סיקור מקיף

מוסר

מוסר. איור: shutterstock

עמימות גורמת לנו לשקר

אוניברסיטת בן גוריון 24 ביולי 2015 2 תגובות

מחקר חדש מצא שמידת העמימות של הסיטואציה היא דרך אחת שמאפשרת לנו להצדיק את מעשינו תוך כדי שמירה על דימוי עצמי מוסרי

שלט האוסר כניסה לבעלי קוצב לב

האם אנחנו הופכים ל"פוסט-אנושיים"?

אוניברסיטת בר אילן 13 באוגוסט 2011 5 תגובות

התפתחויות בתחום הביוטכנולוגיה, מעניקות לנו יכולת התערבות חסרת תקדים בטבע. אך מהן השלכות להתפתחויות אלה על זהותנו כבני אדם והאם לפנינו מין אנושי חדש?

לא כדאי להישפט על ידו בשעות הקרובות

טעם רע ושיפוט מוסרי

גליליאו - מגזין המדע 21 ביולי 2011 4 תגובות

נבדקים שטעמו משקאות בעלי טעם דוחה הפגינו שיפוט מוסרי חמור יותר לעומת נבדקים שזכו לשתייה מתוקה. על טעם וריח יש להתווכח

העמוד ראשון של העותק המקורי של החוקה האמריקאית

הדרך לחברה החופשית רוויה בסגולות טובות

ד"ר רועי צזנה 10 בספטמבר 2010 12 תגובות

ארצות-הברית הצליחה לשמור על הדמוקרטיה שלה כבר קרוב למאתיים וחמישים שנים. אם רק נחזור לאותם ערכים הכרחיים של אחריות קולקטיבית וננסה לאחד את השסעים שפשטו

קרוב משפחה

מה ניתן ללמוד משימפנזים על תוקפנות האדם

אודיסאה 10 באפריל 2010 16 תגובות

ההיסטוריה האנושית מתארת שורה אינסופית של מלחמות ומעשי תוקפנות. הטענה הרווחת היא שמקורות הרצחנות טמונים ב"טבע אדם", שהתגבש במהלך האבולוציה מבעל חיים טורף. האם התוקפנות

השפעת כוח על חשיבה מוסרית

גליליאו - מגזין המדע 23 בדצמבר 2009 7 תגובות

האם לנוכח דילמה מוסרית, התנהגותם והחלטותיהם של אנשים בעמדות של כוח שונות מאלה שאין בידיהם כוח רב? שפטו בעצמכם

על נישואין, נקמנות וחשיבותה של הקנאה

ד"ר רועי צזנה 5 באוקטובר 2009 46 תגובות

הקנאה מפלגת ומפרידה בין חברי הקבוצה וגורמת למריבות ולסכסוכים. היא גורמת לחוסר סיפוק עמוק ולהימנעות מביצוע עבודה על הצד הטוב ביותר. מדוע, אם כך, השתמרה

בין תקווה לאסון – על גנטיקה והנדסה גנטית

אמנון כרמל 29 בנובמבר 2008 10 תגובות

הגנטיקה היא אחד התחומים החשובים ביותר בהן עוסק המדע המודרני. בכשלושים השנים האחרונות הצלחנו ליצור תינוקות בהפריות מבחנה, לשכפל חיות שונות, לגלות פגמים גנטיים מולדים,

מדע זה לא הכול – קטע מתוך ספרו של פרופ' הארי פרידמן ותגובת מערכת הידען

אבי בליזובסקי 29 בספטמבר 2008 127 תגובות

הארי פרידמן, פרופ' לכימיה, לימד פיסיקה וכימיה לכימאים באוניברסיטת בר-אילן. הוא פרופסור אמריטוס וחוקר בתחום הלייזרים ובקשר שבין הפיזיקה לכימיה וביולוגיה, וכן את השפעת קרני

הקרב על מין היילוד

מערכת אתר הידען 27 במאי 2005 אין תגובות

לראשונה בישראל: ועדה ארצית של משרד הבריאות תדון בבקשות חריגות לבחירת מין היילוד. רף המינימום: משפחות עם ארבעה ילדים מאותו מין

הפוליטיקה של השיבוט

מערכת אתר הידען 8 באפריל 2004 אין תגובות

שתי קבוצות יריבות נאבקות על מעמדו החוקי של השיבוט בישראל: אחת רואה בו טכניקה לגיטימית שתסייע לזוגות עקרים, האחרת רואה בו סכנה לאנושות. תוצאת ביניים:

ממבחנה עד שיבוט

שירות הידען 19 בדצמבר 2002 תגובה אחת

עם פיתוח טכניקת הפריית המבחנה. המתנגדים הזהירו שהדבר יוביל לשיבוט. אלא שבשנות ה-70 הפחד הגדול היה שהפריית המבחנה תיכשל ותסתיים בהולדת ילדים לא נורמלים. הפחד

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן