סיקור מקיף

סופן המתוק של אריזות-פלסטיק

אריזות מזון ומוצרי פלסטיק חד-פעמיים אחרים יוכלו לשמש כמקור לדשן אורגני ביתי (קומפוסט), יחד עם פסולת אורגנית אחרת, בזכות פולימר מבוסס-סוכר חדש

בנית דגמים מקוביות סוכר
בנית דגמים מקוביות סוכר
אריזות מזון ומוצרי פלסטיק חד-פעמיים אחרים יוכלו לשמש כמקור לדשן אורגני ביתי (קומפוסט), יחד עם פסולת אורגנית אחרת, בזכות פולימר מבוסס-סוכר חדש.

הפולימר המתכלה מורכב מסוכרים הידועים בשם ביומסה של תאית עץ (lignocellulosic biomass), שמקורם ביבולים שלא למטרות-מזון כגון עצים מהירי צמיחה ועשבים, או ביומסה מתחדשת של פסולת חקלאית או פסולת מזון. הפולימר פותח באוניברסיטת אימפיריאל קולג' בלונדון ע"י צוות מהנדסים ומדענים.

החיפוש אחר פלסטיק "ירוק" יותר, בעיקר עבור שימוש חד-פעמי כגון באריזות מזון, הוא מושא מחקר משמעותי כלל-עולמי. "התחום מתפתח לא רק בשל היבטים סביבתיים, אלא גם בשל גורמים כלכליים וצרכניים," מסבירה החוקרת הראשית.

כשבעה אחוזים ממקורות הגז הטבעי והנפט הגולמי בעולם משמשים להפקת פלסטיק עם מחזור עסקים של יותר ממאה וחמישים מיליון דולרים בכל שנה. כמעט תשעים ותשעה אחוזים ממוצרי הפלסטיק מיוצרים מדלק מאובנים.

"פריצת הדרך המשמעותית שלנו הייתה במציאת הדרך להשתמש ביבולים שלא למטרות מזון כמקור ליצירת פולימר, מאחר וישנן סוגיות אתיות וכלכליות בשימוש במקורות מזון לתחום זה (כגון תירס וסלק סוכר)," אומרת החוקרת.

"כדי שהפלסטיק יוכל להיות שימושי ומעשי נדרשה דרך להפקתו בקנה-מידה תעשייתי, עובדה שהייתה אתגר טכני לא קטן. לקח לנו שלוש שנים וחצי בכדי להגיע לתהליך חסכוני באנרגיה ובמים עם ניצולת הקרובה לשמונים אחוזים," מציינת החוקרת הראשית.

הישג זה הינו בעל משמעות רבה מאחר והפלסטיק המתכלה המוביל כיום, פוליאצטיד (פולי-חומצה אצטית, המונח בוויקיפדיה), מופק בתהליך עתיר-אנרגיה שבו דרושות כמויות גדולות של מים. בנוסף, בתום מחזור חייו החומר חייב לעבור פרוק סופי במתקנים תעשייתיים בטמפרטורות גבוהות.
בניגוד לכך, הסוכרים עתירי-החמצן שבפולימר החדש מאפשרים לו לספוח אליו מים ולהתפרק לתוצרים בלתי-מזיקים – כלומר, כאלו שניתן יהיה להשתמש בהם להכנת דשן כימי ביתי.

מאחר והפולימר החדש מיוצר מחומרי-מוצא זולים או מתוצרי פסולת הוא הרבה יותר זול בהשוואה לחומרי-הפלסטיק מבוססי-הנפט.
לפולימר מגוון רחב של תכונות, עובדה המהווה בסיס אפשרי לפיתוח מספר יישומים גדול יותר פרט לשימושו באריזות מזון ביו-מתחדשים. אופיו הביו-מתכלה הופך אותו לאידיאלי ליישומים רפואיים מוגדרים כדוגמת חידוש רקמות, תפרים ומערכות לשחרור תרופות בגוף. הפולימר הוכח כבלתי-רעיל לתאים והוא מתפרק בגוף לתוצרי-לוואי בלתי מזיקים.

הצוות בוחן כעת דרכים לשימוש בחומר החדש כתבניות גידול מלאכותיות עבור חידוש רקמות וכמערכות לשחרור מושהה ומבוקר של תרופות לגוף.
"פיתוחו של החומר מבטיח ביותר ואני אופטימית שהשיטה שלנו תוכל להיות שימושית בתוך שנתיים עד חמש שנים," אומרת החוקרת הראשית.

הידיעה מהאוניברסיטה

4 תגובות

  1. אז מה עוד מספרים מה מספרים מה מספרים ש… עוני לא יהיה ולא יהיו עוד פערים
    וכולם בזול יוכלו לקנות דירות והצדק פה ישלוט עד סוף כל הדורות

    עובדים עלינו עובדים בחורץ בקיץ בצהריים עובדים עלינו ישר בעיניים
    עובדים עלינו בפנים ואנחנו לא לומדים לא לומדים לא לומדים לא לומדים לא לומדים כן.

  2. השלב הבא יהיה להפיק דלק מהביומסה במקום השימוש שנעשה בגרעי תירס

  3. איזה יופי. עכשיו יהיה אפשר לאכול את הכריך עם העטיפה.

    כנראה שמשנים כיוון, במקום לחנך את הציבור למודעות צרכנית לחומרים בלתי-מתכלים, מפתחים חומרים מתכלים ידידותיים והכי קריטי – זולים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן