האוכלוסייה האנושית גורמת לקריסה חסרת תקדים של הסביבה הטבעית והמגוון הביולוגי. הקריסה היא שגורמת למגפות כלל-עולמיות. מסתבר כי מקורה של מגפת הקורונה באכילת חיות בר
בקניה מתכוננים לבנות על נהר המארה סכרים שישמשו לייצור חשמל אבל גם להפניית מים להשקיה. הנהר זורם בשצף אחרי עונת גשמים אבל בסוף עונה יבשה
הבולענים בים המלח נתפסים בדרך כלל כמקור הרס וסכנה, אבל מחקר חדש מצא שהם מהווים גם בית גידול שתומך בהתפתחותם של בעלי חיים מקומיים
שינויים אבולוציוניים מהירים גרמו לטיונית החולות, צמח חד-שנתי שיובא מארצות הברית בשנות השבעים, להפוך לאחד האיומים הביולוגיים הגדולים ביותר על חולות מישור החוף
מחקר חדש שנערך באנגליה מראה שבעלי חיים מסוימים מפחדים מהאדם יותר מכל טורף אחר, וחוששים לצאת ממחבואם כשהם חושדים שיש אדם בסביבה. ומה המצב בישראל?
ביער הגשם של אגן האמזונס מתקיימים 10% מכל המינים הידועים בעולם. זה הישג מרשים מאוד בהתחשב בעובדה ששטח זה מכסה רק קצת יותר מאחוז אחד
כמו מגלי ארצות, מדעני מכון ויצמן הרימו עוגן, ויצאו אל הים לחפש תובנות חדשות על האדם, ועל מקומו במערכת האקולוגית העולמית
עם גידול אוכלוסיית הצבאים התרבו הזאבים אבל אז החקלאים דרשו לדלל אותם, ובאו התנים
במדינה בה אין גזר דין מוות, פסק שופט בית המשפט העליון גזר דין מוות על בעלי חיים וצמחים רבים ששכנו בחולות סמר
מחשבה לאחר מבצע להצלת קרפדות: התערבות בכוונה טובה, עלולה בתנאים מסוימים להזיק.
אצות כחוליות רעילות חודרות למקווי מים מתוקים ומשעבדות אורגניזמים אחרים
החברה יכולה להבטיח את עתידה רק אם תחליף את הצמיחה הכלכלית הבלתי אחראית בשימור חכם של עושר ומשאבים
האם כדור הארץ ישתקם לאחר היעלמותו של האדם, בעקבות אסון אקולוגי? התשובה לכך, היא חיובית, אומר העיתונאי אלן וויסמן בספרו "העולם בלעדינו"
מחקר שנערך ע"י אקולוגית העופות בריגיט פואולין Brigitte Poulin ממרכז המחקר בארל שבצרפת ומתפרסם ב-Journal of Applied Ecology מראה כי "הדברת יתושים השפיעה על שרשרת
אריזות מזון ומוצרי פלסטיק חד-פעמיים אחרים יוכלו לשמש כמקור לדשן אורגני ביתי (קומפוסט), יחד עם פסולת אורגנית אחרת, בזכות פולימר מבוסס-סוכר חדש
האם קו גבול הוא רק סימן וירטואלי על מפה ואם כן, מדוע המכרסמים הישראלים זהירים יותר מאלה הירדנים? מדוע הארינמלים רבים יותר בישראל ואילו בירדן
GMES הוא מיזם אירופאי חדשני המשתמש בלוויינים, חיישנים אוויריים, ימיים וקרקעיים לטובת איכות הסביבה, ביטחון וניהול משאבי כדור הארץ. זקיפים בחלל
