סיקור מקיף

חתן פרס נובל אנדרה גיים היה רוצה שישתמשו בגרפן כאמצעי לריצוף מהיר וזול של DNA

תמורת אלף דולר ואולי אף פחות מכך יוכל כל אדם לדעת מה קרוב לודאי יגרום למותו, ויוכל גם להתמודד עם המחלות מוקדם ככל האפשר. אמר במסיבת עיתונאים בכנס ננו ישראל

 

נשיא המדינה שמעון פרס וחתן פרס נובל לפיזיקה אנדרה גיים בכנס ננו ישראל, נובמבר 2010. צילום: אילן לוי
נשיא המדינה שמעון פרס וחתן פרס נובל לפיזיקה אנדרה גיים בכנס ננו ישראל, נובמבר 2010. צילום: אילן לוי

אנדרה גיים, אחד משני הזוכים בפרס נובל לפיסיקה על גילוי הגרפן, הוא רק רבע יהודי ושלושה רבעים ממוצא גרמני, אך את האנטישמיות הוא מכיר וממנה הוא סובל מגיל צעיר, כאשר סבל בגלל שמו היהודי קראו לו בבית הספר יהודי מלולך. הדבר הביא אותי לרצות להבין את הקשיים של העם היהודי, הסביר גיים בתשובה לשאלת אחד העיתונאים במסיבת עיתונאים במסגרת מסיבת עיתונאים בכנס ננו ישראל, שהתקיים השבוע במלון דן פנורמה בת"א בהשתתפות כאלף מדענים ואנשי תעשייה מהארץ ומהעולם.

גיים עדיין לא מעכל את עובדת זכייתו בפרס נובל, בתשובה לשאלת אתר הידען, מדוע בחרה ועדת פרס נובל דווקא בתחום הגרפן ומדוע בפיסיקה ולא בכימיה, אמר: "אני לא יכול להכנס לראש של חברי האקדמיה השבדית למדעים, יתכן שחשבו שהגרפן היא מולקולה לא כל כך מסובכת עבור הכימאים, אך המחקר שערכנו אני ועמיתי קונסטנטין נובוסלוב מאוניברסיטת מנצ'סטר עסק בעיקר בהיבטים הפיזיקליים ובתכונות הפיזיקליות של גרפן בעל שכבה אחת, שהן שונות מאלו של הגרפיט שזה אותו חומר אך במצב רב שכבתי.

אחד השימושים המעניינים אותו הוא רואה לגרפן, החומר – פחמן חד שכבתי שהיה שותף בגילויו הוא לריצוף DNA אנושי, כאשר ה-DNA יחדור דרך שכבת הגרפן מוקולה אחר מולוקלה ויהיה רישום של כל בסיסי DNA ברצף המקיף את האדם ושהדבר יעלה לנבדק פחות מאלף דולר לעומת עשרת אלפים דולר שעולה כיום לרצף DNA של אדם. כל אחד יוכל לדעת ממה בסופו של דבר הוא עשוי למות.

לדבריו, עדיין רחוקה הדרך להחלפת הגרפן את הסיליקון ביישומי אלקטרוניקה המוניים. למעשה כמה אנשים והרבה אנשים מאות מתלהבים מהגרפן ואומרים שהיתה תקופת הברונזה, ותקופת הברזל ותקופת הסיליקון או הפלסטיק, עכשיו אנחנו עוברים לעידן הגרפן. בעיקרון הדבר אפשרי אך ישנם קשיים בסיסיים בשימוש בגרפן כתחליף לסיליקון. אינני סבור שבעשר השנים הקרובות זה יקרה, זה עדיין רחוק מעבר לאופק ואיני יכול לתת לכם הערכה אודות יישומים אפשריים. זה חלום של חוקרי גרפן רבים, אך אם זה יהפוך למציאות, עדיין (קשה לדעת).
ישנם יישומי נישה פחות גרנדיוזיים, שבהם אנו מגיעים במהירות לשוק. למשל הרכיבים המוליכים השקופים במסכי המחשב (תחמוצת אינדיום בדיל). המחסור באינדיום מהווה בעיה בייצור והגרפן נראה כתחליף טוב למסכי מגע. אני מבטיח לכם שכאשר אבקר בקיץ בקוריאה, סמסונג תכין עד אז מסך מגע מבוסס גראפן.

בתשובה לשאלתי כיצד יתנהג מעתה כזוכה בפרס נובל, ומה הנושא שיקדם, אמר: "אני זוכה טובל די טרי. אני מנסה להבין איך אחיה עם הטרחה הזו. קיבלתי המון פרסים חשובים בתחומים המדעיים שאני עוסק בהם, לפני כחצי שנה שאלו אותי מה יקרה אם אזכה בפרס נובל אמרתי שיהיה בסדר, ושאמשיך כרגיל, אבל אני מבין שזה לא בדיוק ככה. ראיתי מה קרה עם זוכים אחרים בנובל. חלקם הפכו למגלומניים, אחרים החליטו שהם צריכים להוכיח שזו לא תאונה חד פעמית והתחילו לעבוד כל כך קשה והשתגעו, אני חושב שאשרוד בין שתי הקצוות הללו. אני סתם בחור נורמלי שניסה לעשות טוב.

גיים דיבר על החוזק של המדע בישראל, שבאמצעים קטנים יחסים מגיעה להשגים בתחומים רבים, ובהם תחום מדעי החיים. הוא גם אמר שהאקדמיה חזקה בתחום הננוטכנולוגיה והודה לפרופ' אורי סיון מהטכניון על ההזמנה להופיע בכנס ננו ישראל. סיוון ועימו גם פרופ' אריה צבן, ראש מכון הננוטכנולוגיה בבר-אילן השתתפו אף הם בשיחה עם העיתונאים ואמרו דברים קשים במיוחד על עתידה הקודר של האקדמיה הישראלית בהעדר בסיס הנובע מהירידה ברמת בתי הספר מהיסודי ומעלה, במספר הפונים למדעים בתיכון ההולך ומתמעט, ביחס לתלמידםי כצרכנים והירידה בכמות החומרים הנלמדים בכל מקצוע, וכן על כך שמאות אנשי סגל עומדים לפרוש לגמלאות ויהיה קשהמאוד למצוא להם מחליפים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן