סיקור מקיף

המוח

התמכרות לסמים. איור: depositphotos.com

גילוי של אוני' בר-אילן: תאי שליה לטיפול טבעי בהתמכרות

אוניברסיטת בר אילן 12 באוגוסט 2022 אין תגובות

תאי גזע שמקורם בשליה מסוגלים להגיע אל רקמות פגועות במוחם של מכורים לסמים ולהניע בהן תהליך שיקום. הטיפול החדשני עשוי לפתור את אחד האתגרים הקשים ביותר בתחום הגמילה: הקושי של המכורים להתנתק מהזיכרון שמחזיר אותם שוב ושוב אל הסם

חתול בית משחק. מוחם קטן משל החתולים מהם התפתחו. המחשה: depositphotos.com

המוח המוקטן של חתולי הבית

זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 13 במרץ 2022 אין תגובות

במחקר חדש נמצא שלחתולי בית יש מוח קטן יותר מזה של חתולי הבר שמהם הם התפתחו. לדברי החוקרים, אזורים מוחיים שקשורים לעוררות ולפחד קטנים יותר

מחלת ALS. איור:shutterstock

ארגז הכלים למלחמה בחלבוני ALS

הטכניון 13 בפברואר 2022 אין תגובות

חוקרות בטכניון גילו חלבונים בגופנו המסוגלים למנוע תהליכים הגורמים למחלות נוירודגנרטיביות

גידול סרטני במוח. המחשה: depositphotos.com

להדביק את המחלה

מכון ויצמן 30 בנובמבר 2021 אין תגובות

מדעני המכון איתרו מולקולה שנדבקת באופן בלתי-הפיך לחלבון התורם להתפתחות גידולים ממאירים. ממצאיהם עשויים להוביל ליצירת תרופה חדשה לסרטן

תאי עצב של אדם בריא (למעלה) בהשוואה לתא דומה של חולה פרקינסון. המחסור בדופאמין גורם להפרעות נוירולוגיות. המחשה: depositphotos.com

פיתוח ישראלי תקדימי יקל על ניתוחים של חולי פרקינסון

האוניברסיטה העברית 8 באוקטובר 2021 אין תגובות

חוקרים באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה פיתחו שיטה להרדמה שתאפשר לחולי פרקינסון לעבור ניתוח שמקל משמעותית על המחלה גם במצב טשטוש. פרופ' חגי ברגמן: "מדובר בפיתוח משמעותי לחולים שעד היום רובם נאלצו לעבור ניתוח מוח במצב ערני"

עטלף פירות. צילום: depositphotos.com

מנווטים בגדול

מכון ויצמן 31 במאי 2021 אין תגובות

צופן עצבי חדש לניווט במרחבים גדולים נחשף ב"מנהרת עטלפים" במכון ויצמן למדע

מקטע מוח של עכבר. החלקים המוארים באדום – מסלולי תקשורת בין תאי עצב אשר מבטאים את חלבון היתוש. בכחול – גרעיני התאים

יתוש בראש

מכון ויצמן 17 במאי 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו כלי מחקרי שיאפשר לשפוך אור חדש על מסלולי תקשורת בין תאי עצב במוח

פרופ' דוד שפרינצק ותלמיד המחקר אודי בינשטוק מבית הספר לנוירו-ביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. צילום יחצ

מחקר חדש על מוח של דגי הזברה הוכיח שנוירונים חדשים נוצרים במוח באופן מסודר ומתואם

אוניברסיטת תל אביב 9 במאי 2021 2 תגובות

החוקרים מצאו כי תהליך השפעול (אקטיבציה) של תאי גזע במוח האחראים לייצור נוירונים (תאי עצב), אינו אקראי אלא מסודר ומתואם. לדבריהם יש לממצאים חשיבות רבה להבנת ההתפתחות התקינה של המוח. הממצאים עשויים להוות בסיס לפיתוח טיפולים עתידיים לסרטן המוח, למחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר ופרקינסון ולפגיעות מוחיות שונות

איור ציד של פיל. צילום: דנה אקרפלד.

המוח האנושי גדל בעקבות הכחדת הבע"ח גדולים והמעבר לציד של בע"ח קטנים

אבי בליזובסקי 1 במרץ 2021 7 תגובות

מאמר חדש של ד"ר מיקי בן דור ופרופ' רן ברקאי, חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה מציע הסבר מאחד לשינויים הפיזיולוגיים המצטברים וההתנהגות החברתית של בני האדם מאז הופעת האדם לפני כשני מיליון שנה ועד המהפכה החקלאית

ילד וכלבו. צילום: depositphotos.com

עכשיו זה מדעי: כלבים אוהבים אותנו כמו שאנחנו אוהבים אותם

אוניברסיטת חיפה 14 בפברואר 2021 3 תגובות

"השיח הוא תמיד על מה הכלב תורם לאדם, ויש אפילו דעות המאשימות את האנושות בנצלנות של מינים אחרים. ממצאי המחקר החדשני של CLEVER DOG LAB ו TECH4ANIMALS מרמזים לכך שגם הכלב מרוויח מהאינטראקציה”, אמרה פרופ’ אנה זמנסקי מאוניברסיטת חיפה

שבץ מוחי. צילום: depositphotos.com

כך מקים הגוף צוות חירום ייחודי נגד שבץ מוחי באמצעות שברי RNA-מוביל

האוניברסיטה העברית 19 בינואר 2021 אין תגובות

שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות שבץ מוחי, שהסיכון לו עולה בחולי קורונה

עטלף. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

אם הקירות היו יכולים לדבר

אוניברסיטת תל אביב 31 באוקטובר 2020 2 תגובות

אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן