצת הגיל הרלוונטית לכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה. בעשור 1990-2000 גדלה קבוצת הגיל הממוצעת של בני 20-24 בשיעור ממוצע של כ-3.5%, אולם במהלך שנות האלפיים הואט משמעותית קצב גידול לכ-0.9%.

כל אלה יחד משפיעים על ההאטה הכללית בקצב גידול המערכת ולראייה בשנה שחלפה גדל מספר הסטודנטים ב1.7% בלבד ומגמות אלה צפויות אף להימשך בשנים הקרובות.

המגמות הכלליות שתוארו לעיל במספרי הסטודנטים צפויות להימשך גם בתשע”ד. מספרם של הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות (ללא האו”פ) צפוי לגדול ב-1% בלבד יחסית לשנה שעברה. “עפ”י הערכותינו, מספרם של הלומדים לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות יתייצב סביב 72,730 סטודנטים ,ירידה של 1.7% יחסית לשנה שעברה. אנו צופים כי כל הגידול שיירשם במספר הלומדים הכולל לתואר ראשון יתרכז במכללות האקדמיות וקצב הגידול בהן יעמוד על 2.8%, גידול של כ–2,600 סטודנטים.”

מספרם של הלומדים לתואר שני בכלל מערכת ההשכלה הגבוהה צפוי לעמוד בתשע”ד על 59,700 סטודנטים, גידול של 3.1% יחסית לתשע”ג. אנו צופים כי באוניברסיטאות ילמדו השנה 39 אלף סטודנטים לתואר שני, בדומה לשנה שעברה. במכללות האקדמיות ילמדו השנה כ– 12,350 סטודנטים לתואר שני, עליה של 1,000 סטודנטים המהווה גידול של כ–8.7%יחסית לתשע”ג, כאשר מרבית הגידול צפוי במכללות החוץ תקציביות.

במספרם של הסטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטאות גם כן נרשמת בשנים האחרונות האטה. בתחילת שנות התשעים למדו באוניברסיטאות כ–3,900 סטודנטים לתואר שלישי ומספרם עלה בקצב מהיר מאוד עד ל–10,300 בתשס”ח. בחמש השנים האחרונות הואט מאוד קצב הגידול במספרם של אלה ובתשע”ג למדו 10,655 סטודנטים לקראת תואר שלישי לעומת 10,615 בתשע”ג.

אנו מעריכים כי בתשע”ד מספר הדוקטורנטים יישאר ללא שינוי ויעמוד על כ-10,650 סטודנטים, בדומה לתשע”ג. התפלגותם של הלומדים לקראת תואר שלישי משתנה בהדרגתיות במהלך השנים בין שבע אוניברסיטאות המחקר. בשנות השבעים והשמונים מרבית הלומדים לקראת תואר שלישי למדו בארבעה מוסדות: האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ומכון וייצמן למדע. במהלך שנות התשעים ושנות האלפיים ירד בהדרגה חלקם של הלומדים במוסדות הנ”ל במקביל לעלייה בשיעור הלומדים באוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן- גוריון בנגב.

בחלק השני נעסוק בנתוני התפלגות הנשים, הערבים ומגזרים נוספים, במגמות בקרב הסגל וכן בהעדפות המקצועיות של הסטודנטים.