גבול הוא לא רק קו על מפה

האם קו גבול הוא רק סימן וירטואלי על מפה ואם כן, מדוע המכרסמים הישראלים זהירים יותר מאלה הירדנים? מדוע הארינמלים רבים יותר בישראל ואילו בירדן מגוון זוחלים גדול יותר? שורה של מחקרים חדשים בחוג לביולוגיה אבולוציונית סביבתית ובמחלקה להוראת המדעים -ביולוגיה של האוניברסיטה באורנים מנסים למצוא את התשובה.

“קו הגבול הוא אמנם קו דמיוני על מפה והוא לא מסוגל לעצור את המינים האלה מלעבור מישראל לירדן, אבל קו הגבול עוצר את בני האדם ואת ההשפעה השונה שלהם על הטבע”, אמר ד”ר אורי שיינס, מעורכי המחקר.

שורת המחקרים, שנערכו בשיתוף חוקרים ירדניים, בדקו את מגוון מיני הזוחלים, יונקים, חיפושיות, עכבישים וארינמלים משני צידי הגבול באזור הערבה. בצוות הישראלי היו חברים יחד עם ד”ר שיינס תלמידי המחקר עידן שפירא ושחם מיטלר ומטרתם הייתה לגלות אם באזור שזהה מבחינה אקלימית יכול קו הגבול להביא לשינויים באוכלוסייה ובכמות המינים, שלא אמורים כלל להתייחס לקו שלא ידוע להם.

במחקר הראשון שעסק באוכלוסיית הזוחלים התברר כי למרות שמספר הזוחלים שנתפס לא היה שונה בצורה מובהקת, הרי שמגוון המינים באזורים החוליים שבירדן גבוה באופן משמעותי לעומת מגוון המינים שנמצא באזורים החוליים בישראל. במחקר השני התברר שהגרבילים בישראל זהירים יותר מהירדנים. במחקר שלישי התברר כי אוכלוסיית הארינמלים חופרי המשפכים בישראל גדולה בצורה מובהקת מזו שבירדן.

לדברי החוקרים, ההבדלים בין ישראל לירדן הם בעיקר ברמת החקלאות הגבוהה והחוות החקלאיות הרבות בישראל לעומת החקלאות המושתת בעיקר על רועי צאן נוודים וחקלאות מסורתית בצד הירדני. השדות החקלאים בצד הישראלי לא רק יוצרים קיטוע בבתי הגידול ובכך גורמים להקטנה של מגוון המינים, הם מביאים איתם את אחד המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם – השועל האדום. בצד הירדני השועל נפוץ הרבה פחות ולכן הגרבילים יכולים להרשות לעצמם להיות לא זהירים. ריבוי הארינמלים קשור גם הוא לבעל חיים אחר – צבי הנגב. צבי זה משמש כ”מהנדס סביבתי” ששובר את קרום הקרקע וכך מאפשר לארינמלים לחפור את המשפכים שלהם. צבי הנגב הוא חיה מוגנת בישראל ואילו בירדן הוא ניצוד וכך מאבדים הארינמלים הירדנים את מהנדס הקרקע שלהם.

“המחקרים הנוכחים הראו בצורה מובהקת את ההשפעה של האדם על הטבע – לטוב ולרע. בשנים האחרונות יש מעבר של טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות מישראל לירדן ואנחנו צריכים להעמיק את ההבנה שלנו לגבי ההשפעות של החקלאות המודרנית כדי שנוכל לסייע לשימור של מגוון המינים הרב באזור הערבה”, סיכם ד”ר שיינס.