עמימות גורמת לנו לשקר

מחקר חדש מצא שמידת העמימות של הסיטואציה היא דרך אחת שמאפשרת לנו להצדיק את מעשינו תוך כדי שמירה על דימוי עצמי מוסרי

מוסר. איור: shutterstock
מוסר. איור: shutterstock

על מנת לשמר את ההרגשה שאנו אנשים מוסריים, אנו נוטים לשקר אך ורק במידה בה אנו יכולים להצדיק התנהגות כזו. מחקר חדש מצא שמידת העמימות של הסיטואציה היא דרך אחת שמאפשרת לנו להצדיק את מעשינו תוך כדי שמירה על דימוי עצמי מוסרי. ממצאים משני ניסויים מראים כי אנשים נוטים לשקר על מנת להטיב עם עצמם אך ורק כאשר הסיטואציה עמומה מספיק על מנת לספק להם כיסוי מוסרי.

המחקר בוצע על ידי החוקרים אנדראה פיטרלו, מרגריטה לייב, תום גורדון-הקר ושאול שלוי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, ופורסם בכתב העת Psychological Science של the Association for Psychological Science.

"בין אם בסקנדלים תאגידיים או בעבירות מוסריות יומיומיות, פעמים רבות אנשים מפרים חוקים אתיים על מנת לשרת את האינטרסים העצמיים שלהם. תוצאות הניסויים מראות כי יש סיכוי רב יותר שעבירות מוסריות אלו יתרחשו במצבים בהם הגבולות האתיים מטושטשים" כותבים החוקרים. "במצבים עמומים, המוטיבציה לשרת את האינטרס העצמי מפנה את הקשב שלנו אל עבר מידע מפתה, ובכך מעצבת את השקרים אותם אנו מספרים", אומר ד"ר פיטרלו.

החוקרים פיתחו פרדיגמת מחקר אותה כינו "הקוביה העמומה". הנבדקים בניסוי התבקשו להסתכל על מסך מחשב שמציג תוצאות של שש הטלות קוביה. הנבדקים התבקשו לדווח על תוצאת ההטלה שהופיעה הכי קרוב למטרה שהופיעה על המסך טרם הופעת הקוביות. בנוסף, תוך שימוש במכשור מיוחד, החוקרים עקבו אחרי תנועות העיניים של הנבדקים.

בתנאי אחד, נאמר לנבדקים שהם יקבלו תשלום על פי הערך אותו דיווחו, כך שדיווח של התוצאה "6" אפשר להם להרוויח סכום כסף גדול יותר מאשר דיווח של התוצאה "5". הנבדקים יכלו למקסם את התשלום שלהם במטלה על ידי דיווח "6" בכל אחד מהצעדים במטלה, אולם במצב כזה השקר שלהם יהיה ברור וקשה להצדקה. החוקרים שיערו שנבדקים יתפתו לשקר אך ורק כאשר הם יוכלו להצדיק את ה'טעויות' שמטיבות עמם, על ידי כך שידווחו שראו את הערך השני הכי קרוב למטרה.

בתנאי השני, נאמר לנבדקים שהם יקבלו תשלום על פי הדיוק שלהם במטלה. טעויות בתנאי זה יכולות רק לפגוע בתשלום הפוטנציאלי של הנבדקים, ולכן החוקרים שיערו שהערך השני הכי קרוב למטרה לא ישפיע על הדיווחים של הנבדקים. תנאי זה אפשר לחוקרים לשלול גורמים אחרים שיכולים לגרום לאנשים לטעות בדיווח תוצאת הטלת הקוביה.

סך הכל, הנבדקים דיווחו את הערך הנכון בכ -84% מהצעדים בתנאי בו קיבלו תשלום על פי דיווח ובכ 90% מהצעדים בתנאי בו קיבלו תשלום על פי הדיוק. התוצאה החשובה הייתה הממצא שהטעויות אותם עשו הנבדקים בתנאי בו קיבלו תשלום על פי הדיווח העידו על דפוס של 'טעויות משרתות אינטרס עצמי': נבדקים דיווחו את הערך השני הכי קרוב למטרה יותר כאשר הערך היה מפתה (כלומר, גבוה יותר מהערך אותו היו אמורים לדווח) מאשר כשהוא לא היה מפתה (נמוך יותר מהערך אותו היו אמורים לדווח).

תוצאות המעקב אחר תנועות עיניים הראו שכאשר ערכי הקוביה השניה הכי קרובה למטרה היו מפתים, הם משכו קשב רב יותר בתנאי בו הנבדקים קיבלו תשלום על הדיווח. כלומר, אנשים הסתכלו זמן רב יותר על ערכים מפתים ופחות זמן על הערך הקרוב ביותר למטרה.

בניסוי שני, החוקרים שינו את מיקום המטרה להיות קרובה יותר או פחות לקובייה מסוימת. באופן זה, בחלק מהמקרים התשובה מי מהקוביות קרובה יותר למטרה הייתה מאוד לא עמומה, אולם במקרים אחרים, עמומה מאוד. החוקרים בחנו אם עמימות תגרום לנבדקים לבצע מספר רב יותר של טעויות, אולם בעיקר כאלה שישרתו את האינטרס העצמי שלהם.

גם כאן, התוצאות הראו שהפיתוי של ערך גבוה יותר של הקוביה השניה הכי קרובה למטרה השפיע על תשובות הנבדקים כאשר הם קיבלו תשלום על פי הערך אותו דיווחו, אך לא כאשר הם קיבלו תשלום על פי הדיוק שלהם.

יתרה מכך, התוצאות הראו שעמימות שיחקה תפקיד נוסף והנחתה את התנהגות הנבדקים. נבדקים דיווחו את הערך של הקוביה השניה הכי קרובה למטרה במיוחד כאשר המטרה הופיע במיקום עמום. כצפוי, כאשר הנבדקים קיבלו תשלום על פי הדיוק במטלה, לא נראתה התנהגות זו.

"תוצאות אלו מעידות על כך שבמיוחד במצבים בהם העמימות היא גבוהה, אנשים יכולים לפרש את המידע המצוי בידיהם בדרך שתשרת את האינטרס העצמי שלהם. אנשים המעוניינים להגביר התנהגות אתית בחיי היום יום או בארגון בו הם עובדים צריכים להפחית עמימות ולהפוך את הסיטואציות לברורות. שקיפות היא תנאי הכרחי להתנהגות אתית" אומר פרופ' שלוי.

המחקר נתמך על ידי הקרן הישראלית למדע.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. זה לא קצת ברור מאליו? באמת הייתם צריכים לעשות מחקר כדי לגלות את זה?

  2. אולי כדאי ללמד את חוקרי האוניברסיטה עברית
    כדי שגם מי שאינו מבין יידיש – ״סקנדל״ ?
    ( מְהוּמָה, הֲמֻלָּה, תְּכוּנָה ),
    יוכל להבין את הכתוב ,
    אולי ראוי להסביר לחוקרים כי במקום ״סיטואציה״
    ניתן לכתוב בעברית – מצב .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן