הידען > פרס נובל לפיזיקה

פרס נובל לפיזיקה

פרופ' ריינהרט גנזל במצפה הכוכבים פרנל, חלק מפרויקט המצפה האירופי הדרומי בצ'לה. צילום יחצ, ESO

חתן פרס נובל ריינהרט גנזל הוא חבר גדול של המדע הישראלי

אבי בליזובסקי 8 באוקטובר 2020 תגובה אחת

כך אומר פרופ' חגי נצר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב שכתב עשרות מאמרים משותפים עם גנזל

הקפת כוכב S2 את החור השחור במרכז הגלקסיה - סגיטריוס (קשת) *A, אחת ההוכחות לקיומו של החור השחור במרכז הגלקסיה, ממחקריהם של זוכי פרס נובל לשנת 2020 ריינהרט גנזל ואנדריאה גז. מתוך ויקיפדיה. By ESO/M. Kornmesser - <a rel="nofollow" class="external free" href="https://www.eso.org/public/images/eso1825b/">https://www.eso.org/public/images/eso1825b/</a>, CC BY 4.0, Link

"ללא התצפיות של גנזל וגז, כל הנושא של חורים שחורים היה נשאר תיאורטי"

אבי בליזובסקי 7 באוקטובר 2020 5 תגובות

כך אומר פרופ' עמיאל שטרנברג מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב שחבר גם בקבוצתו של פרופ' גנזל במינכן. הוא מדגיש כי הזוכה השלישי, רוג'ר

יהיה מוזר אם לא ימצאו סימן לחיים ביולוגיים בהינתן העובדה שיש כל כך הרבה כוכבי לכת

אבי בליזובסקי 13 באוקטובר 2019 24 תגובות

פרופ' עמרי ונדל ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית מסביר בראיון לאת הידען, בעקבות זכייתם של מישל מאיור ודידייה קולוז , מגלי כוכב הלכת הראשון מחוץ

מיקומו של כוכב הלכת pegasi-51b, כוכב הלכת הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש. איור: ועדת פרס נובל

גילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש – שינה את תפיסתנו על היקום

דר. משה נחמני 9 באוקטובר 2019 10 תגובות

כתבה מורחבת מתורגמת מאתר פרס נובל המתארת את חשיבות הפרס שניתן למגלי כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש

במפה הזאת, שנבנתה על סמך התצפיות של החללית פלאנק ששיגרה סוכנות החלל האירופית, אפשר לראות את קרינת הרקע הקוסמית בגלי־מיקרו (CMB), האור הנצפה הקדום ביותר של היקום, והיא נותנת לנו את התמונה הטובה ביותר מעולם של היקום בימי ילדותו המוקדמים. השטחים הכחולים בשמים מייצגים נקודות שבהן הטמפרטורה של קרינת הרקע, וממילא גם של היקום המוקדם, היא נמוכה יותר, והאזורים האדומים משקפים מקומות חמים יותר. תומכי תיאוריית האינפלציה, תיאוריה הגורסת שהיקום התפשט במהירות ברגעיו הראשונים, טוענים שתבנית הנקודות הקרות והחמות עולה בקנה אחד עם הרעיון הזה. ואולם, התיאוריה יכולה למעשה לייצור כל תבנית, וברוב הגרסאות שלה היא מייצרת הבדלי טמפרטורה גדולים יותר ממה שהמפה הזאת מראה. יותר מזה, אם האינפלציה אכן התרחשה, קרינת הרקע הייתה צריכה לכלול ראיות לגלי כבידה קוסמיים, אדוות במרחב־זמן שנגרמו על ידי המתיחה הקדומה, אבל היא אינה כוללת ראיות כאלה. במקום זאת, נתוני פלאנק מגלים שהסיפור האמיתי של תולדות היקום שלנו עדיין רחוק מסיום. מקור: ESA and the Planck Collaboration.

זוכה נובל פרופ' פיבלס חשף את הסודות שמאחורי הקרינה הקוסמית

אבי בליזובסקי 8 באוקטובר 2019 אין תגובות

חתן פרס הנובל לפיזיקה לשנת 2019 James Peebles לקח על עצמו להתמודד מול היקום כולו, על כל מיליארדי הגלקסיות וצברי הגלקסיות שבתוכו. המסגרת התיאורטית שהוא

הדמייה של פגאסי 51b - ענק גזים שמקיף כוכב הדומה לשמש שלנו, אך קרוב אליה מאד, מה שמעניק לו ולדומיו את הכינוי "צדק חם". מקור: NASA/JPL-Caltech.

מדע כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש פורח בזכות גאונותו של מישל מאיור, והמכשיר שבנה

אבי בליזובסקי 8 באוקטובר 2019 3 תגובות

כך אומר פרופ' צבי מזא"ה מביה"ס ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ועמיתם של מאיור ודידיה קילו שזכו במשותף במחצית מפרס נובל לפיזיקה לשנת 2019

זוכי פרס נובל לפיזיקה ג'יימס פיבלס, מישל מאיור ודידיה קלו. איור: ועדת פרס נובל

מגלי כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש ומפתח התיאוריה הקוסמולוגית זכו במשותף בפרס נובל לפיזיקה

דר. משה נחמני 8 באוקטובר 2019 אין תגובות

פרס נובל בפיזיקה לשנת 2019 הוענק לשלושה חוקרים: מחצית מהפרס הוענקה לחוקר ג'יימס פיבלס על תגליותיו התיאורטיות בקוסמולוגיה פיזיקלית ובעיקר על קרינת הרקע הקוסמית, והמחצית

ניתוח עיניים בלייזר, אחד היישומים של התגליות של זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2018. צילום: shutterstock

פרס נובל לפיזיקה לשלושה חוקרים על פריצות דרך משמעותיות בפיזיקה אופטית

נועם חי 2 באוקטובר 2018 4 תגובות

כתבו: ד"ר משה נחמני ונועם חי. פרס נובל לפיזיקה הוענק השנה לארתור אשקין, ג'רארד מורו, ולדונה סטריקלנד על פריצות דרך משמעותיות בפיזיקה אופטית. הפרס הוענק

מימין לשמאל : פרופ'-אמריטוס ריינר וייס, איאן דריבר (אחיו של פרופ'-אמריטוס רונלד דריבר), נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ'-אמריטוס קיפ סטפן תורן. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

מפרס הארווי בטכניון – לפרס נובל בשטוקהולם

הטכניון 4 באוקטובר 2017 אין תגובות

חתני פרס נובל בפיזיקה לשנת 2017 – זכו ביוני האחרון בפרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה מהטכניון

הדמייה של התמזגות שני חורים שחורים, שעל קיומה הצביעו גלי הכבידה שתועדו על ידי LIGO בשנת 2017. מקור: The SXS (Simulating eXtreme Spacetimes) Project.

פרס נובל לפיזיקה למגלי גלי הכבידה

אבי בליזובסקי 3 באוקטובר 2017 3 תגובות

ועדת פרס נובל לפיזיקה הודיעה הבוקר על הענקת מחצית מפרס נובל לפיזיקה לשנת 2017 לריינר וייס, ואת המחצית השניה לבארי באריש וקיפ ת'ורן, שלושתם משותפות

פרס נובל לפיזיקה למגלי המצבים המיוחדים של החומר

דר. משה נחמני 4 באוקטובר 2016 תגובה אחת

הם השתמשו בשיטות מתמטיות מתקדמות על מנת לחקור את המופעים, או המצבים, הבלתי רגילים של החומר, כגון על-מוליכים, על-נוזלים או שכבות מגנטיות דקיקות. בזכות התגלית

שינוי תפיסתי עמוק. מקדונלד (מימין) וקאגי'טה. צילומים: אתר פרס נובל

איזו קלאסה, יש לי מסה! – נובל בפיזיקה למדענים שחשפו את סודות הנייטרינו

איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון 6 באוקטובר 2015 תגובה אחת

פיצוח חידות הנייטרינו עשוי לסייע למדענים להבין שאלות מהותיות בנוגע לתולדות היקום, כמו למשל, מדוע יש ביקום כמות חומר גדולה הרבה יותר ממה שהמודלים המקובלים