עם זאת, נשיא האוניבריסטה, פרופ' מנחם מגידור אומר כי מצב ההשכלה הגבוהה בארץ ממשיך להתדרדר, ויהיה קשה לזכות בעתיד בפרסים כאלה
ד”ר ישראל רוברט אומן, בן 75, ישראלי-יהודי, המחזיק באזרחות אמריקנית, אך פועל בעיקר בישראל, הוכרז היום (ב', 10.10.05) כזוכה יחד עם עמיתו תומאס סי. שלינג, 84, בפרס נובל בכלכלה.
השניים זכו בפרס על הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תיאוריית המשחקים. מחקרם של השניים מסביר עימותים כלכליים כחלק ממאבק על מחירים ומסחר, וכמו כן מצליח להסביר מדוע קהילות מסויימות מצליחות יותר מאחרות בניהול משאבים.
“הטבע הרבה יותר מורכב, ותורת המשחקים הפשוטה – שבה יש אינטראקציה אחת בין שני שחקנים איננה תופסת, ולפיכך יש חשיבות למשחקים חוזרים” כך מסביר פרופ' אומן מיד עם קבלת הידיעה על זכיתו.
תורת המשחקים היא תחום מתמטי, שהמסקנות העולות ממנו, בעיקר באמצעות סימולציות ממוחשבות, יכולות להואיל לכל תחומי החיים, החל מהכלכלה – עליה ניתן הפרס, דרך הבנת נושאים חברתיים כמו עזרה לזולת מצד אחד ונקמה מצד שני, ואפילו ביולוגיה אבולוציונית. כדי לנסח נכון את המודלים, צריכה לקדום להם הבנה טובה יותר של המציאות, שבה נפגשים שוב ושוב עם אותם שותפים, וצריך לדאוג ששני הצדדים במפגשים הללו יצאו מורווחים.
במסיבת העיתונאים שכונסה אתמול באוניברסיטה העברית, בסך הכל כשעתיים לאחר ההודעה על הזכיה אמר אומן: “הפרס הוא על תרומתי למשחקים חוזרים. אני חושב שהפרס הזה הוא במפורש לא רק עבורי, הוא ניתן קודם כל זה לאסכולה שאנחנו פיתחנו כאן בארץ, ואני אומר במפורש אנחנו שאני לא היחידי, אסכולה בתורת המשחקים ושהפכנו את ישראל למעצמה מספר אחת במקצוע הזה בעולם.
ניתוח של משחקים חוזרים מתעסק במצבים שמה שאני עושה היום עשוי להשפיע גם על מה שהשחקנים האחרים יעשו בעתיד.” אומר פרופ' אומן. “לכל אחד יש מטרות.” הוא מסביר. “כל אחד רוצה לנצח במשחק. לא כולם יכולים לנצח במשחק רגיל. אבל משחק רגיל וחד פעמי אינו מהווה דוגמה למה שקורה בעולם האמיתי. בעולם הכלכלה, הפוליטיקה, היחסים הבינלאומיים, המשפט, שם נמצאים השימושים העיקריים, יכולים לצאת כל הצדדים מורווחים. בהודעה המלווה את מתן הפרס כותבים אנשי ועדת הפרס, המחולק, אגב, על ידי הבנק המרכזי של שוודיה, כי אומן היה הראשון שנקט בגישה של ניתוח משחקים החוזרים ונשנים באופן אינסופי, במטרה לפתור את הבעיה שבניתוח משחקים קצרי מועד, שאינם משקפים באופן נאות את מערכת היחסים לטווח ארוך. “גישת המשחקים הנשנים זיהתה בדיוק אילו תרחישים ניתן לצפות לאורך יחסים לטווח ארוך. עוד נאמר בהודעה כי “תיאוריית המשחקים החוזרים מגבירה את הבנתנו בנוגע לתנאים הנדרשים לשיתוף פעולה: מדוע היא קשה יותר להשגה כשמספר המשתתפים גדל, כשהאינטראקציה ביניהם אינה תכופה דיה, כשקיים סיכון מוגדל לקטיעת האינטראקציה, כשטווח הזמן לשיתוף הפעולה קצר וכשלא ניתן לעמוד בבהירות על פעולות הצד שכנגד. תבונות אלו מסייעות להסביר עימותים כלכליים כמו מלחמות מחירים ומלחמות סחר, כמו גם מדוע קהילות מסוימות מצליחות יותר מאחרות בניהול מאגר משאבים משותף. גישת המשחקים הנשנים מבהירה את הסיבה האמיתית לקיומם של מוסדות רבים, החל בגילדות סוחרים וארגוני פשע מאורגן וכלה בדיוני מו”מ על שכר עובדים והסכמי סחר בינלאומיים”.
שגריר שוודיה בישראל רוברט רידברג עמד במילתו, לפני שנה, כאשר זכו פרופ' אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר מהטכניון בפרס, הוא אירח אותם ערב יציאתם לשטוקהולם ואמר כי הוא מקווה להפוך את האירוע הזה, שבו השגריר נותן את ברכת הדרך לזוכים ישראלים בפרס נובל, יהפוך למסורת. הוא אפילו לא ניחש ששנה אחר כך הוא יארגן אירועים דומים.
