פרופ’ פרנסואה אנגלר זוכה פרס נובל לפיזיקה הוא גם חוקר בביה”ס לפיסיקה בת”א * תגובת פרופ’ רבינוביץ’ מהעברית על הנובל: הצדק נעשה

פרופ’ אנגלר הוא עמית סאקלר- פרופ’ בכיר במעמד מיוחד בבית הספר לפיזיקה של אוניברסיטת תל אביב. בביקורו באוניברסיטת תל אביב באפריל השנה, נשא פרופ’ אנגלר הרצאה מיוחדת לסטודנטים וחברי סגל בפיזיקה. בהרצאה זו הוא התייחס אל העבודה אשר זיכתה אותו כעת בפרס נובל לפיזיקה

ראו גם:

49 שנים לאחר החיזוי: פיטר היגס ופרנסואה אנגלר זוכים בנובל לפיסיקה על בוזון היגס

פרופ’ פרנסואה אנגלר זכה היום במשותף עם פרופ’ פיטר היגס, בפרס נובל לפיזיקה כהכרה על עבודתו אשר מסבירה כיצד חלקיקי היסוד בטבע וחלקיקי הכיול הנושאים את הכוח החלש מקבלים את המסה שלהם. המכניזם שהוצא מאפשר לנו, במסגרת המודל הסטנדרטי של עולם החלקיקים היסודיים, “לאחד” את הכוח החלש והכוח האלקטרומגנטי. היא מהווה את הבסיס התיאורטי לתגלית הדרמטית של החלקיק החדש (חלקיק היגס) במאיץ הענק LHC במעבדת CERN אשר בג’נבה.

פרופ’ אנגלר הוא יהודי בלגי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בריסל ובעל קשרי מחקר הדוקים ביותר עם אוניברסיטת תל-אביב מזה כשלושים שנה. לפרופסור אנגלר מינוי באוניברסיטת תל-אביב כעמית סאקלר- פרופסור בכיר במעמד מיוחד בבית הספר לפיזיקה. זאת במסגרת תכנית סאקלר שבמסגרתה נותנת האוניברסיטה מינוי יוקרתי מיוחד לחוקרים ומומחים מובילים בעולם המגיעים לביקורים תדירים ויוצרים קשרי מחקר ועבודות משותפות עם חוקרי האוניברסיטה. באפריל השנה, בביקורו באוניברסיטה, נשא הרצאה מיוחדת לסטודנטים וחברי סגל בפיזיקה. בהרצאה זו הוא התייחס אל העבודה אשר זיכתה אותו כעת בפרס נובל לפיזיקה, וקודם לכן בפרס וולף לפיזיקה לשנת 2004, ופרס סקוראי 2010, יחד עם שני מדענים נוספים, רוברט בראוט ז”ל ופיטר היגס אשר זכה כעת בפרס נובל יחד עמו.

ההתפתחויות המרשימות בפיזיקה בשליש הראשון של המאה הקודמת נתנו תחילה בסיס לתקווה שכל התופעות בטבע, החל ממבנה האטומים ועד למבנה היקום ניתנות להסבר ע”י שני הכוחות היסודיים שהיו ידועים אז – הכבידה והכוח החשמלי.

כוחות אלה מתוארים על-ידי תורת הכבידה של איינשטיין והתורה האלקטרומגנטית הקוונטית. אבל אלה הם כוחות ארוכי טווח. גילוים של מבנים תת-אטומיים הבהירו לנו שקיימים כוחות יסודיים נוספים שהם קצרי טווח. כוחות אלה הם חלשים מאוד במרחקים גדולים, אבל הם דומיננטיים במרחקים תת-אטומיים. הם אחראים בין השאר על מנגנון הפקת האנרגיה בשמש ובכוכבים אחרים. ניסיונות להבין את הסיבה לטווח הקצר של הכוחות הללו נתקלו תחילה בקשיים שנראו בלתי פתירים, עד שבראוט ואנגלר וזמן קצר אחר-כך היגס, הציעו פתרון רדיקלי. הפתרון שלהם מבוסס על קיומו של שדה הממלא את היקום ואשר באמצעות האינטראקציה שלו עם שאר חלקיקי היסוד הוא מעניק להם מסה ועל-ידי כך הופך כוחות ארוכי טווח לכוחות קצרי טווח. רעיון זה פותח אופקים חדשים להשגת חלומו הישן של איינשטיין – איחוד כל הכוחות היסודיים בטבע. ניבוי מידי הנובע מרעיון זה הוא קיומו של חלקיק הקשור בפלקטואציות הקוונטיות של שדה קבוע זה-חלקיק היגס. הגילוי המרשים של החלקיק החדש ב-CERN מספק אישור ישיר לתיאוריה ולמכניזם של יצירת המסה והוא בעל השלכות על מבנה אפשרי של חומר באנרגיות גבוהות בהרבה מאלה שנחקרו עד כה.

יו”ר הוועדה הישראלית לאנרגיות גבוהות: הצדק נעשה

פרופ’ אליעזר רבינוביץ’, ממכון רקח לפיסיקה ולשעבר ראש המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית.
פרופ’ רבינוביץ’ הוא יו”ר הוועדה הלאומית הישראלית לאנרגיות גבוהות ונציג ישראל במועצת סרן שהוכיחה לאחרונה את קיומו של חלקיק היגס, וקולגה של פרופ’ פרנסואה אנגלר. פרופ’ אנגלר היה עמית במכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית.

לדברי פרופ’ רבינוביץ’, “הצדק נעשה. היגס ואנגלר היו אמורים לקבל כבר לפני שנים את פרס נובל על גילוי החלקיק האלוהי, אבל מסיבות כאלה ואחרות ועדת הפרס החליטה להתעלם מהם ומהתגלית החשובה שלהם. כעת לאחר שהניסויים במאיץ החלקיקים בסרן הוכיחו שהם צדקו לאורך כל הדרך, ועדת הפרס תיקנה את המעוות”.