סיקור מקיף

הובלת תרופות

תמונת אילוסטרציה: תפיסה סלקטיבית של חיידקים, הסעתם ואלקטרופורציה שלהם (סמן פלואורסצנטי אדום) באמצעות חלקיק יאנוס המשמש כאלקטרודה ניידת תחת הפעלת שדה חשמלי. פרופ' גלעד יוסיפון, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה להחדרת מולקולות לתאים בודדים באופן יעיל וממוקד

קבוצת מחקר מהטכניון פיתחה שיטה ייחודית לשימוש במיקרו-שחיינים (או מיקרו מכונות) כאמצעי ללכידה סלקטיבית של תאים בודדים, להחדרת מולקולות לתוכם באופן יעיל ומדויק ולהסעתם למקום

תיאור ביד אמן של מקרו-טבעת הנקשרת לחלבון מטרה (תמונה באדיבות: University of Basel, Basilius Sauter | CC BY-SA 3.0)

לומדים מהטבע – חומרים חדשים לשימוש כתרופות

על ידי השלמת סינתזה מולקולרית מורכבת של תרכובות מקרו-טבעתיות הקשורות לגדיל דנ"א ייחודי הניתן לזיהוי, כימאים הצליחו ליצור אוסף של מקרו-טבעות הדומות במבנה שלהן לאלו

באיור: שלוש אסטרטגיות אפשריות לבניית כדורים מאריחים מחומשים. משמאל לימין: a - אריחים הנדבקים אלו לאלו באופן ישיר, b - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים קוויים, c - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים משולשים. פרופ' אהוד קינן וד"ר אפרת סולל. הטכניון

הנגיף המלאכותי

חוקרים בטכניון ובאוניברסיטה הלאומית של טייוואן פיתחו כדורים ננומטריים חלולים העשויים לשמש להעברת תרופות ולחיסון בטוח

ננו-כמוסה של חומצות גרעין ופפטידים המשחררת את התרופה שבתוכה בתגובה לאנזימים מוגדרים. (1) בשלב הראשון הפפטיד עובר הצלבה על פני השטח של ננו-החלקיק; (2) בשלב הבא, אנזים מוגדר מזהה את קבוצת ההצלבה הפפטידית, (3) ובשלב האחרון, פרוק האנזים מביא לשחרור התרופה או חומצות הגרעין שהיו אצורות בתוך הכמוסה. באדיבות: Joseph Luciani/UConn.

מערכת חדשנית להעברת תרופות בגוף

צוות חוקרים הצליח לפתח טכנולוגיית קישור ייחודית שמטרתה למזג בין נשא להעברה של תרופה סינתטית (ננו-כמוסה של חומצת גרעין) לבין גישה חדשה לפפטיד מצולב. הנשא

ננו-חלקיקים המסוגלים להעביר באופן ממוקד תרופות לתאי גזע סרטניים (צהוב), אותם תאים נדירים בתוך הגידול (כחול) המאפשרים לגידול לחזור או להתפשט. [באדיבות: Dipanjan Pan]

ננו-חלקיקים נושאי תרופות למאבק בתאי סרטן

בתוך החלקיקים מצויה התרופה ניקלוזאמיד, תרופה הניטלת בדרך כלל לשם טיפול בזיהומים, אולם בתחום המאבק בתאי גזע סרטניים היא מצליחה לחסום מסלולים של ביטוי גנים

שיטה להכנת נשאים לתרופות והמבנה הננומטרי שלהם. לכידת ושחרור התרופה תלויים בטמפרטורה הסובבת את מערכת הנשיאה. [באדיבות: Igor Potemkin/Scientific Reports]

ננו-כמוסות להובלה מדויקת של תרופות

צוות חוקרים בינלאומי הצליח לפתח סוג חדש לחלוטין של נשא תרופות המיועד להובלה מוכוונת של תרופות לאיבר הנגוע – ננו-כמוסות ג'ל בעלות מעטפת כפולה

ציד של מולקולות קטנות: הציור מתאר את המערך הניסויי ששימש לאיתור מולקולות קטנות, כמו אלו הנפוצות בתרופות (ירוק) והקישור שלהן לקולטנים הנמצאים על פני השטח החיצוני של קרומית התא (צהוב). אירועים אלו ניתנים לדימות בעזרת מיקרוסקופיה אופטית רגילה - עיוותים עדינים במבנה של קרומית התא הנגרמים כתוצאה מהקישור והניתוק של המולקולות הקטנות - מתורגמים לשינויים הנראים במסגרת עוצמת ההארה. [באדיבות: The Biodesign Institute at Arizona State University]

חישת מולקולות קטנות לטובת פיתוח תרופות

מדענים מתארים שיטה חדשה לבדיקת מולקולות קטנות ואת זיקתן לחלבוני קרומיות. המחקר יאפשר למדענים ולרופאים לבחון את יחסי הגומלין הללו בקנה-מידה מזערי ובדיוק חסר תקדים.

הדמיה תלת-ממדית של המערכת להעברת התרופות [באדיבות אוניברסיטת מלבורן].

מערכת ציפוי חדשה לשם העברת התרופות

חוקרים מאוניברסיטת מלבורן פיתחו מערכת יעילה לציפוי עצמים זעירים, למשל תאי חיידקים, במשטחים דקיקים המסתדרים באופן עצמאי. למערכת זו ייתכנו יישומים חשובים בתחום העברת התרופות

דוגמה למיצלה המשמשת להעברת תרופה. האטומים הכחולים הינם הקצה ההידרופילי של הפולימר, בעוד שהאטומים הלבנים הינם הקצה ההידרופובי. האטומים האדומים מסמלים את אטומי התרופה/החומר הפעיל. מערכת כזו יכולה לשמש גם להעברת חומרי מזון ותוספים שונים, מלבד תרופות. [מקור: www.atrp.gatech.edu/pt18-3/18-3_p3]

פוליפיד, מפתחת מוצרים לשחרור מקומי של תרופות גייסה 2.4 מיליון דולר בסבב גיוס שלישי

הפלטפורמה הטכנולוגית של פוליפיד הינה משפחה של נשאי תרופות המבוססת על שילוב בין פולימרים למולקולות שומניות (ליפידים). חברת פוליפיד (PolyPid Ltd) מפתח תקווה, המפתחת מוצרים

פרופ' דן פאר, אוניברסיטת ת"א. צילום, באדיבותו.

תוכנית חומש

ד"ר דן פאר מהמחלקה לחקר התא ואימונולוגיה מוביל מאמץ מחקרי מסוג חדש, במטרה לפתח מערכות ננומטריות להובלת תרופות, שייתנו מענה למגוון רחב של מחלות *

פרופ' איתי בנהר, אוניברסיטת תל אביב

דבקות במטרה

התרופות שאנו נוטלים הן לעיתים קרובות 'אליה וקוץ בה'. הן נלחמות בגורמי המחלה, אך בה בעת הן מציפות את הגוף כולו, ומשפיעות גם על אזורים

מלכודת ניקוטין פולימרית מורכבת מנגזרת פורפירין (שחור) שבה מצבתי אמיד (ירוק) מחוברים לאטום אבץ (סגול) המצוי במרכזה של טבעת (כחול). מולקולת הניקוטין צבועה באדום. התמונה התחתונה היא הדמיה תלת-מימדית של הפולימר.

פולימרים לוכדי ניקוטין

פולימר סינתטי חדש, בעל מבנה מולקולארי מדויק דמוי צבת, לוכד באופן יעיל מולקולות ניקוטין ונגזרותיו. ניתן יהיה להשתמש בפולימר זה בייצור חיישנים כימיים בררניים ורגישים

מולקולות נעות ברשת פולימרים של נוזל מורכב חווות צמיגות שונה כתלות בגודלן. תמונה - המכון לכימיה פיזיקלית באקדמיה הפולנית למדעים

תובנות חדשות בנוגע לצמיגות של תאים סרטניים

מולקולות חלבון קטנות כמעט ולא "חשות" את צמיגות הציטופלסמה במהלך תנועתם בתוככי התא. חוקרים מהמכון לכימיה פיסיקלית באקדמיה למדעים הפולנית הראו כי ניתן לתאר את

הפצת תרופות בגוף באמצעות ננו חלקיקים. הדמיה: אוניברסיטת קופנהגן

שחרור תרופות באמצעות ננו-חלקיקים

חוקרים מסוגלים להכין כיום תרופות הכלואות בתוך ננו-חלקיקים בגודל של נגיפים, אולם עכשיו מחקר חדש הדגים אתגר גדול נוסף בתחום של ננו-רפואה – המערכת החיסונית

שיטת כימותרפיה משופרת

חוקרים מאוניברסיטה בקליבלנד, אוהיו, פיתחו "טיל מונחה" זעיר לשם טיפול משופר בחולי סרטן.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן