זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2004, פרופ’ אהרון צ’חנובר: אנחנו לא רחוקים מנקודת האל חזור
“קריאותיהם של שני חתני פרס נובל בפני מקבלי ההחלטות במדינה להביא את החינוך בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט לראש סדר העדיפויות לא זכו עד כה לתגובה ממשית מעבר להצהרות תמיכה של קובעי המדיניות שנאמרו מן השפה ולחוץ” כך אמר נשיא הטכניון, פרופ’ יצחק אפלוגי, ביום חמישי האחרון (7/4/05) באירוע שערכו ידידי הטכניון בישראל לזוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2004 פרופ’ אברהם הרשקו ופרופ’ אהרון צ’חנובר, במוזיאון תל אביב.
לדבריו הפרס ניתן לשניים על סמך כשרונם האישי אבל צריך לתת לכשרון תנאים מתאימים, אוירה ציבורית הולמת וגם תנאים כספיים. הטכניון נחוש להמשיך במדיניות שמירה על המצוינות. “אין שום אוניברסיטה אחרת במדינת ישראל שהשפעתה על קידומה של מדינת ישראל דומה לזה של הטכניון שהכשיר קרוב ל-70 אלף מהנדסים, רופאים, מדענים וארכיטקטים.”
יו”ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, אלוף במילואים עמוס חורף שגם היה בעבר נשיא הטכניון אומר כי אם יש משהו אחד שמאחד את כל הפלגים של יהודי העולם זו מערכת ההשכלה הגבוהה.”
שגריר שבדיה, רוברט רידברג נאם בעברית, כפי שעשה באירוע שלפני יציאתם של הזוכים לשבדיה: זכיתם לא רק בפרס נובל אלא גם בליבם של השבדים ושל כל אלה שהיו בטקס.אני מקווה שהפרס ישפיע על הטכניון ועל הדור החדש של המדענים בישראל. אני מקווה שהפרס ימשיך להדק את שיתוף הפעולה המחקרי המעולה הקיים בין שתי המדינות. כבר שנים יש לכם עמיתים רבים באוניברסיטאות בשבדיה החוקרים את אותו התחום, אמר רידברג לשני הזוכים.
גם שני חתני הפרס חזרו על מחויבותם ועל דאגתם מהקיצוצים המתמשכים בתקציבי ההשכלה הגבוהה. “לתגליות במחקרים ניסויים נדרשות מעבדות, נדרשים סטודנטים, הסטודנטים לתארים הגבוהים זקוקים גם למלגות ועל כך תודה לידידי הטכניון. ” אמר פרופ’ הרשקו. עמיתו, צ’חנובר דיבר אף הוא על אגודת הידידים: ” אגודת הידידים הראשונה של הטכניון קמה בברלין לפני 80 שנה ובראשה עמד לא אחר מאשר פרופ’ אלברט איינשטיין. בארץ קמה אגודת הידידים הראשונה לפני 70 שנה. אגודת הידידים בארה”ב פועלת ממניעים ציוניים ואולם אגודת הידידים בארץ מורכבת בעיקר מבוגרי הטכניון החשים חוב למוסד ועוזרים לו לאחר שהם הגיעו להצלחה בעסקיהם, בזכות לימודיהם.” אך את עיקר דבריו הקדיש לביקורת על מצב ההשכלה הגבוהה: “אנו נדרשים היום לשתף דיסציפלינות אבל מקומו של המדען הבודד היושב במעבדה עדיין רחוק מלהיות מיותר. את פריצות הדרך באשר לשקיעת חלבונים בתא, הגורמים למחלת האלצהיימר יביא מדען בודד וכך גם את ההשלכות של פעולות שונות בתא הגורמות לסרטן יביאו מדענים בודדים בתחום הספציפי. מדינת ישראל לא קמה על מרבצי אורניום, פחם וכו’. היא קמה כולה על מערכת החינוך והאוניברסיטאות. זה לא מוצר מדף שאם נסגור קצת היום ומחר נפתח קצת אפשר יהיה להסתדר. לוקח שנים להכשיר חוקרים. אנו שומעים תירוצים שונים ומשונים כאילו האוניברסיטאות אינן מתנהלות כלכלית כהלכה. לדעתי לא מדובר בשחיתויות ובהפניית משאבים לכיונים לא נכונים, אם זה קרה, זה היה בשולים, אבל כשהורידו שליש מהתקציבים בשנים האחרונות לא מענישים את האוניברסיטאות אלא את מדינת ישראל, המקצצת כמו בסוסו של הברון ממינכאוזן. לפני שיהיה מאוחר ואנחנו לא רחוקים מנקודת האל חזור, צריך להציל את המערכת המופלאה הזו.”
