אי אפשר ללמוד מדע וטכנולוגיה בלי וולטר
חדשנות לא יכולה לשגשג בלי השכלה במדע, בטכנולוגיה ובמדעי הרוח
חדשנות לא יכולה לשגשג בלי השכלה במדע, בטכנולוגיה ובמדעי הרוח
מה שגורם לנו לתהות בשאלת הרצון החופשי הוא המטען העודף של המילים שבהן אנו משתמשים.
תפקיד המדינה צריך להיות לאפשר לאדם את כל התנאים כדי שיצליח בזמנו המוקצב להשתמש במלוא עוצמת המודעות שלו
התפתחויות בתחום הביוטכנולוגיה, מעניקות לנו יכולת התערבות חסרת תקדים בטבע. אך מהן השלכות להתפתחויות אלה על זהותנו כבני אדם והאם לפנינו מין אנושי חדש?
מהי הנאורות, אותה פילוסופיה ששינתה את פני האנושות לבלי היכר, ומיהם המתנגדים לה? ואם עידן האורות הוציא אותנו מאפלה לאור גדול – מדוע נדמה שאנחנו
האמונה בקיום המודעות או התודעה בקרב בני האדם היא עתיקה. המחשבה עצמה היא דרך אחת להגדיר את הקיום שלנו :"cogito, ergo, sum", שפירושו – "אני
פיזיקאים חיפשו במשך שנים רבות תיאוריה אחת וסופית שתאחד את כל הפיזיקה. ייתכן שבמקום זאת, הם יאלצו להסתפק בכמה תיאוריות
לבנתאם היה רעיון מוזר ויוצא-דופן. כמעט מהפכני. הוא סבר שניתן לקבוע האם מעשה כלשהו הוא 'טוב' או 'רע' לפי רמת האושר או הכאב שהוא מסב
"קחו לדוגמא שני חולים בעלי מחלה נפשית. אחד מהם מודע למחלתו, אך השני אינו." אמר אחד מהחוקרים, סטפן פלמינג. "סביר שהאדם הראשון ייקח את תרופותיו,
האם ניסויי חשיבה אינם אלא טיעונים מילוליים בתחפושת, או שהם בעלי מעמד שונה ומתקרבים ביכולת השכנוע שלהם לניסויים ממש?
המושג "אהבת חינם" נתפס כנוצרי אך עשרות שנים לפני הספירה היה זה הורדוס שמנע בתקופתו מהיהודים ביהודה כל עיסוק ביהדות שמשלב ולו ברמז בין הדת
המודל הוא כלי מדעי נפוץ ורב חשיבות, אולי החשוב ביותר, במדעי הטבע, מדעי החיים והרפואה וכן במדעי החברה, שם הוא משמש לתיאור תהליכים כלכליים, ניהוליים
"הטבע כולו, בכל תופעותיו, הוא אך ורק מתמטיקה… כל המושאים האלה עצמם, צלילים, אורות, כוכבים, מזלות, אינם אלא מספרים בצירופים וצירופי-צירופים למיניהם הרבים." (דקארט)
השאלה "מדוע בכלל יש משהו?" היא אולי השאלה המטאפיזית הקשה והמתסכלת מכולן. בין אם היקום נוצר יש מאין ובין אם הוא נצחי, עובדת קיומו היא
ד"ר גולן להט, מומחה למחשבה מדינית, מהחוג למדע המדינה, הפקולטה למדעי החברה ע"ש גורדון, על "דלות ההיסטוריציזם" של קרל פופר
מאז אפלטון מנסים הפילוסופים לנסח חוקים ליופי ולהכניס את המושג החמקמק הזה אל תוך נוסחה מוגדרת. עד לרגע זה לא הושגה הסכמה. דיויד גרייבס לא
בהיסק אינדוקטיבי המסקנה עשויה להיות שקרית גם אם ההנחות אמיתיות. האם אפשר להצדיק את האמנתנו במסקנה שהשמש תזרח מחר רק על סמך זה שהיא זרחה
רבים מהדברים שאנו מאמינים בהם מתגבשים שלא על בסיס התנסות אישית או עדוּת, אלא בתהליך של היסק. האם אנו רשאים לראות באמונות אלו ידיעות?
אנו סומכים על חושינו כעל מקור מידע אמין, ומבססים עליהם את תמונת העולם שלנו. אולם האם יש לכך הצדקה? האם חושינו אכן מציגים לנו את
אהרן קנטורוביץ' כותב ביקורת על הספר "חומר ורוח: יסודו הרוחני של היקום", מאת יקיר שושני הוצאת משרד הביטחון, ספריית "אוניברסיטה משודרת", 240 עמ', 48 שקלים.
הקשר בין קבלתה של תיאוריה מדעית לבין האסתטיות שלה נידון לא פעם במסגרות שונות ובחלקן אף הובעה פליאה על כך שטקסט שמצליח בתפקידו לתאר את
ד"ר אהרן קנטורוביץ' מצא יום אחד ציטוטים מספרו, וגילה שהוא בחברה טובה של גדולים המדענים והפילוסופים. הנה ציטוטים נבחרים
הפילוסופים הגדוליםסוקרטס. דמוקריטוס. אפלטון. אריסטו. דקארט. פסקל. שפינוזה. לוק. ברקלי. וולטר. יום. קאנט. הגל. שופנהאואר. מרקס. ניטשה. ראסל. ויטגנשטיין. פופר. טיורינג מאת חנוך בן-ימי
אם יהיה מי שיטען שהוא מסוגל לתכנן מחשב ,שיהיה מסוגל לרצות, במה הוא יצטרך להתמודד?
איינשטיין חשב שהוא לא הבין את הפילסוף ההודי זוכה פרס נובל, רבינדראנת טאגור, ושלא היה ביניהם דו-שיח אמיתי. זו הייתה גם התרשמותו של העיתונאי מאריאנוף