מחקר באוניברסיטת תל אביב סולל את הדרך לטיפול חדשני באפילפסיה
החוקרים פענחו חידה בת 100 שנה על ויסות פעילות המוח; הפיתרון עשוי להוביל לפיתוח תרופות חדשות ויעילות לאפילפסיה
החוקרים פענחו חידה בת 100 שנה על ויסות פעילות המוח; הפיתרון עשוי להוביל לפיתוח תרופות חדשות ויעילות לאפילפסיה
המדענים מאמינים כי המחקר בתחום עשוי לאפשר לפתח אסטרטגיות למידה טובות יותר, ואף לעזור לילדים ולמבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז באמצעות השפעה על אופי וקצב
מחזור הדם והפעילות התאית שוחזרו במוח של חזיר ארבע שעות לאחר מותו, אם כי לא באזורים הקוגניטיביים, בניגוד להנחה הסבירה של האופי הבלתי הפיך של
המחקר העלה כי שינויים קטנים בריכוזי מלחים ובטמפרטורה עלולים לגרום לשינויים מבניים קריטיים במיאלין – החומר שעוטף ומבודד את סיבי העצב, ונפגע אצל חולי טרשת
אחד מהקשיים של ילדים עם אוטיזם (תסמונת קנר) היא הקושי שלהם להבין רמזים חברתיים. קושי זה מאפיין את רוב הספקטרום, בין השאר גם את אלו
מחקר ראשון מסוגו שבדק כיצד רעב משפיע על התפיסה היחסית של אוכל מנפץ את אחד ממיתוסי הדיאטה הוותיקים
החוקרים מאוניברסיטת ת"א ומכון ויצמן מקווים שבעתיד יוכלו פרמדיקים להעניק את הטיפול באופן מיידי במקום האירוע, ולשפר את סיכויי ההחלמה של הפצועים. המחקר פורסם לאחרונה
כך אומר בראיון לאתר הידען, פרופ' ג'ונתן גלובר, מקינגס קולג' בלונדון, אחד מתשעה זוכי פרס דן דוד, ואחד מהשלושה שזכו בפרס בממד זמן ההווה שניתן
מחקרים על השיחות שאנשים מנהלים עם עצמם פותחים צוהר לתהליכים נפשיים נחבאים
לילדים שאומצו בארצות אחרות יש בבגרותם יתרון בלימוד השפה המקורית שלהם, גם אם לא שמעו אותה מיום לידתם
מאמר של חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן שהתפרסם ב"סיינטיפיק ריפורטס" מציע הבנה חדשה של המחלות הניווניות באדם
שיטת דימות תהודה מגנטית (MRI) חדשה שפותחה במכון ויצמן משפרת את היכולת לחקור את המוח ורקמות לא-הומוגניות נוספות
"אזור חם" במוח החולם מספק הצצה אל המודעות
"יש לנו כאן מודל שהוא לא בדיוק מוח, אבל הוא מודל טוב להתפתחות המוח", אומרת פרופ' אורלי ריינר, "ואנחנו מבינים עכשיו טוב יותר למה המוח
מהפכה טכנולוגית מספקת תובנות לגבי האופן שבו המוח משייך זיכרונות, תהליך חיוני להבנת וארגון העולם הסובב אותנו
מדענים פענחו את האופן שבו אנו מזהים פנים ובנו מחדש את מה שהמוח רואה מתוך הפעילות החשמלית שלו
מדענים ממכון ויצמן גילו כי במוח קיימת מפה קוגניטיבית המייצגת לא רק מיקום עצמי אלא גם מיקומים חברתיים
על זיכרונות, על נקודות השקפה ועל ה"אני"
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון הראו כי לכל אדם בוגר יש אמינות מוחית ייחודית. ממצא זה ואחרים, אשר פורסמו בכתב-העת eNeuro, מבטיחים זיהוי טוב יותר והערכת חומרה מדויקת
חשיפה של עוברים ותינוקות לכימיקלים ורעלנים שונים עלולה לשנות את המסלול הבריאותי שלהם בעתיד, ולמעשה לקבוע כיצד ייראו חייהם
אנשים עם כבד שומני (שאינו נובע מצריכת אלכוהול) הם בעלי מוח בעל נפח קטן יותר, ובאופן מעשי – בעלי מוח "זקן" יותר שלו סיכוי רב
לדיון בשאלה האם לגברים ולנשים יש באמת מוחות שונים יכולות להיות השלכות עמוקות על בריאותנו ועל זהותנו האישית
ניסוי קליני מדוקדק מספק עדויות שתזונה נכונה, התעמלות וחיים חברתיים פעילים יכולים למנוע הידרדרות קוגניטיבית
על אף שמדובר במנגנון קוגניטיבי כה בסיסי ויציב, עד כה לא היה ידוע כיצד בפועל מתבצע החיפוש בזיכרון, וכיצד אנחנו מכווינים את החיפוש לעבר מטרה
אמינות נרכשת: הפרט מסתמך בהחלטותיו על פונקציות מוחיות שהוכיחו את אמינותן בעבר. כך עולה ממחקר שערך שחף וייס בהנחיית פרופ'-משנה דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט