סיקור מקיף

תינוק תוכנן גנטית כדי לספק מח עצם לאחותו החולה

חלתה במחלה גנטית הגורמת לחוסר במח עצם והיתה חייבת תרומה מקרוב משפחה. האח נבחר בהפריית מבחנה כיוון שהתאים. לשניים שלום

מאת תמרה טראובמן

הורים מקולורדו השתמשו בהפריה חוץ-גופית ובבדיקות לאבחון גנטי כדי ליצור תינוק החופשי ממחלתה התורשתית של אחותו – שגם יתאים מבחינה גנטית להשתלת מח עצם באחותו. הילדה, מולי, בת 6, סובלת ממחלה תורשתית הנקראת אנמיה על שם פנקוני. הטיפול היחיד שעשוי לעזור לילדה הוא השתלת מח עצם, אבל הרופאים לא הצליחו למצוא לה תורם מתאים.

התינוק נולד ב-29 באוגוסט. הוריו, ליסה וג'ק נאש, קראו לו אדם. "ואשינגטון פוסט", שפירסם אתמול את הסיפור, דיווח כי הרופאים הפיקו מחבל הטבור של אדם תאי גזע של מערכת הדם – התאים שמהם מתפתחים תאי מח העצם – והזריקו אותם למולי. הילדה מאושפזת כעת בבית חולים במינאפוליס, ובעוד כשבוע יידעו רופאיה אם הטיפול הצליח.

חוקרים הצליחו לבודד לראשונה תאי גזע אנושיים לפני כשנתיים, וחקר התאים האלה נחשב היום אחד התחומים המבטיחים ברפואה. תאי הגזע השונים הם תאי המקור שמהם מתפתחים שאר תאי הגוף. הם עשויים לשמש בעתיד, למשל, להחלפת תאים פגומים במוחם של חולי אלצהיימר או פרקינסון, לחולים במחלות כבד, או לחולי סכרת שתאי הלבלב שלהם אינם מייצרים אינסולין.

כמה מומחים לאתיקה אמרו שתכנון תינוק, כפי שעשו ליסה וג'ק נאש, עלול להתברר כמדרון חלקלק, שיוביל למצבים שבהם הורים יילדו ילד, כדי שבעתיד יהיה להם "מחסן רקמות" מתאים להשתלה. "אפשר להגיד שזה נהפך במהירות לתהליך דומה לקניית מכונית חדשה, אתה מחליט איזו אריזה ואילו אביזרים אתה רוצה", אמר ג'פרי קהן, מנהל המרכז לביו-אתיקה באוניברסיטת מינסוטה, "אני חושד שרק בגלל שעדיין אין לנו את הבדיקות המתאימות, הורים עדיין לא מבקשים עובר ללא נטייה להומוסקסואליות, או ילדים גבוהים".

ליסה וג'ק נאש הדגישו שהם לא ילדו את אדם כדי שיספק תאים להשתלה בבתם. הם אמרו שהם רצו ילד נוסף מזה זמן רב, אבל בגלל שכל אחד מהם נושא עותק תקין ועותק פגום של הגן הקשור לאנמיה על שם פנקוני, יש להם סיכוי של %25 שייוולד להם ילד, שיירש שני עותקים פגומים של הגן וילקה במחלה. ההורים חששו שבהפריה רגילה אכן ייוולד ילד נוסף החולה במחלה.
רופאים בבית החולים המאסוני באילינוי הציעו להם תהליך שבו שואבים ביציות מהאשה, מפרים אותן בזרע מהגבר, ובודקים במעבדה אילו עוברים לא ירשו את המוטציות. יש להדגיש כי בשלב הזה בדקו הרופאים גם אם אחד העוברים ללא המוטציות יתאים כתורם למולי בתם.
לאחר כמה מחזורי הפריה, הרופאים מצאו עובר מתאים – זה העובר שאותו השתילו ברחם האם.

ד"ר יובל ירון, מנהל היחידה לאבחון טרום-לידתי במרכז הרפואי איכילוב תל אביב, אמר שמוכר לו מקרה דומה בארה"ב. לדברי ד"ר ירון, מזה זמן רב, הורים הזקוקים לתרומת מח עצם מולידים ילדים נוספים, ללא אבחון גנטי, כדי שאולי יתמזל מזלם ואחד יימצא כתורם מתאים.
לדברי ד"ר ירון "בהפריה חוץ-גופית ואבחון גנטי ממילא יש צורך לבחור אילו מן העוברים להחזיר לרחם, מכיוון שלרוב יש עודף. אם כבר נעשית בחירה של עובר הנראה כחופשי ממחלה, מדוע שנמנע מההורים לבחור עובר שיהווה גם תורם מתאים לאח או אחות חולים?".
{הופיע בעיתון הארץ, 4/10/2000}

להלן הידיעה כפי שהועברה אתמול בסוכנויות הידיעות:

זוג מקולרדו השתמש בבדיקות גנטיות כדי ליצור תינוק מבחנה בעל אותו סוג מדוייק של תאים הנחוצים על מנת להציל את בתם בת השש. כך דיווח היום (שלישי) הוואשינגטון פוסט.
בעיתון נכתב כי זו הפעם הראשונה שזוג ממפה את העובר עוד לפני שהושתל ברחם האם על מנת להציל חיים.

מולי נולדה עם אנמיה על-שם פלקוני – ליקוי שעובר בירושה וגורם לכשל מוחלט של יצירת תאי מח העצם. ילדים החולים במחלה זו סובלים מאנמיה, דימומים ובעיות חמורות במערכת החיסונית. הם בדרך כלל מתים מלוקמיה או מסיבוכים אחרים עד גיל .7 הטיפול היחיד האפקטיבי הוא לקיחת קבוצת תאים תואמים לחלוטין מאח או אחות בריאים ולהחליף את תאי מח העצם של הילד החולה.

ההורים, ליסה וג'ק נאש, רצו להביא עוד ילד לעולם, אך פחדו כי גם הוא יסבול מאותה מחלה. לפני כמה שנים הם שמעו על טכניקה חדשה שנקראת איבחון גנטי של השתלה מוקדמת.
הם ניסו ארבע הפריות חוץ-גופניות ובפעם הרביעית הצליחו. אדם, התינוק, נולד בדנוור ב-29 באוגוסט. הרופאים אספו תאים מחבל הטבור שלו – הליך ללא כאבים – וב-26 בספטמבר החדירו אותם למחזור הדם של אחותו מולי. היא מחלימה כעת בבית חולים במיניאפוליס ותוך שבוע יידעו הרופאים אם ההליך היה הצליח.

ההליך הוא מבטיח ומבשר רעות בו-זמנית, בעיקר לגבי עתיד הילודה על פי ההתקדמות המדעית, לפחות לאלה שיכולים להרשות לעצמם לממן הליכים אלה. "ידענו שנגמר לנו הזמן", אמר צ'ארלס סטורם, מנהל הרפואה הגנטית במרכז הרפואי מאסוניק שבאילינוי. "כעת יש לילדה בין %85 ל-%90 להיות חופשיה ממחלת מח העצם, אך המקרה מעלה גם שאלות לגבי יכולת ההורים לבחור את מאפייני ילדיהם מכל סיבה, באם פרקטית ובאם נתונה לגחמותיהם", הוסיף סטורם.

סוכנויות הידיעות – 3/10/2000(14:20)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן