חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת Leicester פיתחו שיטה סינתטית חדישה אשר מובילה ליצירת ננו-חלקיקי צורן קורנים חדישים העשויים לסייע בניטור הפעילות והפרוק של תרופות בתאי הגוף
חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת Leicester פיתחו שיטה סינתטית חדישה אשר מובילה ליצירת ננו-חלקיקי צורן קורנים חדישים העשויים לסייע בניטור הפעילות והפרוק של תרופות בתאי הגוף.
החוקר ד”ר Klaus von Haeften מסביר: “יתרון מפתח של השיטה החדישה הינו הבקרה העצמאית של גודל ננו-החלקיקים ותכונות פני-השטח שלהם. השיטה רב-תכליתית ביותר ומייצרת תרחיפים קורנים באופן מיידי. הממצאים עשויים לחולל מהפכה בביצועיהם של שבבים אלקטרוניים בעודם עונים על הביקוש ההולך וגובר לקיבולת גדולה יותר ויותר.”
ננו-החלקיקים מורכבים ממאות אחדות של אטומי צורן (סיליקון) והקרינתיות שלהם (fluorescence, פלואורסצנטיות) התגלתה לאחר ערבובם עם מים. כתוצאה מכך התקבלה עוצמת קרינה יציבה למשך יותר משלושה חודשים.
מיזם מחקר בינתחומי עם המחלקה לכימיה מנצל גם הוא את שיטת ההכנה החדישה הזו לשם חיבור ננו-חלקיקים קורנים לתרופות לטובת ניטור, אבחון וטיפול בסרטן.
אחד החוקרים אומר: “ננוטכנולוגיה – השימוש במבנים שמימדיהם בקנה-מידה ננומטרי להכנת חומרים והתקנים חדישים – מהווה מרכיב מפתח בהתפתחויות מדעיות עתידיות במגוון תחומים של טכנולוגיות, בכללם חומרים, מדעים, בריאות ומידע.”
חוקר נוסף מוסיף ואומר: “הגישה שפותחה באוניברסיטה תוכל להיות שלב מפתח אל עבר הפיתוח של חיישנים ביורפואיים מגוונים שיוכלו לסייע בניטור הפעילות של תרופות בתאים.”
אופיו הבלתי-מזיק של הצורן הופך את הננו-חלקיקים לשימושיים כסמנים קורנים לסימון ותיוג חומרים ביולוגיים רגישים. הקרינה הנפלטת מננו-חלקיק יחיד ניתנת לגילוי בקלות יחסית.
ממצאי מחקר זה פורסמו החודש בכתב-העת המדעי Applied Physics Letters.
