בחפירה ארכיאולוגית שמנהלות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורשות העתיקות ביוזמת משרד השיכון והבינוי לפני הקמת שכונה חדשה בעיר במסגרת הסכם הגג, התגלה, בין השאר, שבר נר
גולת הכותרת בחפירה היא אחוזת קבר מפוארת, שכללה פרוזדור שהוביל לחצר גדולה חצובה בסלע ומוקפת בספסל. בחזית נחצב פתח למערת הקבורה. כמקובל במערות קבורה יהודיות
החוקרים: המראות הקשים, ובהם עריפת ראשים, הינם, כנראה, עדויות לאכזריותו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כלפי יריביו מבין יהודי העיר ירושלים, כפי שתוארה בכתביו של
התגלית מהווה עדות מרתקת לחשיבות שייחסו יהודי הגליל לשמירת הלכות הטומאה והטהרה לפני 2000 שנה. בארץ ידועים רק ארבעה בתי יוצר כאלה, שניים בגליל ושניים
לדברי דינה אבשלום גורני, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות: "המחתה שמצאנו, מהמאה ה-2 לספירה, מצטרפת לכ-10 מחתות בלבד המוכרות בארץ מתקופת בית שני.
להערכת הארכיאולוגים, קטעי ביצור שהתגלו לאחרונה בחפירות חניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים, שימשו חלק ממערך הביצור שהוקם בראש גבעת עיר דוד
בתקופות שבהן היו המקדשים קיימים, אף אחד לא צם ביום הכיפורים, זה אפילו לא כתוב בתורה. המנהג החל רק מאות רבות של שנים לאחר מכן
בעקבות התגלית, עדכנו רשות העתיקות וחברת 'נתיבי הגז הטבעי לישראל' את התכנית ההנדסית להקמת קו הגז הטבעי, והממצא ישמר כאתר ארכיאולוגי פתוח
בפרק הנוכחי, כמו גם בפרקים הבאים בסדרה, נאיר כמה נקודות חשובות בנושא הפעילות הגופנית בקרב יהודי יהודה בתקופה שמלאחר חורבן הבית השני (73-70 לספ') ועד
בפרק זה, כמו גם בפרקים הקרובים, נדון בפרשיה מאלפת ומעניינת, חסרת תקדים בתולדות העם היהודי, קרי בהקמת מבני ספורט בירושלים.
נושא ההיאבקות, כצפוי, תפס מקום מרכזי, באופן יחסי כמובן, בספרות היהודית הרלוונטית, קרי בספרות החיצונית, שחלק ממנה נכתב ונערך בתקופה ההלניסטית, היינו בין המאות הרביעית
את המרד יוזם בן למשפחת הכהונה הגדולה ואף מעמיד עצמו בראש ההתקוממות, אם כי מעשיו היו בתחום המקדש בלבד. נראה על פניו שאווירת הקנאות שהחלה
אחת משתי הלשכות במקדש – ה"פלהדרין" שימשה לחשיפת שחיתויות במעמד הכהונה ככלי מאבק בין מעמד הכהונה למעמד הסנהדרין
לאחר מותו של הורדוס איבדה יהודה את עצמאותה המדינית ולפיכך אנשי הדת – הכוהנים – היו אלו ששלטו בהם למעשה
בראשית ימי הספירה מוצאת את עצמה יהודה פרובינקיה רומאית, ובהעדר שליטים יהודיים חזקים פרחו הכיתות הקנאיות וקבוצות אידאולוגיות שונות ובהן יוחנן המטביל וקבוצתו
הרשימה הקודמת הסתיימה בהדחתו של הורקנוס, בהצמחתו של חננאל הבבלי, בעיכוב ראשית כהונתו ובהעברת כתר הכהונה לאריסטובולוס הצעיר, הנצר המבטיח של בית חשמונאי.
והפעם הגענו בסקירה ההסטורית של היחסים בין מוסד הכהונה ומוסד המלוכה ביהודה של ימי בית שני להורקנוס, הדמות הטראגית בסיפורנו
במקום נתגלו גם שרידים ארכיאולוגיים חדשים יותר – בקבוקי יין, בירה ונעל שהותירו חברי משלחת מחקר בריטית שחפרה במקום בסוף המאה ה-19 * האתר כוסה
בסקירה זו אנו מגיעים לתקופה הסלואקית -תקופת אנטיוכוס וכיצד התנהלו העניינים בבית המקדש במעבר לשלטון החדש לאחר כיבוש יהודה מידי בית תלמי וכיצד גרמו התככים
ההסדרים שהעלו את הכהונה למעמד העליון ביהודה בתקופה הפרסית החזיקו מעמד כל עוד תפקדה הכהונה לשביעות רצונה הפוליטית והכלכלית של השליטה החדשה
כתוצאה מהצהרת כורש ממריא ונוסק מעמד הכהונה, שממירה בהדרגה את ההנהגה הממלכתית שאיפיינה את יהודה עד הכיבוש הבבלי וחורבן הבית
רשימה ראשונה בנושא השתלשלות מעמד הכהונה ביהודה
כך עולה ממחקר חדש באוני' בר-אילן והמעבדה הלאומית לורנס ברקלי בקליפורניה ■ להערכת החוקרים: "ייתכן ומדובר בעדות מדעית לעושרה של העיר באותה תקופה"
אוזכרה בספריו של יוסף בן מתיתיהו * עד כה היה ידוע כי הכנימה שבה מדובר נמצאת רק באיזור האררט שבתורכיה. כעת נמצאה גם בישראל ואנשי
