לדברי דינה אבשלום גורני, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות: “המחתה שמצאנו, מהמאה ה-2 לספירה, מצטרפת לכ-10 מחתות בלבד המוכרות בארץ מתקופת בית שני.
מחתה (כלי לטיפול בקטורת ובגחלים ולהעברתם ממקום למקום) מעוטרת וכד עשויים ברונזה נחשפו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות באתר המיועד לבניית מלון בחוף מגדל שליד הכנרת, בבעלות חברת ארק ניו גייט.
המחתה נחשבת ל”כלי שרת” שיש בו קדושה בעבודת בית המקדש. היא הייתה בשימוש הכוהנים, ותפקידה העיקרי היה העברת הקטורת והגחלים ממקום למקום בטקס במזבח הקטורת. השם “מחתה” נובע מפעולת החתייה בגחלים – הגברת חום הגחלים באמצעות הזזתם וניעורם, והיא מוזכרת בספר שמות פרק כ”ז: (פסוקים א’ – ג’): “וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ… וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו, לְדַשְּׁנוֹ, וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו, וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו; לְכָל-כֵּלָיו, תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת”. באומנות היהודית הופעתה של המחתה שכיחה כחלק מכלי בית המקדש, לצד המנורה, הלולב והאתרוג”.
לדברי דינה אבשלום גורני, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות: “המחתה שמצאנו, מהמאה ה-2 לספירה, מצטרפת לכ-10 מחתות בלבד המוכרות בארץ מתקופת בית שני. בתחילת המחקר, סברו כי המחתה שימשה רק ככלי פולחני לטיפול בגחלים ובקטורת ששמשו בטקסים פולחניים. במהלך השנים, לאחר שנמצאו גם מחתות ללא הקשר פולחני, נראה שהמחתה שמשה גם ככלי במלאכת היום יום. המחתה והכד שנחשפו בחפירה היו מונחים, האחד בסמוך לשני, על רצפת אבן בתוך אחד מהמחסנים הסמוכים למזח של מגדל. יתכן שכלים אלו נשמרו כבעלי ערך עבור משפחה מהיישוב היהודי של מגדל ואוחסנו במקום, או שאולי היו בשימוש יום יומי.
בחפירות נרחבות של רשות העתיקות באתר בשנים האחרונות, בניהולם של דינה אבשלום גורני וערפאן נג’אר יחד עם מרסלה ספטה מאוניברסיטת מקסיקו, נחשף במגדל יישוב יהודי מימי בית שני, ובו נראים בתי היישוב, מקוואות טהרה, רחובות, שוק ומתקני תעשייה, וכן מבנה של בית כנסת שקירותיו עוטרו בטיח צבעוני. במרכז חדר הקריאה נמצאה אבן רבועה, המדמה את בית המקדש בירושלים ועל צידה האחד של האבן עיטור מנורה בעלת שבעה קנים. בית הכנסת מתוארך למאה ה-1′ לספירה- בימים שבית המקדש פעל בירושלים, והוא השביעי מתקופה זו המוכר בארץ עד כה.
עונת החפירה הנוכחית מתמקדת במבנה מחסנים הסמוך למזח היישוב היהודי הגדול מגדל. בחפירה השתתפו מתנדבים מצ’ילה, מספרד מאיטליה ומגרמניה, שהגיעו לארץ במיוחד כדי לקחת חלק בחפירה.
לדברי איאד בשאראת, ארכיאולוג רשות העתיקות, “ההתרגשות של המתנדבים הייתה גדולה מאוד. הם לא נרגעו מכך שהכלים האלו חיכו ממש מתחת לפני השטח 2000 שנה. אפילו אנחנו – חופרים ותיקים, התרגשנו מאוד: לא כל יום נחשפים ממצאים נדירים כאלה, ובמצב השתמרות כל כך טוב”.
לדברי ערפן נג’אר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, “במטמון מימי מרד בר כוכבא שמצא יגאל ידין במערת האגרות במדבר יהודה נמצאו מחתה ופך דומים לאלו שמצאנו במגדל. בגליל נמצאו מחתות גם בבית צידה, בטייבה, ובוואדי חמם, בסך הכול מדובר בממצא נדיר בגליל ובארץ בכלל”.
מגדל (בשמה היווני “טריכאי”, שפירושו “מקום המלחת הדגים” – דבר שמרמז על מקור פרנסתם העיקרי של תושבי העיר לפני 2000 שנה, הייתה יישוב יהודי גדול בתקופה הרומית הקדומה. היא מוזכרת במקורות היהודיים, ובתק’ חורבן בית שני היא שימשה כבסיסו העיקרי של יוסף בן מתתיהו
במלחמתו ברומאים בגליל. עדויות על מגדל קיימות גם במקורות הנוצריים, שכן על פי המסורת
הנוצרית, זה היה מקום הולדתה של מרים המגדלית, שהייתה תומכת מרכזית בישו ונודעה כ”שליחת השליחים”. על־פי ספרי הבשורה, הייתה מרים אחת מהנשים שנכחו בצליבתו של ישו ובקומו לתחייה.
האתר ממוקם בסמוך לישוב מגדל שבצפון הכנרת, הוא פתוח למבקרים ומציע סיור בשרידי הישוב בן 2000 השנה שנחשף בחפירות.
