המוח
- האוניברסיטה העברית
- מאי 10, 2023
- אין תגובות
פרופסור חרמונה שורק, אחת מהחוקרות המובילות בעולם של ביטוי גנים במוח, הצליחה למצוא בשיתוף עמיתיה למחקר מנגנון מולקולרי המתרחש במוחן של חולות אלצהיימר, שאינו קורה בגברים ואשר מסביר את האצת ההידרדרות הקוגניטיבית אצל חולות במחלת אלצהיימר
- יורם שורק
- ספטמבר 15, 2022
- 3 תגובות
ג' תוהה: איך זה שהזמן לפעמים עומד מלכת ולפעמים הוא רץ?
- אבי בליזובסקי
- אוגוסט 12, 2022
- 14 תגובות
המדענים הצליחו לנבא התנהגות פוליטית רק על ידי הסתכלות בסריקה של המוח ב-fMRI ופורסם בכתב עת מדעי מחמיר -PNAS
- אוניברסיטת בר אילן
- אוגוסט 12, 2022
- אין תגובות
תאי גזע שמקורם בשליה מסוגלים להגיע אל רקמות פגועות במוחם של מכורים לסמים ולהניע בהן תהליך שיקום. הטיפול החדשני עשוי לפתור את אחד האתגרים הקשים ביותר בתחום הגמילה: הקושי של המכורים להתנתק מהזיכרון שמחזיר אותם שוב ושוב אל הסם
- אבי בליזובסקי
- יולי 11, 2022
- 2 תגובות
מחקר חדש מקשר בין מחזור יומי בטמפרטורת המוח ושרידות אחרי פגיעה מוחית טראומטית
- אתר המדע The Conversation
- מאי 6, 2022
- תגובה אחת
ליתר דיוק ירידה קוגניטיבית כמו זו המתרחשת בין גיל 50 לגיל 70, שהיא גם שוות ערך לעשר נקודות IQ
- אוניברסיטת תל אביב
- מאי 2, 2022
- 2 תגובות
חוקרים מצאו לראשונה כי העטלפים מנווטים בשעות היום באמצעות שילוב של ראייה מצוינת ואיכון של ההדים בסביבתם
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- מרץ 13, 2022
- הטכניון
- פברואר 13, 2022
- אין תגובות
חוקרות בטכניון גילו חלבונים בגופנו המסוגלים למנוע תהליכים הגורמים למחלות נוירודגנרטיביות
- יורם שורק
- פברואר 5, 2022
- 2 תגובות
דנה שואלת: למה דגדוג מצחיק אותנו ולמה אי אפשר לדגדג את עצמנו? גם בשאלה הזו נותנת האבולוציה תשובה
- מכון ויצמן
- נובמבר 30, 2021
מדעני המכון איתרו מולקולה שנדבקת באופן בלתי-הפיך לחלבון התורם להתפתחות גידולים ממאירים. ממצאיהם עשויים להוביל ליצירת תרופה חדשה לסרטן
- האוניברסיטה העברית
- אוקטובר 8, 2021
חוקרים באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה פיתחו שיטה להרדמה שתאפשר לחולי פרקינסון לעבור ניתוח שמקל משמעותית על המחלה גם במצב טשטוש. פרופ' חגי ברגמן: "מדובר בפיתוח משמעותי לחולים שעד היום רובם נאלצו לעבור ניתוח מוח במצב ערני"
- מכון ויצמן
- מאי 31, 2021
צופן עצבי חדש לניווט במרחבים גדולים נחשף ב"מנהרת עטלפים" במכון ויצמן למדע
- מכון ויצמן
- מאי 17, 2021
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו כלי מחקרי שיאפשר לשפוך אור חדש על מסלולי תקשורת בין תאי עצב במוח
- אוניברסיטת תל אביב
- מאי 9, 2021
- 2 תגובות
החוקרים מצאו כי תהליך השפעול (אקטיבציה) של תאי גזע במוח האחראים לייצור נוירונים (תאי עצב), אינו אקראי אלא מסודר ומתואם. לדבריהם יש לממצאים חשיבות רבה להבנת ההתפתחות התקינה של המוח. הממצאים עשויים להוות בסיס לפיתוח טיפולים עתידיים לסרטן המוח, למחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר ופרקינסון ולפגיעות מוחיות שונות
- אבי בליזובסקי
- מרץ 1, 2021
- 7 תגובות
מאמר חדש של ד"ר מיקי בן דור ופרופ' רן ברקאי, חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה מציע הסבר מאחד לשינויים הפיזיולוגיים המצטברים וההתנהגות החברתית של בני האדם מאז הופעת האדם לפני כשני מיליון שנה ועד המהפכה החקלאית
- אוניברסיטת חיפה
- פברואר 14, 2021
- 3 תגובות
"השיח הוא תמיד על מה הכלב תורם לאדם, ויש אפילו דעות המאשימות את האנושות בנצלנות של מינים אחרים. ממצאי המחקר החדשני של CLEVER DOG LAB ו TECH4ANIMALS מרמזים לכך שגם הכלב מרוויח מהאינטראקציה”, אמרה פרופ’ אנה זמנסקי מאוניברסיטת חיפה
- האוניברסיטה העברית
- ינואר 19, 2021
שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות שבץ מוחי, שהסיכון לו עולה בחולי קורונה
- אוניברסיטת תל אביב
- אוקטובר 31, 2020
- 2 תגובות
אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?
- יורם שורק
- אוקטובר 16, 2020
- אין תגובות
הטור על הקשר בין אבולוציה לרגשות הביא את אבי להקשות "למה אנחנו נבוכים?"
- זיו עדאקי
- אוגוסט 17, 2020
- 2 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- יולי 16, 2020
- 5 תגובות
- יורם שורק
- מאי 16, 2020
- 13 תגובות
- יורם שורק
- מאי 3, 2020
- 3 תגובות