הידען > פרס נובל לכימיה
פרס נובל לכימיה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
יום לאחר פרסום הידיעה על מותה, חומרי מכון ויצמן מדגישים את המורשת המדעית שהותירה: עשרות שנות מאבק בבעיה שנחשבה כמעט בלתי פתירה, פיתוח שיטות קריסטלוגרפיות, פענוח הריבוזום והנחת בסיס להבנת
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן, שפענחה את מבנה הריבוזום וזכתה בפרס נובל לכימיה ב-2009, הלכה לעולמה ב-31 באוגוסט 2026. לאורך עשרות שנות מחקר היא התעקשה על שאלות שנחשבו כמעט בלתי
- פרופ' אלכס גורדון
- אין תגובות
אוטו שטרן הפך את אלומות האטומים לכלי ניסויי רב־עוצמה, היה שותף לאחד הניסויים המכוננים של תורת הקוונטים, עזב את גרמניה עם עליית הנאצים וזכה בפרס נובל על גילוי המומנט המגנטי
- פרופ' אלכס גורדון
- אין תגובות
שניים מגדולי המדענים של המאה העשרים היו חברים קרובים, אף שאחד היה פציפיסט ומתנגד ללאומנות ואילו האחר העמיד את המדע בשירות המלחמה הכימית והאימפריה הגרמנית
- פרופ' אלכס גורדון
- תגובה אחת
- פרופ' אלכס גורדון
- 7 תגובות
כיצד מדענים גולים מאירופה האיצו את פרויקט מנהטן, ולמה “אבי פצצת המימן” נותר דמות שנויה במחלוקת עד ימינו?
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
שלושה חוקרים – סוסומו קיטאגאווה, ריצ'רד רובסון ועומאר יאגי – זכו בפרס נובל על פיתוח חומרים נקבוביים חדשניים שמסוגלים לאחסן, לסנן וללכוד מולקולות, עם יישומים מרפואה ועד משבר האקלים
- אתר המדע The Conversation
- אין תגובות
סביר שנראה עוד מדליות נובל ניתנות לחוקרים שהשתמשו בכלי AI. ככל שזה יקרה, ייתכן שנמצא שהשיטות המדעיות שמכבדות אותן הוועדות של פרסי נובל יתרחקו מהקטגוריות הפשוטות כמו "פיזיקה", "כימיה" ו"פיזיולוגיה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד "בהוקרה על תרומתה החלוצית בחקר הריבוזום – הקומפלקס האוניברסלי לתרגום מידע גנטי לחלבונים
- עופר בן-חורין
- תגובה אחת
עם התקרבות הצבא הגרמני לפריז נאלצה מארי קירי לערוך הסבה מקצועית בהעדר יכולת לחקור את הרדיום. היא העלתה רעיון - לצייד כלי רכב במכשירי רנטגן ולהביא אותם קרוב לחזית כדי
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
פרס נובל לכימיה לשנת 2022 הוענק לשלושה מדענים העוסקים בתחום הכימיה הסינתטית: קרוליין ברטוצי (Carolyn R. Bertozzi), מורטן מלדאל (Morten P. Meldal) וכן קארל בארי שארפלס (KarlBarrySharpless), בזכות "הפיתוח של
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- 8 תגובות
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- ד"ר מיכל ארד
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 14 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
- איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- אין תגובות
- הטכניון
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
- גליליאו - מגזין המדע
- 6 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 31 תגובות
- ד"ר רועי צזנה
- 71 תגובות
- דר. משה נחמני
- 9 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 15 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
- דר. משה נחמני
- 8 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 14 תגובות
- שירות הידען
- אין תגובות
- אודיסאה
- 32 תגובות
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת