מגמת השינויים הטכנולוגים תואץ אך המוסר צריך להישאר על כנו
כך אומר ארז ליבנה, מדען, יזם וחוקר עתידים ומייסד חברת הביוטק Vecoy Nanomedicines בראיון לאתר הידען
כך אומר ארז ליבנה, מדען, יזם וחוקר עתידים ומייסד חברת הביוטק Vecoy Nanomedicines בראיון לאתר הידען
מחקר חדש מצא שמידת העמימות של הסיטואציה היא דרך אחת שמאפשרת לנו להצדיק את מעשינו תוך כדי שמירה על דימוי עצמי מוסרי
עוד לפני שתינוקות מתחילים ללמוד הם כבר יודעים להבדיל בין טוב ורע
התפתחויות בתחום הביוטכנולוגיה, מעניקות לנו יכולת התערבות חסרת תקדים בטבע. אך מהן השלכות להתפתחויות אלה על זהותנו כבני אדם והאם לפנינו מין אנושי חדש?
נבדקים שטעמו משקאות בעלי טעם דוחה הפגינו שיפוט מוסרי חמור יותר לעומת נבדקים שזכו לשתייה מתוקה. על טעם וריח יש להתווכח
האם נתונים יכולים לקבוע ערכים מוסריים?
בחלק מהתרבויות בעולם (ולשמחתי לא בזו שלנו) רווחת הדיעה כי אפשר "לזכך" את הנשמה על ידי כאב פיזי.
מכונות עצמאיות ימלאו בקרוב תפקיד חשוב בחיינו. הגיע הזמן שילמדו להתנהג בדרך אתית.
לבנתאם היה רעיון מוזר ויוצא-דופן. כמעט מהפכני. הוא סבר שניתן לקבוע האם מעשה כלשהו הוא 'טוב' או 'רע' לפי רמת האושר או הכאב שהוא מסב
ארצות-הברית הצליחה לשמור על הדמוקרטיה שלה כבר קרוב למאתיים וחמישים שנים. אם רק נחזור לאותם ערכים הכרחיים של אחריות קולקטיבית וננסה לאחד את השסעים שפשטו
המושג "אהבת חינם" נתפס כנוצרי אך עשרות שנים לפני הספירה היה זה הורדוס שמנע בתקופתו מהיהודים ביהודה כל עיסוק ביהדות שמשלב ולו ברמז בין הדת
ההיסטוריה האנושית מתארת שורה אינסופית של מלחמות ומעשי תוקפנות. הטענה הרווחת היא שמקורות הרצחנות טמונים ב"טבע אדם", שהתגבש במהלך האבולוציה מבעל חיים טורף. האם התוקפנות
האם לנוכח דילמה מוסרית, התנהגותם והחלטותיהם של אנשים בעמדות של כוח שונות מאלה שאין בידיהם כוח רב? שפטו בעצמכם
הקנאה מפלגת ומפרידה בין חברי הקבוצה וגורמת למריבות ולסכסוכים. היא גורמת לחוסר סיפוק עמוק ולהימנעות מביצוע עבודה על הצד הטוב ביותר. מדוע, אם כך, השתמרה
הגנטיקה היא אחד התחומים החשובים ביותר בהן עוסק המדע המודרני. בכשלושים השנים האחרונות הצלחנו ליצור תינוקות בהפריות מבחנה, לשכפל חיות שונות, לגלות פגמים גנטיים מולדים,
הארי פרידמן, פרופ' לכימיה, לימד פיסיקה וכימיה לכימאים באוניברסיטת בר-אילן. הוא פרופסור אמריטוס וחוקר בתחום הלייזרים ובקשר שבין הפיזיקה לכימיה וביולוגיה, וכן את השפעת קרני
לראשונה בישראל: ועדה ארצית של משרד הבריאות תדון בבקשות חריגות לבחירת מין היילוד. רף המינימום: משפחות עם ארבעה ילדים מאותו מין
שתי קבוצות יריבות נאבקות על מעמדו החוקי של השיבוט בישראל: אחת רואה בו טכניקה לגיטימית שתסייע לזוגות עקרים, האחרת רואה בו סכנה לאנושות. תוצאת ביניים:
עם פיתוח טכניקת הפריית המבחנה. המתנגדים הזהירו שהדבר יוביל לשיבוט. אלא שבשנות ה-70 הפחד הגדול היה שהפריית המבחנה תיכשל ותסתיים בהולדת ילדים לא נורמלים. הפחד
חלתה במחלה גנטית הגורמת לחוסר במח עצם והיתה חייבת תרומה מקרוב משפחה. האח נבחר בהפריית מבחנה כיוון שהתאים. לשניים שלום
ההשפעה הכי גדולה של פרויקט הגנום האנושי עשויה להיות דווקא הדרך שבה נבחר להסתכל על עצמנו ועל זולתנו, מי אנחנו ומה אנו רוצים להיות. כך