סיקור מקיף

תוכנית חומש

ד"ר דן פאר מהמחלקה לחקר התא ואימונולוגיה מוביל מאמץ מחקרי מסוג חדש, במטרה לפתח מערכות ננומטריות להובלת תרופות, שייתנו מענה למגוון רחב של מחלות * הפרויקט, המקיף 11 מעבדות, יבנה תשתית טכנולוגית, שתהיה זמינה למסחור וליישום תעשייתי כבר בעוד חמש שנים * העבודה מעוררת כבר היום עניין רב בקרב חברות תרופות גדולות

פרופ' דן פאר, אוניברסיטת ת"א. צילום, באדיבותו.
פרופ' דן פאר, אוניברסיטת ת"א. צילום, באדיבותו.

"הפרויקט שלנו הושק ב-2012, והוא מהווה מאמץ מחקרי ממוקד מסוג חדש, שלא היה כמותו בישראל עד היום," אומר ד"ר פאר. "מטרתנו היא לבסס תשתית טכנולוגית חדשה בתחום הננו-רפואה, שתהיה זמינה למסחור וליישום תעשייתי כבר בעוד חמש שנים – תקופה קצרה מאוד במונחים של מחקר מדעי. לשם כך בחרנו 11 צוותי מחקר (מהם שמונה באוניברסיטת תל-אביב), המפתחים קשת רחבה של אסטרטגיות בתחום מתקדם ומרתק: חלקיקים זעירים שמובילים תרופות ואמצעי הדמיה ישירות ליעדם בתוך גוף האדם. העבודה שלנו מעוררת כבר היום התעניינות רבה בקרב חברות גדולות לתרופות."

הקבוצות המשתתפות בפרויקט החדשני מתמחות במגוון תחומים: סינתזה כימית ופולימרים, הנדסת נוגדנים, מערכת החיסון, שימוש בחלקיקים ממקור ביולוגי, ביולוגיה תאית, הדמיה וקרדיולוגיה. מחקריהן עוסקים בטווח רחב של מחלות, בעיקר מחלות הכרוכות בחוסר או בעודף כלי דם, ובמחלות הקשורות למערכת החיסון – כמו סוגים שונים של גידולים סרטניים וסרטן הדם, התקפי לב, תהליכים דלקתיים ומחלות נגיפיות שתוקפות את מערכת החיסון, ביניהן איידס. הפרויקט זוכה לתמיכה משמעותית מממשלת ישראל, במסגרתIsrael National Nanotechnology Initiative (INNI) – יוזמה לאומית ישראלית לננוטכנולגיה, שמטרתה להקים ולקדם מרכזי ננו במוסדות מחקר ישראליים.

שותפיו לפרויקט של ד"ר פאר באוניברסיטת תל-אביב הם: פרופ' אהוד גזית מהפקולטה למדעי החיים, כיום המדען הראשי של משרד המדע, פרופ' איתי בנהר ופרופ' רמונה מרגלית מהפקולטה למדעי החיים, פרופ' דורון שבת ופרופ' משה פורטנוי מבית הספר לכימיה, ד"ר רונית סצ'י-פאינרו מבית הספר לרפואה ופרופ' יונתן ליאור מהפקולטה לרפואה ומהמרכז הרפואי שיבא. בנוסף, שותפות בפרויקט ד"ר גליה בלום מבית הספר לרפואה בהדסה עין כרם, ד"ר איילת דוד מבית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון ופרופ' שולמית מיכאלי מאוניברסיטת בר-אילן.

הובלת תרופות אל דלקות במעי

תחת הגג הכולל של הפרויקט הננו-רפואי, מתמקדת קבוצת המחקר של ד"ר פאר בתחום של מחלות דלקתיות של המעי, כמו קרוהן וקוליטיס. במעבדתו פועל צוות רב-תחומי המונה 18 חוקרים – מהנדסים, ביוטכנולוגים, פיזיקאים, ביולוגים, כימאים וּוטרינרית, ומשתף פעולה עם רופאים וכירורגים רבים במרכזים הרפואיים שיבא, רבין ותל אביב (איכילוב), ועם המרכז הגדול למחלות מעי שבאוניברסיטת קלגרי בקנדה. "בהיבט הטכנולוגי אנו מפתחים אסטרטגיה להובלת תרופות ואמצעי אבחון ננומטריים אל דלקות במעי," מסביר ד"ר פאר. "הטכנולוגיה שלנו מתבססת על חלקיקים בקוטר ננומטרי המצופים בנוגדנים. הנוגדנים הללו מכירים תאים ממערכת החיסון המצויים בזרם הדם, ש'נקראים' אל האזור הנגוע בגוף, ומתבייתים עליו. תאים כאלה יכולים, על-פי תפיסתנו, לשמש כמערכות ניווט, מעין GPS, שינחו את החלקיקים הננומטריים ישירות אל היעד. על סמך גישה זו אף פיתחנו שיטה לאבחון מחלות מעי דלקתיות, שאינה פולשנית כמו הטכניקות המקובלות של קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה: הזרקנו למחזור הדם של חיות מעבדה חלקיקים ננומטריים מסומנים, שהתבייתו על תאי מערכת החיסון שבדם, 'נסעו' איתם אל התאים החולים במעי, וסימנו אותם עבור מערכות ההדמיה. בשימוש מורחב יכולים חלקיקים כאלה גם לשאת ולשחרר תרופות."

להשתיק גנים מזיקים

כדי למלא טווח רחב של משימות, מפתחים ד"ר פאר וצוותו נשאים ננומטריים במגוון גדלים וסוגים, המותאמים למחלות ולמטלות שונות. כל הנשאים המיוצרים במעבדה מבוססים על שילובים של חומרים ביולוגיים – שומנים, סוכרים וחלבונים. כך, לדוגמה, גילו החוקרים כי השומנים כולאים בתוכם ביעילות תרופות ואמצעי הדמיה, בעוד שציפוי של סוכרים מונע הידבקות של החלקיקים זה לזה. החלבונים הם בעיקר נוגדנים וליגנדים, שמתחברים אל פני השטח של החלקיקים, מנווטים אותם אל תאי היעד, וגם מסייעים להם לחדור לתוכם.

אך ד"ר פאר אינו מסתפק בפיתוח של נשאי תרופות חכמים… "קבוצות מחקר רבות בכל העולם מפתחות היום נשאי תרופות ננומטריים מסוגים ומחומרים שונים," הוא אומר. "הייחוד במעבדה שלי הוא שאנו משלבים טכנולוגיה עם ביולוגיה. יש לנו צוות ביולוגי ייעודי, שמחפש גם את התרופות עצמן, והשילוב הזה מעניק למחקר שלנו עוצמה מיוחדת." הביולוגים שבחבורתו של ד"ר פאר מפתחים תרופות בגישה חדשנית בזכות עצמה: במקום להרוג את התאים הדלקתיים, הם מבקשים לחולל בהם שינוי ולהפוך אותם לתאים נוגדי-דלקת. וחידוש נוסף: החוקרים יבחנו דגימות מרקמות של חולים בטכניקה של ריצוף גנטי עמוק, באמצעות מכשור מתקדם במיוחד שנמצא באוניברסיטת תל-אביב. בכוונתם לאתר את הגנים הפגועים, לבחון את ה-RNA שלהם, ולפתח עבורם תרופות מסוג חדש הקרויותsmall interfering RNA (siRNA), שמסוגלות להשתיק את הביטוי של הגנים הפגומים. הקבוצה של ד"ר פאר היא חלוצה עולמית בכל הנוגע למניפולציות בתאי מערכת החיסון באמצעות מולקולות siRNA. בעתיד תאפשר השיטה להתאים לכל חולה תרופה אישית, שהיא היעילה ביותר עבורו.

"הטכנולוגיות והתרופות שאנחנו מפתחים יוכלו לשמש בעתיד לטיפול במגוון רחב של מחלות: מדלקות המעי, פסוריאזיס וארתריתיס, ועד לסוגים שונים של סרטן הדם – לוקמיות, לימפומות ומיאלומות," צופה ד"ר פאר. "לכל מחלה ולכל חולה ניתן יהיה לבנות ננו-חלקיק שונה, מותאם במיוחד למצב ולצרכים הספציפיים. התוצאות עד כה מבטיחות ביותר, ושתי חברות הזנק כבר הוקמו על בסיס עבודתנו: Leuko Bioscience הממוקמת בבוסטון, ארה"ב, מתמקדת בתחום של סרטני דם, וכבר ערכה ניסויים קליניים ראשוניים בבני אדם, שהוכתרו בהצלחה מרשימה; ו-Quiet Therapeutics, חברה ישראלית המתמקדת בסרטן, וצפויה להגיע במהלך השנתיים הקרובות לשלב הניסויים הקליניים."

———————————————————–

ד"ר דן פאר הוא מחלוצי השימוש במולקולת RNA למניפולציה של לויקוציטים במחלות שונות הקשורות לתאי מערכת החיסון. הוא גויס ב-2008 מאוניברסיטת הרווארד לאוניברסיטת תל אביב על מנת להקים את המעבדה לננו-רפואה. יש לו מינויים אקדמיים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון, מסצ'וסטס ובמכון המחקר לסרטן ביוסטון, טקסס. ד"ר פאר פרסם למעלה מ-55 מאמרים ופרקים בספרים, ומכהן כעורך של שלושה כתבי-עת חשובים בתחום של מערכות להובלת תרופות, כחבר בפאנל המדעי של חמישה כתבי-עת נוספים וכיועץ מדעי בכמה חברות הזנק וחברות פארמה גדולות בישראל ומחוצה לה. הוא הגיש כ-40 המצאות לרישום פטנטים, שחלקן אושרו ואף מוסחרו במספר חברות, וייסד שתי חברות הזנק: Leuko Bioscience שממוקמת בבוסטון, ו-Quiet Therapeutics הישראלית.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן