בחפירה ארכיאולוגית שמנהלות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורשות העתיקות ביוזמת משרד השיכון והבינוי לפני הקמת שכונה חדשה בעיר במסגרת הסכם הגג, התגלה, בין השאר, שבר נר נדיר עם עיטור מנורת תשעת קנים * מדובר באחת ההופעות הקדומות של מנורה באמנות
לראשונה: שרידי ישוב יהודי מסוף תקופת בית שני נחשפו בבאר שבע.
בחפירה ארכיאולוגית לקראת הקמת שכונה בסמוך לכניסה הצפונית לבאר שבע, ביוזמת משרד השיכון והבינוי –במסגרת הסכם הגג בשכונת רקפות בבאר שבע, אשר תקיף אלפי יח"ד (4,150 יחידות), מתגלות עדויות לחיים היהודיים שהתנהלו במקום. בין הממצאים – נר עם עיטור מנורה – מהקדומים המוכרים במחקר, כלי גיר שלא מקבלים טומאה, שרידי מגדל תצפית ועוד. באתר, המתוארך למאה ה-1 לספירה ועד למרד בר כוכבא (שנת 135 לספירה) נחשפו גם פתחים שהובילו, ככל הנראה, למחילות מסתור או מילוט, שנחפרו בקרקע.
לדברי מנהלי החפירה, ד"ר פטר פביאן מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ומזרח קדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר דניאל וורגה מרשות העתיקות, " שרידי הישוב משתרעים על פני שטח של יותר משני דונמים, וכוללים מבנים ומתקנים שונים – בין השאר נחשפו מתקני אפייה, בורות אשפה קדומים, ומערכת תת קרקעית שיתכן כי שמשה כמקווה טהרה. סימני השריפה העזה שהתגלו על חלק מהשרידים באתר מעידים על משבר שעבר היישוב, ככל הנראה בתקופת המרד הגדול – סביב שנת 70 לסה"נ".
האתר נמצא בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה הקדומה, בסמוך לתוואי דרך שהובילה מאזור תל שבע אל מישור החוף הדרומי. סביר שהמיקום האסטרטגי היווה סיבה להקמת מגדל תצפית איתן שבסיסו התגלה בחפירה, ומשתרע על 10×10 מטרים. נראה כי גרם מדרגות לולייני הוביל לשתי הקומות העליונות, שלא שרדו. בתקופה הרומית המאוחרת נלקחו אבני המגדל ושימשו לבנייה באתרים סמוכים.
ממצא מיוחד שנחשף בחפירה הוא שבר נר מטיפוס המוכר במחקר כ"נר דרום" יהודאי. זה, עורר התרגשות גדולה כאשר לאחר ניקויו התגלה עליו עיטור של מנורת תשעה קנים. לדברי ד"ר פביאן וד"ר וורגה, "נראה שזו אחת ההופעות הקדומות המוכרות למחקר של מנורה באמנות". מעניין לציין, כי בנרות הבודדים שנתגלו מסוג זה עם דוגמת מנורה, המנורה אף פעם לא מוצגת עם 7 קנים כפי שהיתה בבית המקדש, אלא עם 11-8 קנים. הסיבה לכך, לפי התלמוד הבבלי, היא שלא יוצרים מנורה בשביל שימוש ביתי, אשר נראית בדיוק כמו מנורת המקדש.
עשרות מטבעות התגלו באתר, כולם עשויים נחושת ומרביתם שייכים לתקופת הנציבים הרומיים. חלקם הוטבעו בעיר אשקלון וחלקם בערים שונות ברחבי האימפריה הרומית.
תגובה אחת
אין בוודאי לקשור את המימצא עם החנוכיה הידועה לנו ממסורות קדומות אם כי לא לפני ימי הביניים מחד ואין לראות בה שיבוש מכוון של מנורת המקדש מאידך. המימצא המתוארך לשלהי הבית השני, אולי לתחילת המרד הגדול, למהלכו או לסיומו, הינו בהחלט מעניין ובמיוחד לאור ייחודו הארכיאולוגי-המימצאי וקשה שלא לראות הקשר ויזואלי בינו לבין דמות מנורת המקדש כפי שמתובלטת על חזית שער טיטוס למשל. בהנחה שאין על פי ההלכה הקדומה להציג את מנורת המקדש לשימוש ביתי, יומיומי, ובכל זאת מצטיירת לנגד עינינו מין "מנורת מקדש", נראה שאכן יש קשר כלשהו בין המימצא לבין האירועים הכרוכים במרד הגדול (73-66 לספ') כמעין מוטו המרחף בין קדושת המקדש קודם לחורבנו לבין הציפיה המסויימת לחידוש בנייתו מאידך כפי שאולי מרומזת בהלכותיו החדשניות-מרדניות משהו בעלות אפקט אישי ברור ביוזמותיו של רבן יוחנן בן זכאי דיבנה.