סיקור מקיף

פרס נובל

מימין ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה. איור: © Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.

"היה לעמנואל שרפנטייה קשה לפרסם כי אף אחד לא התעניין במחלות זיהומיות כל עוד אין מגיפה"

כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את מכון מקס פלנק למחלות זיהומיות בברלין עתיר התקציבים, ותורמת גם לחקר הקורונה

תמונה מזכייתו של רוג'ר פנרוז עם סטיבן הוקינג בפרס וולף בכנסת בירושלים. קרדיט צילום קרן וולף

חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן: "לפנרוז יש קשר עקיף לתגלית שלי"הזוכות בכימיה פיתחו "חומר נפץ" בביולוגיה

פרופ' שכטמן, יו"ר קרן וולף גם מספר על היחס של שליש מזוכי וולף בתחומים המתאימים זוכים לאחר מכן בנובל, ולמה יש הבדלים כאלה גדולים בפערים. הקריספר, כמו הניטרוגליצרין יכול לשמש לדברים טובים, אך גם לגרום נזקים בידיים הלא נכונות.

מטבע פרס נובל לכימיה. מקור: Adam Baker.

ישראלים, יהודים וזכייה בפרסים בינלאומיים

לאחרונה התבשרנו על ארבעה זוכים יהודים נוספים שזכו בפרס בתחומי הרפואה, הכלכלה והפיזיקה. בנוסף לנובל גם בפרסים אחרים מעולם המדע שיעור הזוכים הישראלים והיהודים גבוה

חתן פרס נובל אלי ויזל ז"ל בתמונה משנת 2012. מתוך ויקיפדיה

חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל ז"ל בראיון שנתן לאתר הידען ב-2008: אסור למדענים לשתף פעולה עם משטרים מסוכנים

בשנת 2008 התראיין ויזל טלפונית לקראת ביקור באירוע בהשתתפות חתני פרס נובל שהתקיים מאוחר יותר באותה שנה בטכניון. מסתבר שכבר אז ניסו חתני נובל מכל

תהליך התיקון באמצעות כריתת נוקלאוטיד שזיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה לשנת 2015. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לכימיה למגלי מנגנוני תיקון ה-DNA

חתני הפרס גילו מנגנונים המתקנים את הנזקים ה-DNA כדי לשמור על שלמות התא – האחד בעת הפעילות השוטפת של התא (נזקי עישון, חשיפה לשמש וחומרים

פרופ' אריה ורשל, חתן פרס נובל לכימיה 2013. צילום באדיבותו.

פרופ' אריה ורשל בראיון לאתר הידען: "תמיד הסתפקתי בנוסחה הראשונה בספר, ואותה הכנסתי למחשב". חלק ראשון בסדרה

בעידן הטרום ממוחשב היה צורך בתיאור הפיסיקה של מערכות מולקולריות על פני ספר שלם של נוסחאות, פרופ' ורשל בחר להתעלם מהם ולתת למחשב לעשות את

פרופ' עדה יונת, זוכת פרס נובל על פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום. צילום: מיקי קורן, מכון וייצמן למדע, ויקיפדיה

נובל כחול-לבן

שישה חוקרים ישראלים זכו בעשור האחרון בפרסי נובל לכימיה ולכלכלה, אך השאלה הגדולה היא אם זהו רצף זכיות מרגש אך חד-פעמי או מגמה נמשכת של

אבני דרך בהתפשטות היקום. מתוך ויקיפדיה

הסוף הקר של היקום

אם התפשטות היקום הולכת ומואצת, הרי שסופו של היקום שיהפוך דליל יותר ויותר עד שיגיע לקצו במוות קר. ד"ר אבישי גל-ים ממכון ויצמן למדע מספר

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן