שימפנזה: קרוב המשפחה הקרוב שלנו עשוי להיות מוצלח יותר מאדם במשימות מבוססות זכרון. כך עולה ממחקר שנערך ביפן. החוקר פרופ’ טצורו מאטסוזאווה מאוניברסיטת קיוטו הקים עמותה שפועלת להפסקת ניסויים חודרניים בקופי אדם בשל ההכרה החזקה שלהם ולהסתפק בניסויים פסיכולוגיים
בגרדיאן הבריטי מסופר על ניסוי בו שימפנזה ניצחה אדם במשחק מחשב מבוסס זיכרון. במבחן שנערך הראו לשימפנזה נקבה בשם AI ובנה Ayumu ספרות מאחד עד 9 מפוזרים באופן אקראי על ממך מחשב. המשימה: לגעת בהן בסדר עולה. הקושי – כשנבחן לחץ על המספר 1, שאר המספרים הוסתרו – והמבחן הפך מעתה למעין משחק זיכרון. ככל שהקושי עלה, כלומר, הזמן בין הופעתן של המספרים להסתרתם קטן, הראה איומו אותה רמת דיוק (80%) כאשר אמו ומתנדב אדם, מפגרים מאחור.
התשובה להבדלים, אומר החוקר פרופ’ טצורו מאטסוזאווה מאוניברסיטת קיוטו טמונה באבולוציה – זיכרון צילומי הוא תכונה שלא היינו צריכים כבר כבני אדם. השימפנזה צריך אותה, נניח, לזכור מיקום של פירות על עץ – לדוגמה.
מחקרים עדכניים של גנום בני האדם והשימפנזים חשפו עד כמה שני המינים קרובים: ההבדלים ברמת ה-DNA הם קטנים מאוד -1.23%. במילים אחרות, אנו 98.77% שימפנזים, וההבדל הגנומי בין שני המינים דומה להבדל בין סוסים לזברות. במבחני זיכרון למשל, שימפנזים עשויים להשיג תוצאות טובות מבני אדם
אבי בליזובסקי, הידען פורסם: 29.09.13 , 15:12
מוחם של בני האדם הוא תוצר של מיליוני שנות אבולוציה, בדיוק כמו גוף האדם, חברת האדם והגנום האנושי. ההומו ספיאינס הוא רק אחד מתוך כ-220 מיני פרימאטים. ההשוואה בין בני האדם למיני פרימטים אחרים מציגה לנו אולי את הדרך הטובה ביותר להסביר את טבע האדם, ומאפשרת לנו להעריך את התשובות לכמה שאלות כמו מה עושה את האדם ייחודי ומהיכן הגיעו בני האדם והתפתחו.
מסביר מאטסוזאווה במאמרו: “אני חוקר את השימפנזים הן באפריקה והן ביפן. עבודת השדה והמעבדה נדרשים במקביל כדי לספק לנו את התמונה הכוללת על חייהם ועל מוחם של השימפנזים. אני מכנה את התחום: מדעי ההשוואה הקוגניטיבית (CCS). תחום זה מבקש לחקור את המקורות האבולוציוניים של התנהגות האדם ואת מוח האדם באמצעות השוואת בני האדם עם המינים הקרובים ביותר. המחקר מאופיין בשיטות השוואתיות. נבדקים אנושיים ושימפנזים משתתפים בדיוק באותם מבחנים, משתמשים באותם מכשירים ופועלים לפי אותם נהלים”.
שותפה למחקר – נקבת שימפנזה בת 36 ובנה
במכון לחקר הפרימאטים באוניברסיטת קיוטו ישנה קהילה של 14 שימפנזים בני שלושה דורות שונים שחיים בסביבה מועשרת, המזכירה את סביבתם הטבעית, . המכון ממוקם באינויאמה ליד נגויה שבמרכז יפן. איי (Ai), היא נקבת שימפנזה בת 36 ומאטסוזאווה עובד איתה משנת 1977, כאשר היתה בת שנה אחת. בן איומו הוא בן 13.
“בתחילה התמקדנו עמיתי ואני בכישורים דמויי שפה אצל השימפנזים. לימדנו את איי להשתמש בסימנים חזותיים כדי לכנות עצמים וצבעים, הצגנו בפניה את הספרות המייצגות את תפיסת המספרים. בגיל חמש היא הצליחה לכנות עצמים בשם, לאחר מכן בצבעים ובמספרים. באמצעות נגיעה בסימן המתאים המודפס מסופי מחשב. מחקרי המשך של עמיתי ושלי כיסו מספר נושאים בתחום ההכרה (קוגניציה), חדות הראיה, תפיסת צורות, זיהוי פנים, התאמה חזותית של עצמים, תפיסת תנועה, זכרון קצר טווח ועוד”, כותב מאטסוזאווה.
קהילת מחקר בגינאה
קהילה של 12 שימפנזים בני שלוש דורות מתגוררת בבוסאו, שבגינאה במערב אפריקה. חוקרי המכון חוקרים שם את השימפנזים במשך 30 שנה. השימפנזים של בוסאו גם ידועים כמשתמשים בזוג אבנים כבפטיש וסדן לפיצוח אגוזים. “מאז 1986 ביקרתי בבוסאו פעם בשנה וחקרתי את התפתחות השינוי בטכנולוגית השימוש בכלים. הקופים עוברים הכשרה בגיל 4-5 שנים, אך נדרשים עוד 5 שנים עד שהם מעדנים את רמתם הטכנולוגית בהגיעם לבגרות.
גילינו דוגמאות רבות של שימוש בכלים בבוסאו, לרבות ‘דיג’ נמלים באמצעות מקל, שימוש בעלים לשתית מים, חפירת פטריות הצפות בבריכה בסיוע מקל גמיש, ושימוש בפטוטרות הדקלים כעלי לכתישת ראש העץ במטרה להגיע לנוזל הטעים שבפנים. כלים אלה חיוניים לשרידות השימפנזים.
עמותה למניעת ניסויים חודרנים ולשיקום שימפנזים
בשנת 1998 הקמנו את SAGA (Support for African/Asian Great Apes). זהו קונסורציום של אנשים וארגונים לא ממשלתיים הדואגים לקופי האדם הגדולים: שימפנזים, גורילות ואורנגואטנים. SAGA קידמה מבצעי שימור למינים אלה בסיבתם הטבעית, ולהעשרתם ורווחתם בשבי, וכן איפשרה ביצוע ניסויים לא חודרניים כדי ללמוד עליהם.
בעבר שימשו שימפנזים למחקרים ביורפואיים למשל על איידס, צהבת ומלאריה. ישנם עדיין למעלה מ-1,500 שימפננזים במעבדות ביורפואיות ברחבי ארה”ב. ביפן השתמשו שלוש חברות תרופות בשימפנזים למחקרים ביו רפואיים. ואולם כל המחקרים החודרניים הופסקו החל מאוקטובר 2006 הודות לתנועת SAGA. “אנו מקימים כעת מקלט עבור 79 שימפנזים שהשתתפו במחקרים ביו רפואיים.
“החלום שלי הוא שיום אחד בני אדם ושימפנזים יחיו יחד – כשכנים וכבני דודים אבולוציוניים.
30 תגובות
http://www.livescience.com/44039-chimpanzees-can-play-video-games-better-than-kindergartners.html?cmpid=514627_20140312_19944124
דיון מעניין על הגדרת מין ביולוגי תמצאו כאן:
http://www.talkorigins.org/faqs/faq-speciation.html
דתיים שמקבלים את האבולוציה מעלים כל מיני נקודות אבל אף לא אחת מהן מתקבלת על הדעת.
האמת היא שלא ברור לי מדוע הם מנסים לעשות זאת כי ברגע שאמרת שיש אבולוציה אמרת שסיפור הבריאה המסופר בתורה אינו נכון ולכן כל ההצעות הלא הגיוניות שהם מציעים כדי “להציל” את אלוהים לא עוזרות לדת שלהם המדברת על אלוהים אחר.
כמובן שהם מודעים לבעיה ולכן הם ממציאים כל מיני פירושים המסתמכים על ההנחה שאלוהים לא ידע או לא רצה לכתוב מה שקרה באמת ולכן צריך לפרש את דבריו.
ספקן
לא סתם ווכחן.. מהסוג הדנוטטיבי 🙂
נקודה
תפסיק להזין אותו אחרת הוא לא יפסיק.
ניסים
צודק. מעבר לכך – הוא ינודה מהקהילה שלו, וכנראה גם ממשפחתו.
יש דתיים שמקבלים את האבולוציה. נקודה אחת שמהם מעלים זה שאלוהים מכוון את האבולוציה. נקודה שניה היא שהאדם מותר מהחיה – כי יש לו נשמה. נקודה שלישית היא המוסר (שבלי דת אין מושג “מוסר”).
זה כבר יותר מעניין …
צריך להבין שמה שמניע את אותם הכופרים מכחישי האבולוציה זה לא האמת.
מה שמניע אותם זה רגש חזק מאוד שנובע מפחד. פחד שאם הוא ישנה את עמדתו אז אסון יתרחש. משהו יקרוס.
ומה יקרוס? התפיסת עולם, ובעקבות כך הוא ירגיש מבוזה. מבוזה מכך שהוא חי שנים עם תפיסת עולם לא נכונה. ואז הוא ירגיש מושפל. ועל זה מעורר פחד גדול. הגאווה שלו תעשה הכל רק כדי שלא ירגיש מושפל. גם אם זה במחיר הקרבת האמת.
מכחישי האבולוציה מונעים מאותו פחד מביזיון. ולכן כל ויכוח מדעי יהיה עקר. הויכוח צריך להיות במישור הפסיכולוגי.
נקודה
אני מסכים איתך בהחלט. ולכן, לא ברור לי למה אסף וחבריו קפצו עלי….
אני לא סתם מעלה את הנקודה. אחת הטענות של מכחישי האבולוציה היא שמעולם לא ניצפתה היווצרות מין חדש”. להם יש הגדרה מאוד ברורה בראש, וזו בעיה…
מדע מדוייק יכול לקבל מובן רחב. זה דורש דיוק וידע מדוייק להבין שהגדרה מסוימת אינה מדוייקת. ולכן איני רואה בכך סתירה. צריך להבין שהחיים הם מורכבים. והחיים אינם מתנהלים לפי הגדרות של מה זה מין ומה זה לא. החיים(כמו כל דבר) מתנהלים לפי המנגנונים הטבעיים ולהם לא אכפת ממה הגדיר פלוני או מה גילה אלמוני.
נקודה
זו גם ההגדרה שאני מכיר. אבל – יש לה מספר בעיות, וציינת אחת מהם. בעיה שניה היא שיש מופעים של מין מסויים, נורמליים לגמרי, שלא יכולים להתרבות ביניהם. וכמובן יש מינים שהם חד-מיניים. ויש גם לטאות (וחיות אחרות) שיודעות להתרבות ללא מין.
כלומר – ההגדרה שנתת היא קצת בעייתית. היא מתאימה לשימוש יום-יומי, אבל היא לא מתאימה, לדעתי, לתיאור של אסף, על זואולוגיה כמדע מדוייק (זה בודאי מדע, אני חא טוען אחרת!).
אשמח להתייחסות ברמה ….(כמו שלך).
מין ביולוגי מוגדר כאוסף של אותם פרטים שיכולים להתרבות בינם לבין עצמם, ובאופן טבעי הם גם עושים זאת. ישנם מצבים לא טבעיים שבהם גם 2 פרטים שאינם מאותו מין יכולים להתרבות אחד עם השני. אבל זה היוצא מן הכלל.
נראה לי שזוהי ההגדרה הביולוגית
ביקשתי הגדרה כי אסף טוען שיש הגדרה, ואני לא יודע מה. אני שואל כי אני רוצה לדעת. אין פה שום ווכחנות.
אסף.
יפה אמרת לגבי ניסים. לא שווה להתווכח איתו, הוא ווכחן בלבד.
ניסים
אסף באמת מבין. והוא גם מסביר לך את מה שאתה לא מבין. קצת כבוד. ודבר יפה.
אסף
שאלתי אותך שאלה מתוך הבנה שאתה מבין. עכשיו אתה מזלזל בי? לאן הפנית אותי? איזו רשימה?
אם מדברים על פילוסופיה, אז אני לא חושב שמין זה natural kind. ההגדרה היחידה שמצאתי זו “הרמה הטקסונומית הנמוכה ביותר”. לזה כוונתך?
מושג “דנונטטיבית” שייך לפילוסופיה ואין לו קשר למיון זואולוגי ,
ההגדרה הזואולוגית למין מופיעה ברשימה שאליה התיחסתי גם כאן
וגם בתגובות הר’מ, ונרמזת בתגובה (המבולבלת) הראשונה שלך ,
יותר מכך , כ”בוגר אוניברסיטה” תוכל למצוא לבד.
אסף
הבנתי אותך … אבל עכשיו אתה רוצה להתווכח, סליחה, לדון… על השם שלי 🙂
ודרך אגב – אתה יכול להגיד לי מה ההגדרה למין? האם יש הגדרה מעבר להגדרה הדנוטטיבית (רשימת כל המינים)?
ליוסי
שים לב ,
זואולוגיה נחשבת למדע מדויק (למרות שלא הכל ברור וידוע),
לכן ההגדרות ל : סוג ולמין ברורות ושרירות , ( אין שאלה של “מי צודק”),
בתגובתך הראשונה נגעת בדיוק בהבדלים (ובבילבול) שבין המיון הזואולוגי
לבין חלוקה של שונות צומח או חיות שפותחו לתתי-מינים שונים,
תתי-מינים (זואולוגים או בוטנים) הם בדרך כלל אוכלוסיות נפרדות
שחיות בתנאים סביבתיים שונים,
במידה וההפרדה נמשכת זמן מספיק נוצרים מינים נפרדים ,
(ואז האוכלוסיות הנפרדות שיכות לאותו סוג ),
תתי מינים של צמחים שפותחו (ע’י האדם) נקראים זנים ,
תתי מינים של חיות שפותחו (ע’י האדם ) נקראים גזעים ,
צמחי המאכל שפותחו מכרוב הבר (Brassica oleracea ) הם אכן זנים ,
והשם המדעי / לטיני השלישי (capitata – Italica – botrytis ) הוא שם הזן,
באשר לזאב (Canis lupus ) ממנו פותחו הכלבים הביתיים
כולם … כולם, משויכים לאותו תת מין (Canis lupus familiaris)
וכדי להבדיל בינהם נותנים שמות גזעים ,
בדיוק כמו שמחלקים את בני האדם (שכולם אות מין) לגזעים שונים,
כמו אצלנו כך גם אצל הכלבים כל הגזעים יכולים להתרבות
והצאצאים יהיו פוריים ,
עד להתפתחות הגנטיקה נחשבו מי שיכולים להעמיד צאצאים פוריים
לבני אותו מין .
נ.ב.
הוויקיפדיה היא מכשיר מידע מצוין
אבל לא תמיד מדויק .
אולי מצאנו את הרוחניות החילונית? הסוד טמון בשימפנזה.
וההישג המדהים הוא היכולת לזכור סדר של ספרות בודדות.
אפילו מצלמה, שהיא בכלל דומם זוכרת את כל התמונה.
אסף
כל עוד מקבלים את דעתך זה דיון אני מבין.
איפה התבלבלתי?
בעבר גם הגדרתי את ההבדל בין דיון לבין וויכוח
עד התגובה השמינית התקיים דיון
התגובה התשיעית
העבירה. דיון לוויכוח (סרק)
חבל
אסף
אני מכיר שבפירוש קיים. זה ההבדל בין ברוקולי לכרובית לכרוב. וזה ההבדל בין פאג לדני גדול לפודל.
ככה למדתי באוניברסיטה… ואפילו בויקיפדיה זה קיים (קרא לזה תת-מין אם תרצה….)
ואיפה הבלבול בתגובתי?
ניסים שים לב ,
המושג ״זן״. אינו קיים בזואולוגיה ,
באחת הרשימות ניסיתי לעשות סדר בשיטת המיון
כדי למנוע את הבלבול שמשתמע מהמשך תגובתך,
כדאי כי תמצא רשימה זאת או כל מקור אמין אחר
שמסביר את ההבדלים בין מושגי הסיווג והמיון הזואולוגי
תגובתו של אבי הכט יכולה לעזור לך בהכרת החלוקה הראשונית
(עד סוג)
אסף רוזנטל התייחס לזה באחת הכתבות וקרא להכליל את האדם בסוג PAN
אנחנו הזן היחיד במין היחד בסוג Homo.
אין הגדרה מדוייקת ל”סוג” ו”מין”. ההבחנה המקובלת היא שמינים שונים אינם יכולים להתרבות ביניהם. אבל – לא תמיד בני אותו מין יכולים להתרבות ביניהם, ולא תמיד מינים שונים לא יכולים להתרבות ביניהם.
וכמובן שברבייה א-מינית אין להגדרה זו משמעות.
נראה שאני לא מעודכן בטקסונומיה המודרנית.
Hominidae -> כל קופי העל והאדם
Homininae -> ללא האורנגוטנג
Hominini -> ללא הגורילה
Homo -> רק “אנחנו”
השמועות (הלא מבוססות) בחוגי האנתרופולוגים הביולוגיים הן שהדבר כבר נבדק – אך כדרכן של שמועות הסיפור משתנה – עד כמה המשיכו את הניסוי מה בדיוק היה מעורב וכו’
לגבי הסיווג אנו מסווגים כ-HOMO ביניגוד ל-PAN עקב אתנוצנטריות… אין סיבה…
אחרי ההשוואה הידועה בדמיון הגנטי בין האדם לשימפנזי
מגיעה אמירה מענינת :
….”ההבדל הגנומי בין שני המינים דומה להבדל בין סוסים לזברות”…..
הסוס והזברה מסווגים לאותו סוג זואולוגי – Equus ,
הזדווגות בין סוס לזברה מולידה מין כלאיים (שאינו פורה),
האם יש סיכוי שזו תהיה גם התוצאה מהזדווגות בין אדם לשימפנזי ?
כיום השימפנזי מסווגת כ Pan והאדם כ Homo …
שני סוגים נפרדים ,
כבר היו בעבר אמירות על היתכנות שיש לסווג את שניהם באותו סוג ,
וכאשר מגיעה ההשוואה לדמיון בין סוס לזברה השלב הבא הוא
בדיקה מה תהיה התוצאה של זיווג בין שימפנזי לאדם .
האמת שזה לא אמור להפתיע אותנו,
כמו שיש חיות שהם מהירות יותר מאיתנו, רואות בטווחי ראיה שאנו לא רואים, רואות טוב יותר בחושך,
מזהות תנועה ממרחקים יותר טוב, חיות שיוצרות תמונה אקוסטית ממהחזרי קול ע”י השמיעה,
מנווטות ע”י השדה המגנטי של כדור הארץ, אפילו ניווט לפי שביל החלב, מגיבות מהר יותר מאיתנו, מריחות יותר טוב מאיתנו, שומעות יותר טוב מאיתנו ובטווחים שאנו לא שומעים, חשות שדות חשמלים, הרשימה היא מאד מאד ארוכה,
כך אנו נמצא לזה ביטוי גם ביכוולת המוח של חיות שבתחומים מסוימים הם עולים עלינו,
יתכן שאפילו בחלק מהתחומים הרגשים נמצא שחלק מהחיות יצרו מנגנונים שעולים על היכולות האנושית,
קצת בהומור אנחנו קצת מזכירים את האיפון הראשון, הכל כבר היה קיים רק היה צריך לחבר את הכל יחד,
וכמו חסידי האיפון גם אנו חשים שהמצאנו את הגלגל,
האדם הוא כמו העצמה של התכונות שקימות כבר בממלכת החי,
החוליות בדרך להעצמה היכולות הקוגנטיביות נמצאות בחלקם הגדול במפת המאובנים וזה מחזק את הרגשת היחודיות ואת תחושת הנתק שלנו ממלכת החיות דבר שבא לידי ביטוי במיוחד בפילוסופיות הדת השונות.
זה אומר שבני אדם יכולים להתרבות עם שימפנזות?