סיקור מקיף

הובלת תרופות

העברת תרופות. המחשה: depositphotos.com

פיתוח של הטכניון יאפשר יצירת תאים ורקמות בעומק הגוף בצורה לא פולשנית בעזרת אולטראסאונד

  • תגובה אחת
ישימותה של הטכנולוגיה החדשה מודגמת בהקשרים של השתלה מקומית של תאים, הובלת תרופות לשחרור מקומי מבוקר לאורך זמן וביו-הדפסה בתלת-ממד. התכונות המכניות של הפיגומים ניתנות לכיוונון בהתאם לרקמת היעד ולקצב
החומר החדש 595R שפיתחו חוקרי הטכניון (משמאל) לצד החומרים המייצבים המקובלים בתעשייה. אפשר לראות כי רק ב-595R נשמרת ההומוגניות של הנוזל לאורך זמן וחלקיקי התרופה אינם שוקעים. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

כימיה רובוטית: צעד משמעותי בדרך לרפואה ננומטרית

  • אין תגובות
בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחו מערכת אוטומטית ליצירת "מארז ננומטרי" לשיגור תרופות למוקדים סרטניים בגוף
תמונת אילוסטרציה: תפיסה סלקטיבית של חיידקים, הסעתם ואלקטרופורציה שלהם (סמן פלואורסצנטי אדום) באמצעות חלקיק יאנוס המשמש כאלקטרודה ניידת תחת הפעלת שדה חשמלי. פרופ' גלעד יוסיפון, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה להחדרת מולקולות לתאים בודדים באופן יעיל וממוקד

  • אין תגובות
תיאור ביד אמן של מקרו-טבעת הנקשרת לחלבון מטרה (תמונה באדיבות: University of Basel, Basilius Sauter | CC BY-SA 3.0)

לומדים מהטבע – חומרים חדשים לשימוש כתרופות

  • אין תגובות
באיור: שלוש אסטרטגיות אפשריות לבניית כדורים מאריחים מחומשים. משמאל לימין: a - אריחים הנדבקים אלו לאלו באופן ישיר, b - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים קוויים, c - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים משולשים. פרופ' אהוד קינן וד"ר אפרת סולל. הטכניון

הנגיף המלאכותי

  • אין תגובות
הכנת הפלטפורמה (מיצלות פולימריות) להסעת מעכב הטירוזין קינאז, המסומן בכדוריות כחולות איור: פרופ' אלחנדרו סוסניק, ואלכס בוקצ'ין. הטכניון

מערכת ננומטרית להסעת תרופות לטיפול בילדים חולי סרטן

  • אין תגובות
הקונספט הכללי: התרופה מוזרקת למערכת הדם אך מופעלת רק במקום שנבחר, באמצעות הארה חיצונית לתוך הרקמה הרלוונטית. באדיבות דוברות הטכניון.

רפואת אור: שחרור תרופות במקום מדויק בגוף ללא התערבות פולשנית

  • 4 תגובות
תאים סרטנים. אילוסטרציה: NIH (Yu (Eli and Edythe Broad Center for Regenerative Medicine and Stem Cell Research at USC),USC Norris Comprehensive Cancer Center, Pancreatic Desmoplasia).

גישה חדשה תאפשר רפואה מותאמת אישית לאינספור סוגי מחלות

  • 2 תגובות
ננו-כמוסה של חומצות גרעין ופפטידים המשחררת את התרופה שבתוכה בתגובה לאנזימים מוגדרים. (1) בשלב הראשון הפפטיד עובר הצלבה על פני השטח של ננו-החלקיק; (2) בשלב הבא, אנזים מוגדר מזהה את קבוצת ההצלבה הפפטידית, (3) ובשלב האחרון, פרוק האנזים מביא לשחרור התרופה או חומצות הגרעין שהיו אצורות בתוך הכמוסה. באדיבות: Joseph Luciani/UConn.

מערכת חדשנית להעברת תרופות בגוף

  • אין תגובות
ננו-חלקיקים המסוגלים להעביר באופן ממוקד תרופות לתאי גזע סרטניים (צהוב), אותם תאים נדירים בתוך הגידול (כחול) המאפשרים לגידול לחזור או להתפשט. [באדיבות: Dipanjan Pan]

ננו-חלקיקים נושאי תרופות למאבק בתאי סרטן

  • תגובה אחת
שיטה להכנת נשאים לתרופות והמבנה הננומטרי שלהם. לכידת ושחרור התרופה תלויים בטמפרטורה הסובבת את מערכת הנשיאה. [באדיבות: Igor Potemkin/Scientific Reports]

ננו-כמוסות להובלה מדויקת של תרופות

  • אין תגובות
תרופה ננומטרית לסרטן - איור המתאר את מבנה מערכת ההובלה ואת פעילותה בגידול. איור: מאיה בר זאב, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה ננומטרית לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים בקיבה

  • תגובה אחת
תאי גזע שלמים (למעלה משמאל) מרוקנים מתוכנם (התהליך מתואר בכיוון החץ), מוקטנים במעבדה לגודל ננומטרי (רוחות רפאים ננומטריות), ומוטענים בחומצות גרעין (בכחול). אותם ננו-רפאים מוזרקים לחולה ודרך כלי הדם (באדום) מגיעים באופן ספציפי לגידול (בירוק), ורק שם פורקים את מטענם, המוביל ליצירת התרופה האנטי-סרטנית.

חקר הסרטן: שיפור דרמטי ביעילותה של התרפיה הגנטית

  • אין תגובות
Passeo-18 Lux. איור: ביוטרוניקס

LINC 2016: מחקרים מעודדים את השימוש ב- Passeo-18 Lux כהליך סטנדרטי לטיפול בחסימות עורקים בגפיים התחתונות

  • אין תגובות
ציד של מולקולות קטנות: הציור מתאר את המערך הניסויי ששימש לאיתור מולקולות קטנות, כמו אלו הנפוצות בתרופות (ירוק) והקישור שלהן לקולטנים הנמצאים על פני השטח החיצוני של קרומית התא (צהוב). אירועים אלו ניתנים לדימות בעזרת מיקרוסקופיה אופטית רגילה - עיוותים עדינים במבנה של קרומית התא הנגרמים כתוצאה מהקישור והניתוק של המולקולות הקטנות - מתורגמים לשינויים הנראים במסגרת עוצמת ההארה. [באדיבות: The Biodesign Institute at Arizona State University]

חישת מולקולות קטנות לטובת פיתוח תרופות

  • אין תגובות
חלקיקי סיליקון נקבובי משמשים כפלטפורמה להובלת תרופות אנטי-סרטניות (הצבועות בתרשים בצבע ירוק-זוהר) ולשחרורן בגידולי סרטן השד. פירוק הסיליקון בסביבת הגידול הסרטני נחקר באמצעות שיטות דימות חדשניות. החוקרים עקבו אחר פירוק החומר ברקמה הסרטנית וחשפו את מנגנון הפירוק שלו, המאפשר שחרור של תרופות הכלואות בתווך הנקבובי.

ננו רפואה: האם גידולים סרטניים משפיעים על שחרור תרופות?

  • 11 תגובות
מימין לשמאל - אלה מרקובסקי, פרופ' רונית סצ'י-פאינרו וחמדה בעבור-כהן.

חוקרות מאוניברסיטת תל אביב פיתחו נשא תרופות ננומטרי המשלב שתי תרופות לגידולים סרטניים

  • 2 תגובות
ננוג'ל כולא בתוכו חומר. איור: shutterstock

מאלקטרוניקה לננו-רפואה: ג’ל ייחודי שפותח ביבמ מאפשר להוביל תרופה לסרטן ישירות אל מקום הגידול

  • אין תגובות
הדמיה תלת-ממדית של המערכת להעברת התרופות [באדיבות אוניברסיטת מלבורן].

מערכת ציפוי חדשה לשם העברת התרופות

  • אין תגובות
דוגמה למיצלה המשמשת להעברת תרופה. האטומים הכחולים הינם הקצה ההידרופילי של הפולימר, בעוד שהאטומים הלבנים הינם הקצה ההידרופובי. האטומים האדומים מסמלים את אטומי התרופה/החומר הפעיל. מערכת כזו יכולה לשמש גם להעברת חומרי מזון ותוספים שונים, מלבד תרופות. [מקור: www.atrp.gatech.edu/pt18-3/18-3_p3]

פוליפיד, מפתחת מוצרים לשחרור מקומי של תרופות גייסה 2.4 מיליון דולר בסבב גיוס שלישי

  • תגובה אחת
פרופ' אליהו הלדמן, דר' סרינה גרינברג ודר' צ'רלס לינדר

מדענים באוניברסיטת בן-גוריון פיתחו מערכת הובלה ייחודית של תרופות למוח

  • 2 תגובות
פרופ' דן פאר, אוניברסיטת ת"א. צילום, באדיבותו.

תוכנית חומש

  • אין תגובות
פרופ' איתי בנהר, אוניברסיטת תל אביב

דבקות במטרה

  • 3 תגובות
מלכודת ניקוטין פולימרית מורכבת מנגזרת פורפירין (שחור) שבה מצבתי אמיד (ירוק) מחוברים לאטום אבץ (סגול) המצוי במרכזה של טבעת (כחול). מולקולת הניקוטין צבועה באדום. התמונה התחתונה היא הדמיה תלת-מימדית של הפולימר.

פולימרים לוכדי ניקוטין

  • 4 תגובות
מולקולות נעות ברשת פולימרים של נוזל מורכב חווות צמיגות שונה כתלות בגודלן. תמונה - המכון לכימיה פיזיקלית באקדמיה הפולנית למדעים

תובנות חדשות בנוגע לצמיגות של תאים סרטניים

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש