הסוף הקר של היקום

אם התפשטות היקום הולכת ומואצת, הרי שסופו של היקום שיהפוך דליל יותר ויותר עד שיגיע לקצו במוות קר. ד"ר אבישי גל-ים ממכון ויצמן למדע מספר על התגלית המסעירה של חתני פרס נובל לפיזיקה לשנת 2011

אבני דרך בהתפשטות היקום. מתוך ויקיפדיה
אבני דרך בהתפשטות היקום. מתוך ויקיפדיה

מאז שחר ההיסטוריה תוהים בני האדם המסתכלים בשמי הלילה הנוצצים לגבי היקום – גודלו, מיקומנו בתוכו ומה צופן לנו העתיד. במשך מאות ואלפי שנים העסיקו נושאים אלו אנשי דת, סופרים, משוררים ואמנים ולצידם את ראשוני המדענים והאסטרונומים – בבבל, ביוון, במצרים, בתרבויות המזרח הרחוק – כמעט לכל ציביליזציה אנושית יש מסורת משלה לגבי גרמי השמיים והקשר שלהם אלינו, בני האדם.

אולם, רק במאות השנים האחרונות, בעקבות פעולתם החלוצית של הוגים, ממציאים ואסטרונומים כקופרניקוס, קפלר, גליליאו וניוטון החל מדע האסטרונומיה לתפוס את מקומו בקרב מדעי הטבע כענף של מחקר כמותי ומתמטי של היקום. תורת היחסות הכללית של איינשטיין אפשרה לראשונה לנסות ולחקור באופן כמותי גם את היקום בכללותו ולחשוב על שאלות יסוד כגון האם היקום קבוע ונצחי או שמא מתפתח ומשתנה, ומה צופן לנו העתיד.

עולם הולך ומתרחק

בחלק הראשון של המאה העשרים צעד מדע הקוסמולוגיה (חקר היקום) צעד ענק קדימה בזכותו של האסטרונום האמריקני הנודע אדוין האבל. האבל גילה כי היקום מלא בגלקסיות (קבוצות של מיליארדי כוכבים) שצורתן דומה לזו של גלקסית שביל החלב בה אנו חיים.

האבל הצליח למדוד את המרחק לגלקסיות שונות ולהבדיל בין גלקסיות קרובות ורחוקות. אולם תגליתו המפתיעה ביותר התבססה על מדידת מהירות התנועה של גלקסיות שונות. הסתבר, כי הגלקסיות נוטות להתרחק מאיתנו וכי מהירות ההתרחקות גדלה ככל שמרחקה של הגלקסיה רב יותר – גלקסיות קרובות מתרחקות מאיתנו באיטיות, וגלקסיות מרוחקות מתרחקות מאיתנו במהירות גדולה.

התגלית, שזכתה לכינוי "חוק האבל" הייתה מהפכנית כי השתמע ממנה שהיקום אינו קבוע ונצחי אלה משתנה ומתפתח – העובדה שהגלקסיות מתרחקות זו מזו מצביעה על כך שהיקום בכללותו הולך ומתפשט.

ניתן לדמיין את ההתפשטות הזו אם נחשוב על היקום כפני שטח של בלון שעליו מצוירים כוכבים. כשאנו מנפחים את הבלון הוא מתפשט והמרחקים בין הכוכבים (כולם) הולכים וגדלים. אילו היו נמלים עומדות על כל כוכב ומתבוננות זו בזו, הרי שמנקודת מבטה של כל אחת מהנמלים היו כל הנמלים האחרות מתרחקות והולכות. יותר מכך, מהירות ההתרחקות של נמלים רחוקות הייתה גדולה ממהירות ההתרחקות של נמלים קרובות.

מאז תגליתו של האבל (שנפטר לפני שזכה בפרס נובל, אליו היה מועמד) התמקדו מדענים במשך עשרות שנים בחקר התפשטות היקום. השאלה העיקרית הייתה האם מהירות ההתפשטות קבועה, או שמא התפשטות היקום הולכת ומואטת.

הסיבה להנחה כי התפשטות היקום תאט עם הזמן נובעת מהשפעתו של כח הכבידה. בין כל שני חלקיקים ביקום פועל כח הכבידה הגורם להם להימשך זה לזה. בין גופים כבדים מאוד (כגון גלקסיות) פועל כח כבידה חזק (אם כי עצמתו פוחתת ככל שהמרחק בין הגופים רב יותר).

מכיוון שכל הגלקסיות ביקום מושכות זו את זו, הרי שגם אם כעת הן מתרחקות זו מזו, השפעת כח הכבידה עתידה להאט את מהירות התפשטותן ואולי אף להביא, במרוצת הזמן, להיפוך ההתפשטות ולהביא להתכווצות (כלומר, שבעתיד ינועו כל הגלקסיות ביקום זו לעבר זו).

אם נחזור לדוגמת הנמלים שלנו, נדמיין כי כל נמלה עומדת על כוכב מגנטי קטן, וכן שהבלון שעליו הן עמדו התפוצץ והעיף את הנמלים על כוכביהן המגנטיים לכל עבר. מכיון שהמגנטים מושכים זה את זה, גם אם הנמלים מתרחקות כעת זו מזו, כח המשיכה ביניהן יפחית את מהירות ההתפשטות עם הזמן, ואולי, אם המגנטים חזקים מספיק, יביא בסופו של דבר לכך שכל הנמלים יתכנסו מחדש לאותה נקודה.

ההתכווצות הגדולה?
ובחזרה ליקום שלנו: למדידת מהירות ההתפשטות וקביעת קצב ההאטה חשיבות אדירה – אם נוכל להוכיח כי קצב ההתפשטות היקום הולך ומואט, יתכן כי בעתיד תעצר ההתפשטות לחלוטין וכל הגלקסיות יתכנסו חזרה לאותה נקודה. היקום, שהחל, כך מניחים, במפץ גדול שהפיץ את החומר ביקום לכל עבר, עשוי להסתיים בהתכווצות מחודשת. סוגיה זו היתה המוטיבציה למחקרים עליהם זכו השנה פרלמוטר, שמידט וריס בפרס נובל לפיזיקה.

בראשית שנות התשעים החלו סול פרלמוטר ממעבדות המחקר לורנס ברקלי בקליפורניה, ובמקביל בריאן שמידט ואדם ריס ששהו באותה עת בהרווארד, לתכנן מדידה של קצב התפשטות היקום בשיטה חדשה המתבססת על תצפיות של כוכבים מתפוצצים הקרויים סופרנובות מסוג Ia.

הרעיון מאחורי השיטה היה כזה: בשנת 1993 הראה האסטרונום האמריקני מארק פיליפס כי התפוצצויות מסוג זה הם "נרות סטנדרטיים", כלומר, עוצמת הקרינה הנפלטת מהם במקור ניתנת לכיול.

אם אנו יודעים את עוצמת הקרינה של מקור מרוחק וכמה קרינה מדדנו כאן, על כדור הארץ, נוכל להסיק מכך את מרחקו של מקור האור (כשם שבראותנו פנסים של מכונית בלילה אנו יכולים להעריך בקרוב את מרחקה כיון שעוצמת הפנסים של מכוניות ידועה לנו).

כלומר, אם נוכל ולמדוד את עוצמת ההארה של סופרנובות מרוחקות, נוכל לדעת את המרחק לגלקסיות אלו. במקביל, ניתן למדוד את מהירות ההתרחקות של הגלקסיות בהן התפוצצו הסופרנובות באמצעות אפקט דופלר (כפי שעשה האבל זמן רב קודם לכן) ולקבוע, האם הקשר בין המרחק למהירות ההתפשטות קבוע, או שהוא שונה עבור גלקסיות רחוקות מאוד.

מכיון שהאור מגלקסיות רחוקות נפלט לפני זמן רב, המדידה מאפשרת למדוד האם מהירות ההתפשטות כעת שונה מזו שהייתה בעבר. שתי הקבוצות תכננו למדוד בצורה זו את ההאטה הצפויה בשל כח הכבידה (כלומר, הם ציפו לגלות שמהירות ההתפשטות כיום קטנה יותר מזו שהיתה בעבר הרחוק).

קרב מוחות
שתי הקבוצות ביצעו את המדידות בערך באותה תקופה ונמצאו בתחרות מדעית עזה. לקראת סוף שנת 1998 הצטברו בידי שתי הקבוצות נתונים רבים: בידי פרלמוטר היו מדידות של מספר רב יותר של סופרנובות (42, ליתר דיוק) בעוד שבידי שמידט וריס היו פחות מדידות, אולם ברמת דיוק גבוהה יותר.

אנליזת הנתונים התנהלה במקביל על ידי פרלמוטר וצוותו במעבדות לורנס ברקלי ועל ידי אדם ריס שעבר לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, במרחק של פחות מקילומטר זה מזה.

שתי הקבוצות שאפו להיות הראשונות להכריז על תוצאת המדידה ובסוף שנת 1998 הוגשו שני מאמרים לפרסום (מאמרו של פרלמוטר התפרסם בינואר 1999, כמה שבועות לאחר מאמרם של ריס ושמידט).

התוצאות זעזעו את הקהילה האסטרונומית. שתי הקבוצות מדדו באופן בלתי תלוי את השינוי במהירות ההתפשטות של היקום וגילו כי היקום אינו מאט והולך, אלא שההתפשטות הולכת ומואצת. כח נעלם כלשהו גבר על כח הכבידה וגרם לגלקסיות להתרחק זו מזו בקצב הולך וגובר.

פריצת הדרך המדעית נבעה מכך שלפיזיקאים לא היה ידוע אז (וגם היום) על כח כלשהו שעשוי לגרום לתופעה כמו זו שנמדדה. ההסבר לתופעה מכונה "אנרגיה אפלה" שמניחים שקיימת ביקום וגורמת להתפשטות המואצת, אולם טבעה של אנרגיה זו אינו ידוע עדיין כלל ועיקר.

שתי סיבות גרמו לקהילת הפיזיקאים הספקנית בדרך כלל לקבל את התוצאה החדשה במהירות יחסית. אחת היא ששתי קבוצות מתחרות הגיעו לאותן תוצאות בצורה בלתי תלויה (כלומר, תוך שימוש בתצפיות על סופרנובות שונות וניתוח הנתונים בשיטות שונות).

הסיבה השנייה הייתה שהיה ברור, במיוחד לגבי פרלמוטר, שהניסוי תוכנן במטרה למדוד את האטת היקום הצפויה ולא את ההאצה שנתגלתה. כאשר מדענים מגלים תוצאה הפוכה מזו שציפו לה, עמיתיהם נוטים לחשוש פחות מכך שהמדענים השפיעו על התוצאות (אפילו באופן תת-מודע) לפי נטיית ליבם.

מאז הגילוי הראשוני בשנת 1998 התוצאות אושרו שוב ושוב על ידי מדגמים נוספים וגדולים בהרבה של סופר נובות מסוג Ia, וכן על ידי ניתוח של מדידות אחרות (כגון קרינת הרקע הקוסמית) שאישרו את תוצאותיהם של פרלמוטר, שמידט וריס.

עתיד היקום בסכנה?

אולי הדרמטית מבין ההשלכות של מחקרם של זוכי הפרס היא ההשלכה לגבי עתיד היקום. אם התפשטות היקום הולכת ומואצת הרי שהגלקסיות ילכו ויתרחקו זו מזו לנצח. היקום שהחל במפץ גדול לא ישוב ויתכנס ("המעיכה הגדולה") אלא ילך ויהפוך לדליל וקר יותר ויותר, יווצרו בו פחות ופחות כוכבים חדשים וסופו למות "מוות קר".

אפשרות ספקולטיבית שהועלתה אף מניחה כי מהירות ההתפשטות תמשיך ותגדל עוד ועוד, עד שההתפשטות המואצת תקרע את הגלקסיות לגזרים, ולאחריהן גם את מערכות השמש, הכוכבים, כוכבי הלכת ואפילו האטומים עצמם – השערה מחרידה זו לגבי עתיד היקום מכונה "הקריעה הגדולה" (the big rip). בכל מקרה, תגליתם של שלוש זוכי הפרס היא קריטית להבנת התפתחות היקום ועתידו.

המהפכה המדעית שהחלו שלושת זוכי הפרס היא כיום אולי התעלומה הגדולה ביותר בפיזיקה: מהי האנרגיה האפלה וכיצר להסביר אותה באמצעות חוקי היסוד של הפיזיקה.

אלפי חוקרים ברחבי העולם – ניסיונאים ותיאורטיקנים, אסטרופיזיקאים, קוסמולוגים, אנשי פיזיקת החלקיקים וחוקרי תורת הכבידה עמלים על ניסוח ובחינה של הסברים למדידות המפתיעות משנת 1998, כך שמתן הפרס הוא בעיני ראוי ביותר (גם אם, באופן די נדיר, כל מקבליו צעירים למדי וממשיכים להיות מדענים פעילים ומובילים בתחומם).

לשלושת חתני הפרס קשרים רבים עם עמיתים בישראל, כולל מחקרים משותפים עם אסטרופיזיקאים ממוסדות שונים בארץ. פרופ' אדם ריס זכה בפרס סאקלר מטעם אוניברסיטת תל-אביב בשנת 2004 ופרופ' בריאן שמידט ביקר לאחרונה לפני כשלוש שנים במכון ויצמן.

אחד הנושאים שממשיך להעסיק אותנו הוא הניסיון להבין את טבעם של הכוכבים המתפוצצים בהם השתמשו זוכי הפרס בצורה מוצלחת כל כך, על מנת להעריך עד לאיזה דיוק ניתן להגיע במדידות שכאלו.

המחקר באסטרופיזיקה וקוסמולוגיה ממשיך להתפתח במהירות, ולבטח צפונות לנו עוד הפתעות רבות לפני שנבין את היקום לאשורו ואת חוקי הפיזיקה על פיהם הוא פועל.

ד"ר אבישי גל-ים הוא אסטרופיזיקאי מהמחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה במכון ויצמן למדע ומומחה לסופרנובות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

33 תגובות

  1. ההסבר הרעוני שאני מכירה הוא שהיקום הוא דו קוטבי – שהאנרגיה האפלה הודפת את הגלקסיות על גבי מארג החלל-זמן המתרחב עד לנק' מקסמלית. זאת הנקודה המייצגת את כוח הקוטב שממנו החל היקום את קיומו.
    אחרי נקודת המקסימום היקום יתנקז לאורך מליארדי שנים על גבי מארג חלל-זמן מצטמצם
    עד לקוטב השני של היקום – נקודת הסיום שלו. חומר למחשבה.

  2. המבט שלנו על היקום נובע מטעות בסיסית. אנו מסתכלים על עצמנו כאילו אנו נמצאים במרכז כדור שהולך ומתנפח במרחב 4 מימדי.
    למעשה, אנו נמצאים מחוץ לכדור במרחב 5 מימדים. (המימד החמישי הוא האנרגיה האפלה).
    קשה ואף לא מובן לנו המצב הזה, כי אי אפשר להמחיש אותו פיסיקלית. בעיקרון בגלל המבנה הזה, כן תתרחש קריסה גדולה, למרות שאנו נמצאים כרגע בהתפשטות מואצת.
    הנחתי הנוספת יותר מטורפת, היא, כי האנרגיה האפלה אינה אפלה בכלל. ביקום כולו יש יותר אלקטרונים מאטומים. כידוע האלקטרונים דוחים זה את זה וזה מקור הדחיה המואצת. ניתן להוכיח כי השפעת השדה האלקטרו מגנטי במרחב חזקה יותר משדה הכבידה. אני כרגע בשלב מדידה של כמות האלקטרונים ביקום.
    לאחר מכן אחשב את השפעת האינטרקציה בין שתי השדות, שדה הכבידה מול שדה האלקטרומגנטי.
    אז כמובן לא תהיה אנרגיה אפלה ולא בטיח.

  3. תודה מיכאל.

    נכון לעכשיו לא השתכנעתי. הלכתי ועיינתי בתגובות שלו (לא בכולן. הוא כותב המון), ולצערי (ואולי גם לצערו) לא מצאתי בהן שלד מוצק.
    אלא שאותי מעניין, מעבר לעובדות היבשות, גם הלך הרוח שמביא אנשים להאמין במה שהם מאמינים.
    גם על עצמי אני מתעניין. למשל, מדוע אני לא מאמין בבורא תבוני בעוד שרוב האנושות כן מאמינה בו? מדוע רוב העולם מעדיף את השקר על האמת? אני סבור שמעבר להוקעת אמונות ההבל יש לבדוק ולהבין את ההיבט האנושי המתמיה הזה.

  4. יובל:
    אם תשתכנע מדברי יהודה אני מזמין אותך לכתוב לי ואראה לך איפה טעית.

  5. ליובל חייקין
    שיהיה ברור שניתבקשתי ע"י האתר שלא לחזור שוב ושוב על רעיונותיי הלא קונבנציאונאלים אלא רק להגיב על שאלות. אני מכבד את רצונו של האתר.
    אם יש לך שאלה ספציפית אשמח לענות
    אם תרצה ולכל מי שרוצה, המייל שלי
    [email protected]
    חג שמח
    סבדרמיש יהודה

  6. קְמילה!
    "החומר האפל נקרא כך על שום האינטראקציה החלשה עד אפסית שלו עם קרינה אלקטרומגנטית". משום כך, התופעה נצפית רק במרחקים בסדרי גודל של מיליארדי שנות אור. ואם מכפלת צפיפות החומר האפל במרחק בו הוא משתרע זהה למכפלת צפיפות האטמוספרה במרחק בו היא משתרעת, הרי התופעות דומות עד כדי זהות.

    יהודה!
    תודה. בהזדמנות אחפש

  7. ליובל חייקין כתבתי על זה המון פעמים ולא בא לי לחזור על זה שוב. נסה בגוגל לכתוב- סבדרמיש יהודה גרביטציה . או אפילו סבדרמיש יהודה- הידען ואני בטוח שתמצא הסבר לרעיונותי. אם תתקשה, אז אני אחפש לינקים בנושא.
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  8. לקמילה
    צר לי, אבל ניסיתי להבין איך גלגלי הסבתא תואמים את האתר או את המסה האפלה אבל הבנת הניקרא שלי לא הצליחה לרדת לעומק הדוגמא שלך. אבל אני חייב להצהיר שאני לא רוצה שהסבתא תלך לבית חולים אפל חסרת אנרגיות וחיים
    הרבה בריאות
    סבדרמיש יהודה

  9. יהודה,
    אילו לסבתא היו גלגלים היא מן הסתם הייתה נופלת מיד, שוברת את האגן ומובהלת לבית חולים עד שהייתה מחזירה את נשמתה לבורא ומכאן שלא היינו רואים את סבתא יושבת בפארק וסורגת סוודר. האם אתה מבין מהמשפט הזה שלדעתי סבתא נוסעת על גלגלים? (צר לי על הניסוח הספיכומטרי אבל באמת מדובר בהבנת נקרא ברמה בסיסית).

    יובל,
    כתבת: "לא מן הנמנע כי ההסחה לאדום נגרמת על ידי החומר האפל באופן הדומה (ואולי זהה) להסחה לאדום של אור השמש במעברו דרך האטמוספרה."
    אינך יודע שהסיבה לכך שהחומר האפל נקרא כך על שום האינטראקציה החלשה עד אפסית שלו עם קרינה אלקרומגנטית? לכן ברור שלא ייתכן שההסחה לאדום נגרמת בגללו באופן דומה (ובודאי שאינו זהה) לתופעת השמש האדומה בשקיעה (שסיבתה אופטית מעיקרה)?

    מה הטעם בהגיגיכם וב"תיאוריות" שלכם אם אתם מגלים פעמים רבות בורות בעובדות וחשיבה שאינה רציונאלית. אני מבינה אם אדם מנסה ללמוד ולהבין דבר מה על תחום שאינו בקי בו, אני אפילו יכולה להבין אדם שיש לו רעיון מסויים והוא מציגו בפני מקצוענים בתחום זה (או קרוב לו ככל האפשר) שמן הסתם מכירים קצת יותר לעומק את העובדות הרלוונטיות ואת צורת העבודה המדעית (הרי גם אני הצגתי כאן בעבר את המחשבות השטותיות שלי בנושא התפשטות היקום ומשמעותו של המרחב וביקשתי חיווי דעה על ידי אלה שברור לי שמבינים יותר ממני בתחום זה). מה שנשגב מבינתי הוא מדוע אנשים מתעקשים לנבור ברעיונות שמלאים בכשלים ברמות הכי בסיסיות, בין אם בהבנת הדברים ובין אם בהכרת העובדות הידועות, ועוד סבורים שיש סיכוי טוב שרעיונותיהם עדיפים על פני אלפי ורבבות מוחות אחרים שבודאות מכירים את החומר טוב יותר, וכל זה מבלי שיוכלו להביא משהו ממשי לגיבוי טיעוניהם (כמו שהביא למשל דני שכטמן כאשר המדענים טעו בהערכת ממצאיו). לפעמים נדמה מכמה מגיבים כאן כאילו לכל דעה ששונה מהקונצנזוס המדעי יש סיכוי אדיר להיות נכונה בגלל שהנה, עובדה, המדענים הרי עשו לשכטמן עוול בל יסולח, ולא רק לשכטמן, אלא לאמת המדעית עצמה! בחייכם, אין לכם טיפת תחושת אי נוחות שאתם מנסים ללהטט במבני מחשבה גדולים שנסמכים על המון עובדות, תצפיות וניסויים שניכר שאת מרביתם אינכם מכירים, ואלה שאתם כן מכירים ספק אם אתם מבינים לעומקם? מדוע זה לא מספיק לשאול את דעתם של המקצוענים בתחום (אני לא אחת מהן, בודאי לא בתחום הפיזיקה) ולנסות להתמודד ברצינות עם מה שהם משיבים?

  10. יובל חייקין
    אם כן כפי שהבנתי,אתה מראש טוען שאין האצה בהתפשטות ולכן אין צורך באנרגיה אפלה, אבל , אתה כן מקבל את קיום המסה האפלה.
    אני טוען שכן יש האצה בהתפשטות היקום אבל אני לא מקבל את המסה והאנרגיה האפלים כהסבר ומסביר זאת בדרכי שלי. בלעדיהם. אני חושב שהחלקיקים הנעים במרחבי היקום ששנינו מסכימים שהוא לא ריק, יכולים לעשות את העבודה:- עידוש, תנועת גלקסיות והתפשטות מואצת.
    חג שמח
    סבדרמיש יהודה

  11. תודה יהודה. עכשיו הכול ברור.

    אמונה זה מושג שמתקשר אצלי עם דת. את התייחסותי לעניינים של מדע אני משתדל לא להגדיר במונחים של אמונה או חוסר אמונה.
    מזה זמן רב אני סבור שחלל היקום אינו חלל ריק אלא הוא מלא בחומר המעורב הן בתהליכי גרביטציה והן בתופעות אופטיות. בשנים האחרונות נמצאו עדויות לקיומו של חומר כזה, מה שמחזק את סברתי.
    מאידך, אני סבור כי לתופעה שגילויה הביא להנחת קיום האנרגיה האפלה אפשר למצוא הסבר פשוט יותר, כזה המבוסס על החומר האפל. ההסבר הזה מייתר את האצת התפשטות היקום ואיתו האנרגיה האפלה.
    כאמור, אינני מאמין או לא מאמין אלא רק מניח הנחות. הסברים פשוטים, גם כאלה הנוגדים את הנחותיי, מתקבלים בדרך כלל בברכה.

    הרבה חגים שמחים לך גם

  12. יובל חייקין, אנסה להסביר זאת שוב.
    אני מאמין:-
    א. שההסחה לאדום היא הוכחה להתפשטותו של היקום
    ב, אני לא מאמין במסה ובאנרגיה האפלים.

    אבל אם בנל זאת המסה והאנרגיה האפלים קיימים, אז באמת, כדבריך, צריך לבדוק אם הם לא אחראיים לחלק מההסחה הניראת לאדום.
    אני מקווה שעכשיו אני מובן
    חג שמח
    סבדרמיש יהודה

  13. יהודה
    ראשית, תודה על התמיכה ♥
    שנית, מעט קשה לי לעקוב אחרי הלוגיקה שלך ("יש לחקור אם חלק מההסחה לאדום לא נוצר מאפשרות לקיומו או קיומה של האנרגיה האפלה, שגם בה אני לא מאמין"), אך אני מקוה שבסופו של יום אצליח 🙂
    מועדים לשמחה – חגים וזמנים לששון, ושמחת בחגיך והיית אך שמח

  14. ליובל חייקין
    שלום
    קודם כל בניגוד לדעתך, אני חושב שהתופעה של ההסחה לאדום כן מראה את התפשטותו ואפילו המואצת של היקום. פשוט זה מתאים למה שאני חושב על היקום. אני לא חושב שקיים חומר אפל אבל יש לחקור אם חלק מההסחה לאדום לא נוצר מאפשרות לקיומו או קיומה של האנרגיה האפלה, שגם בה אני לא מאמין.
    שיהיה ברור שאני מעריך מאוד את הגישה הרצינית שלך לא לקבל את הדברים כפשוטם ולהטיל ספק ולא לחדול מלחקור בספקות שיש לך.
    חג שמח
    סבדרמיש יהודה

  15. מילת המפתח כאן היא "אם". פרס נובל, יוקרתי ככל שיהיה, איננו מהוה גושפנקא מדעית. עדיין לא ברור לחלוטין שאין הסבר אחר לתופעת ההסחה לאדום.
    היום אנו יודעים בוודאות על קיומה של ישות שזכתה בשם "חומר אפל". החומר האפל ממלא את חלל היקום ומתערב בתהליכי מעבר האור דרכו. לא מן הנמנע כי ההסחה לאדום נגרמת על ידי החומר האפל באופן הדומה (ואולי זהה) להסחה לאדום של אור השמש במעברו דרך האטמוספרה.

  16. קמילה ויהודה.

    התרחבותו של היקום כפי שציינה קמילה הינה בסדר גודל הבין-גלקטי, כלומר הגלקסיות מתרחקות זו מזו אבל לא מתרחבות בעצמן. הסיבה לכך (כפי שקמילה ציינה) היא כי בתוך הגלקסיות האנרגיה הגרוויטציונית דומיננטית ביחס לאנרגיה האפילה.
    אגב הגלקסיות כן הולכות וגדלות, זאת כיוון שהגרוויטציה דומיננטית אפילו בקנה מידה של צבירי הגלקסיות וכך גלקסיות גדולות סופחות גלקסיות קטנות ויוצרות גלקסיות גדולות יותר ויותר.
    באשר להתרחקות הירח מכדור הארץ, הדבר אינו קשור ונובע מכוחות גאות ושפל קלאסיים לחלוטין,
    כוחות אלו אגב עשויים לעיתים להרחיק ירח ולעיתים למשוך אותו (כמו בירח פובוס של מאדים).
    http://en.wikipedia.org/wiki/Mars#Moons

  17. אני יודע שלא משווים את המפץ הגדול לפיצוץ אלא למצב שבו כל הזמן מרחב מתפשט.
    אך עדיין לא יכול להיות שאנו נמצאים עדיין בשלב ההאצה של המפץ כמו רסיסים העפים ומאיצים בהתחלה ממצב נייח עד להאטה ?
    סברה נוספת היא האם יכול להיות שאנו עדים לעדויות של אותה תפיחה אינפלציונית הנמצאת בבסיס המפץ הגדול ?

  18. קארי היקרה
    היקום מתפשט כבר מיליארדי שנים בלי הפסקה ואפילו מתקרר אבל
    אנחנו לא זקוקים לסבדר וזה לא צריך להפריע לנו כי לנו יש שמש חמימה שמחממת אותנו בכיף ואפילו דואגת שאנחנו נוכל להתפשט בלי להתקרר.
    ובקשר לנבואות שהעולם יגיע לקיצו ובכן התאריכים שמסרו לך הם קצת מוטעים וזה יתחולל פחות או יותר בתאריך 21.10 שנת 5,000,000,000 שזה עוד קצת רחוק. אז, השמש החמימה שלנו תתפשט ותבלע אותנו עם או בלי סבדר..
    אז מוסר השכל הוא שאת צריכה להזהר כשמישהו או משהו מתפשט לידך!
    חג שמח קארי
    ונשמח לענות לשאר שאלותייך
    סבדרמיש יהודה

  19. שלום לכולם וחג שמח
    בקשר להתפשטות היקום זה דברים שיקרו בזמן הקרוב או שזה יקח שנים כי פשוט לא הבנתי כל כך את העניין למרות שזה נושא מעניין ואם כן אז זה אומר שזה ישפיע גם על כדור הארץ

    אשמח לתשובות…

    נ.ב אני יודעת שזה לא קשור כל כך הייתה נבואה לפני 5 חודשים שהעולם יגיע לקיצו ב-21.5 ועכשיו אותו אחד שניבא את זה מנבא ששישי הבא 21.10 יהיה יום הדין

    מקווה שזה לא נכון

    שבת שלום וחג שמח

  20. קמילה היקרה
    אני קורא בקפידה את התגובות להן אני מגיב.
    בתגובתך כתבת:
    "אילו הכל היה מתפשט באופן יחסי הרי שגם הסרגלים היו מתפשטים באותו יחס ולא היינו יכולים לזהות שום שינויים". סוף ציטוט.
    אני הבנתי זאת כפשוטו אם גם סרגלים מתפשטים אזי כוונתה של קמילה שהמרחקים בין המולקולות מתפשטים.
    אם זאת לא הייתה כוונתך. אני מתנצל.
    ודרך אגב אני חושב שהמרחקים בין כוכבי הגלקסיה גם הן מתפשטים כתוצאה מהתפשטות היקום, והגרביטציה לא יכולה לשנות זאת. דוגמא?. הירח נימשך ע"י גרביטצית כדור הארץ וגם מתרחק מכדור הארץ.
    אבל בואי לא נפתח במילחמת קונספירציה חדשה
    מועדים לשמחה
    סבדרמיש יהודה

  21. יהודה,
    https://www.hayadan.org.il/the-cold-end-of-the-universe-1210114/#comment-309869

    התפשטות היקום מתייחסת לכל המרחב, גם זה המצוי בין הכוכבים בגלקסיות אך אין זה משפיע למיטב ידיעתי על גודלן של הגלקסיות, ממש כפי ששלולית מים מתפשטת לא משפיעה על גודלו של כדור קלקר שצף על השלולית. הכוחות שמחזיקים יחד את חלקיקי הקלקר בכדור גוברים במקרה זה על הכוח שמפעיל הנוזל המתפשט. האם צבי, אהוד או מישהו אחר עם רקע קרוב מספיק יכול להביע דעה או אפילו הערכה גסה של ההשפעה הצפויה?

    ייחסת לי טענה שלא טענתי, נהפוך הוא, ברור מדברי שאיני סבורה שמתקיימת התפשטות בכל הדברים כולל ב"סרגלים" ואף נתתי דוגמא מדוע לא יכול להיות שזה המצב. יהודה, קרא בבקשה את הדברים קצת יותר בקפידה…

  22. אני אישית מאחל לקריעה הגדולה (Big Rip). זה יהיה הסוף המעניין ביותר ליקום. במקום מוות קר ומשעמם של יקום אינסופי, ריק, קר ואפל. במקום יקום בעל סינגולריות מאסיבית אחת (שבסופו של דבר תדעך אף היא, אם קרינת הוקינג תשפיע בצורה דומה על סינגולריות על). במקום זאת, היקום עצמו "יתפוצץ" בבת אחת לכל אורכו. לפי דעתי זו ההגדרה הטובה ביותר למפץ גדול. מי יודע, אולי היקום הקודם לשלנו סיים את חייו בקריעה משלו.
    אני מזמין את כל הפיסיקאים שפה לתקן אותי או לתת את הפרשנות שלהם למשמעות של קריעה שכזו.

    נ.ב תוך כדי קריאה, פתאום קפצה לי המשמעות הכפולה של השם (Rip=R.I.P). וזו עוד סיבה מדוע זו האפשרות הטובה ביותר לעתיד היקום.

  23. מחשבה ללא פתרון :
    אם מרכז מסת היקום לפני 14 מיליארד שנה היה בנקודה אחת ולאחר המפץ הגדול
    מרכז המסה מידלדל ומתפשט לכל עבר, האם נכון לומר שחזקתו על איברי היקום
    הולכת ונחלשת ולכן מהירות התרחקותם גדלה (עכב הדחיפה הראשונה מהמפץ הגדול) ?

  24. לקמילה
    כשמדברים היום על התפשטות היקום, נוהגים לציין שמדובר רק על המרחבים בין הגלקסיות ולא בגלקסיות עצמן שם כוח הגרביטציה שולט. לכן ציינתי שאם גם המרחבים בין הכוכבים שבתוך הגלקסיות יתפשטו אז מה שנקבל הן גלקסיות גדולות יותר ביקום גדול יותר ולמעשה ללא שינוי מעשי כלומר, אם נפח גלקסיה היה לדוגמא מילארדית מנפח היקום אזי גם אחרי ההתפשטות הוא יהיה מיליארדית מנפח היקום.
    אבל קמילה אפילו נועזת יותר, וטוענת שאולי גם המרחקים בין האטומים יגדלו ואז הסרגל יגדל באופן שכל היקום יגדל??
    מה אגיד לך קמילה?, שזה חומר מעניין למחשבה!!
    חג שמח ומועדים לשמחה!
    סבדרמיש יהודה

  25. יש לי שאלה מעניינת,
    האם התפשטות היקום משפיעה על הזמן ?
    האם הזמן מואט/מואץ או נשאר אותו הדבר כתוצאה מכך?

  26. יהודה, ברור שאתה טועה. אילו הכל היה מתפשט באופן יחסי הרי שגם הסרגלים היו מתפשטים באותו יחס ולא היינו יכולים לזהות שום שינויים, גם לא את ההתקררות של קרינת הרקע (שמשמעה מעבר הדרגתי לאורכי גל ארוכים יותר). לכן עובדה היא שלא כל דבר מתפשט בעקבות התפשטותו של היקום. מה שמחזיק את המבנה של הגלקסיות הוא בעיקר (אם לא רק) כח המשיכה בין המסות שמרכיבות את הגלקסיה. הגלקסיות אמנם מתרחקות זו מזו במהירות הולכת וגדלה אבל הן עצמן אינן משתנות באופן משמעותי בגלל התפשטות היקום. כרגע נראה שהעתיד הרחוק קר ואפל (ויש כאלה שיאמרו שגם העתיד הקרוב…)

  27. שימו לב שאומנם הכל יתפשט אבל אם גם הגלקסיות עצמן תתפשטנה מה שנקבל זה יהיה יקום גדול יותר עם גלקסיות גדולות יותר כך שהיחס יישמר. אם כי יהיה קר יותר
    אבל אולי עד אז אולי יגלו איזה אפקט חממה יקומי ובא ליקום גואל
    (:))
    מועדים לשמחה
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן