חוקרות מאוניברסיטת תל אביב פיתחו נשא תרופות ננומטרי המשלב שתי תרופות לגידולים סרטניים

השיטה החדשנית תוכל לשמש בעתיד לטיפול אישי המותאם אישית לחולה ולגידול הספציפי שנוצר בגופו

מימין לשמאל - אלה מרקובסקי, פרופ' רונית סצ'י-פאינרו וחמדה בעבור-כהן.
מימין לשמאל – אלה מרקובסקי, פרופ' רונית סצ'י-פאינרו וחמדה בעבור-כהן.

פרופ' רונית סצ'י-פאינרו והדוקטורנטיות חמדה בעבור-כהן ואלה מרקובסקי מהמחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב פיתחו טיפול חדש לגידולים סרטניים המחבר בין שתי גישות מתקדמות: 'קוקטייל' יעיל וסינרגיסטי של שתי תרופות כימותרפיות, המשוגר במדויק לאתר הגידול באמצעות נשא תרופות ננומטרי. החוקרות הדגימו במחקרן, כי הטיפול הסינרגיסטי שפיתחו יעיל יותר ורעיל פחות מהטיפולים הכימותרפיים המקובלים היום – כולל טיפולים המשלבים שתי תרופות ויותר.

המחקר פורץ הדרך נבחר על ידי עורך כתב העת: Journal of Controlled Release כמאמר מוביל, והוא יופיע בשער של גיליון אוגוסט 2014 בצירוף מאמר מערכת.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרות ליצור שילוב אופטימלי בין שתי תרופות מוכרות המשמשות לטיפול בחולי סרטן: האנטיביוטיקה האנטי-סרטנית דוקסורוביצין (DOX) והתרופה הכימותרפית פקליטקסל (PTX). "בשלב הראשון רצינו לקבוע מהו היחס האופטימלי בין שתי התרופות, שיאפשר להן לפעול יחד בסינרגיה מירבית," מסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו. "בדקנו זאת על פי שלושה קריטריונים: שונות בין מנגנוני הפעולה, רמות וסוג הרעילות, ומנגנוני העמידות שמפתחים תאי הגידול בתגובה לכל אחת מהתרופות. על סמך שלושת המאפיינים הללו, עלה בידינו לקבוע יחס סינרגיסטי מדויק, שמשמעו יעילות מקסימלית ורעילות מינימלית."

אך החוקרות לא הסתפקו בכך. "גם כיום מקובל לשלב בין תרופות כדי לשפר את הטיפול בסרטן, אך הבעיה היא שעוצמת הטיפול נפגעת במידה רבה מכיוון שהתרופות אינן מגיעות אל הגידול בו-זמנית," אומרת פרופ' סצ'י-פאינרו, "במונחים מדעיים ניתן לומר, שלכל אחת מהתרופות יש פרופיל פרמקו-קינטי משלה, שקובע איך ומתי היא תגיע ליעדה".

כדי לפתור את הבעיה, חיפשו החוקרות נשא תרופות ננומטרי שיוצמד אל שתי התרופות, יוביל אותן יחדיו אל הגידול וישחרר אותן בו-זמנית, בדיוק במקום הנכון. "זה כמו להושיב כמה נוסעים בתוך מונית אחת, ולהוריד אותם באותה הכתובת", מבארת פרופ' סצ'י-פאינרו. "כולם מגיעים לאותו יעד, בדיוק באותו הזמן."

מתחת לרדאר

נשא התרופות שנבחר לצורך המחקר הוא פולימר של חומצה גלוטמית (PGA). החוקרות הצליחו לחבר אליו את שתי התרופות, והזריקו את המבנה המאוחד (PGA-PTX-DOX)לעכברים במודל לסרטן השד וסרטן השחלה. ה'טיל' הננומטרי החכם ששוגר בדרך זו תוכנן כך שיעבור בתוך הגוף 'מתחת לרדאר', מבלי לגרום נזק לרקמות הבריאות. רק כשהפולימר מגיע לאתר הגידול, הוא מתפרק (מתכלה) – בהשפעת אנזים מסוים המבוטא ביתר בגידולים סרטניים – ומשחרר את התרופות בו-זמנית, בדיוק במקום שבו הן נדרשות.

"הממצאים שלנו הראו שהטיפול החדש יעיל יותר ובטוח יותר באופן משמעותי בהשוואה לטיפול באותן תרופות באותם מינונים כשהן ניתנות בנפרד," אומרת פרופ' סצ'י-פאינרו. "זהו המחקר הראשון שהדגים באופן שיטתי את היתרונות של מודל ננו-רפואי משולב לטיפול בגידולים סרטניים." לדבריה, מדובר בפלטפורמה מודולרית, שיכולה להתאים למגוון רחב של תרופות ושילובי תרופות. כך לדוגמה, יכול נשא התרופות להוביל שילוב של תרופות כימותרפיות, התוקפות את תאי הסרטן, עם תרופות שפוגעות בסביבת הגידול – עוצרות את התפתחות כלי הדם המזינים אותו, ו/או מרפאות דלקות שנוצרות במקום. ויותר מכך: השיטה החדשנית תוכל בעתיד לשמש לטיפול אישי, המותאם במדויק לאדם מסוים ולגידול הספציפי שנוצר בגופו.

"היום אנחנו ממשיכים את המחקר שלנו במעבדה, מבצעים הערכות ומשפרים את השיטה בהתמדה בעזרת רקמות של גידולים שנלקחו מחולים", אומרת פרופ' סצ'י-פאינרו. "לפלטפורמה שפיתחנו יש פוטנציאל אדיר, והיישומים האפשריים שלה כמעט אינסופיים."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. נשא התרופות שנבחר לצורך המחקר הוא פולימר של חומצה גלוטמית PGA)).

    הצליחו לחבר אליו את שתי התרופות, והזריקו את המבנה המאוחד (PGA-PTX-DOX) לעכברים במודל לסרטן השד וסרטן השחלה. ה'טיל' הננומטרי החכם ששוגר בדרך זו תוכנן כך שיעבור בתוך הגוף 'מתחת לרדאר', מבלי לגרום נזק לרקמות הבריאות.

    האם הוא מחובר לSIRNA? האם הוא משפיע על האנזיוגנזה ? וכך אכן מוצג

    אם כן – אשמח לדעת כיצד?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן