מחקר שנערך ע”י אקולוגית העופות בריגיט פואולין Brigitte Poulin ממרכז המחקר בארל שבצרפת ומתפרסם ב-Journal of Applied Ecology מראה כי “הדברת יתושים השפיעה על שרשרת המזון במערכת הסביבתית”.
הטיפול הארצי/אזורי הוא ע”י השמדת הזחלים בשלוליות. בבתי התושבים מונעים את נוכחות היתושים בעיקר ע”י תרסיסים שונים ומשונים. התרסיסים הביתיים מכילים שמנים ארומאטיים ורעלים שונים ולכן ברור כי פגיעתם אינה רק ביתושים. בהדברה בשטח השתמשו עד שנות השישים ב ד.ד.ט. ולמרות שהוצא משימוש פגיעתו הרבה לסביבה ולטבע מורגשת עד היום. את ה ד.ד.ט. החליפו תרסיסים שהיו מבוססים בעיקר על זרחנים אורגניים, רעלים חריפים שגם הם הוצאו משימוש. כיום מרססים מקווי מים בעיקר בחומר מבוסס על “רעל-בקטריאלי” (microbicide) כלומר הריסוס מכיל בקטריות ששמן מרמז על מקור ומקום פיתוחן Bacillus thuringiensis israelensis (Bti) (להלן: ב.ט.י ),
הבקטריות שהוחדרו למים נאכלות ע”י זחלי היתושים בהגיען למערכת העיכול גורמות ה ב.ט.י לחורים במעי הזחל. מערכת העיכול של הזחל מושמדת והזחל מת. השימוש ב ב.ט.י להדברת (זחלי) יתושים, נפוץ ברחבי העולם ונחשב לחלופה הפחות רעילה והיותר ידידותית לסביבה לעומת קוטלי החרקים הכימיים.
בבדיקות שונות שנערכו כדי לבדוק את רמת הרעילות של ה ב.ט.י על בעלי חוליות לא נתגלו תגובות שליליות, וה ב.ט.י נחשב לבטוח, כך לפחות עד לפרסום מחקר שמראה כי : “ה ב.ט.י משפיע באופן שלילי על רביה של ציפורים”.
המחקר שנערך ע”י אקולוגית העופות בריגיט פואולין Brigitte Poulin ממרכז המחקר בארל שבצרפת ומתפרסם ב-Journal of Applied Ecology מראה כי “הדברת יתושים השפיעה על שרשרת המזון במערכת הסביבתית”.
המחקר הראה כי הצלחת ההתרבות (קינון, הטלה, גידול גוזלים) אצל טסיות (סנוניות-ערים) Delichon urbicum בשמורת קאמארג Camargue (שפך נהר הרון לים התיכון – שמורה חשובה ויפה) היתה תואמת בין איזורים שטופלו (או לא טופלו) ב ב.ט.י. בכל מקום בו היתה הדברה ב ב.ט.י ירדה הצלחת הקינון וגידול הגוזלים בצורה דרמטית, בהשוואה לאזורים לא מטופלים. החוקרת אומרת : “הדגמנו ש ב.ט.י פוגע בטסיות”.
נעשתה גם השוואה בין תקופות שלפני הטיפול ב ב.ט.י בהן לא נמצאו הבדלים בין האזורים, מסתבר כי הבעיה היא בזמינות המזון. אחד ממרכיבי המזון החשובים עבור הטסיות הם … יתושים, בבדיקה במשך שלש שנים נבדקו מרכיבי המזון אצל טסיות באזורים מטופלים לעומת טסיות באזורים לא מטופלים (ב ב.ט.י ), טסיות באזורים לא מטופלים צדו בעיקר יתושים וזבובונים, ואילו טסיות באזורים מטופלים צדו בעיקר נמלים (מעופפות).
כלומר : באזורים מטופלים ב ב.ט.י לא היו מספיק יתושים עבור הטסיות, לא היה מספיק מזון זמין ולכן הייתה רמת ריבוי נמוכה – שני גוזלים לקן, לעומת שלושה גוזלים באזורים “נקיים”. החוקרת מקווה כי ממצאיה יעצרו את השימוש ב ב.ט.י בשמורת הקאמארג.
אקולוגים בצפון אמריקה שקראו את המחקר אומרים כי יתכן ונימצא הסבר (חלקי) לירידה הדרמטית במספרי עופות שאוכלים חרקים. באמריקה כמו גם במקומות אחרים בהם נעשה שימוש ב ב.ט.י. יחד אם זאת יש צורך בבדיקה רחבה ומקיפה על השפעת ה ב.ט.י על המכלול הסביבתי.
פואולין (החוקרת) פונה עכשיו לבדוק את השפעת ה ב.ט.י על חסרי החוליות שחיים בחישות הקנה שבשמורה (קאמארג). ברור שההשפעה השלילית שנתגלתה אינה מהווה סיבה (או תירוץ) להחזיר לשימוש את קוטלי החרקים הכימיים, אבל זו בהחלט סיבה לשקול את נחיצות הריסוס בכל מקרה ובכל מקום.
15 תגובות
נסה לשפוך שם אקונומיקה.
יש לי בבית מכת יתושים במרפסת בלבד גיליתי שהיתושים יוצאים מהביוב של שפכיי מכונת הכביסה
עם איזה חומר אוכל להרוג את הזחלים חומר חזק שחנויות יוכלו לימכור לי תודה רבה ליאור
שמעתי על “אמצעי” לטפל בנמר האסייני והייתי רוצה לדעת אם מישהו יודע על כך משהו:
יש לשים בתוך דלי עם מיים חתיכת נחושת (למשל, צינור מכופף), במשקל כמה מאות גרם. הטענה היא שמהביצים שהיתושות יטילו בוקעים יתושות/יתושים עקרים וגך בתהליך שרשרת תתבטל אוכלוסיית היתושים מעצמה.
מה דעתכם ?
(האנונימי מקודם)
מאחר והייתי עוזר מחקר של פרופ’ מרגלית אתה לא צריך להסביר לי על יתושים (-8 .
לגבי קדחת הנילוס המערבי: In the United States, West Nile virus is transmitted by infected mosquitoes, primarily members of the Culex species
מתוך : http://www.cdc.gov/ncidod/dvbid/westnile/insects.htm
נכון גם אאדס ברשימה: http://www.cdc.gov/ncidod/dvbid/westnile/mosquitoSpecies.htm
עוד תיקון: הBTI לא פותח בארץ אלא נתגלה, במקרה, בשלולית בנגב.
יש לי לקוח שמתקין רשתות ויש לי חבר שהזמין את הרשתות האלו מהלקוח שלי.
תגובת החבר שלי .
שנתיים אני בקושי ישן ורק לאחר ששילמתי 1500 שח וקניתי רשתות ישנתי לרווחה.
היה שווה כל שקל
גיל,
אל דאגה, יש המצאה חדשה בשלבים האחרונים של הפיתוח, שמאפשרת להשאיר את החלונות פתוחים ומונעת מהיתושים להכנס. קוראים לזה “רשתות”. אצלי בבית מותקן אב טיפוס וזה פשוט עובד מדהים!!!
ל ר.ח.
קצת ענווה ,סנוניות על חשבון בני אדם או להיפך?
שבע מליארד העתקים לא מספיקים ,אתה רוצה עוד?
היתושים הם צרכני האנרגיה מס” 1
הם גורמים לדירי הבית לסגור את החלונות ולהפעיל מזגנים.
אסף, למה בדיוק התגובה שלי מוטעית? זה לא אני שכתבתי שהקולקס מעביר את הקדחת. האמת שאני מסכים עם כל מה שכתבת בתגובתך 5.
מה שאני לא אוהב זה הסלוגן במשפט האחרון שמייצג בדיוק את מה שהתרעמתי עליו בתגובה 1. יש סכנה שהירוקים הקיצוניים הופכים מחביבי הקהל שסוחפים אחריהם את הכלל לעריצים ונודניקים שמעוררים התנגדות ורק פוגעים בעניין שחשוב לי לא פחות מאשר לך. שליטה באוכלוסיה האנושית?
תיקונים
– בעריכה נפל ה -ו- בפיסקה הראשונה , צריך להיות קדחות (ברבים ) ,
(אולי זה גורם לתגובה המוטעית של ר.ח ?)
מי שמעביר את הקדחת (מלריה) הוא ה אנופלס ,
ל אנונימי – רוב מיני היתושים פעילים / עוקצים גם ביום ,
קדחת הנילוס המערבי היא אחת ממס’ מחלות שמעביר ה”טיגריסי” (לא קולקס) ,
הדי.די. טי . הותר לשימוש רק בתוך מבנים באיזורים מוכי מלריה (אוגנדה ודומותיה) שכן
את הנזקים שגרם ניתן למדוד גם היום .
אין ספק ש ה ב.ט.י מהווה את האמצעי הפחות מזיק (סביבתית) ולמרות זאת כפי שמראה המחקר
החדש … יש נזקים .
המשפט האחרון אומר הכל … כל התערבות בסביבה חייבת להיעשות תוך הבנת כל ההשלכות
ובמידת האפשר … לא להתערב , למשל : אין צורך לרסס במקומות בהם אין סכנה להתפרצות
המלריה … הריסוסים ב קאמארג מיועדים בעיקר כדי למנוע מיטרד (לא קדחת) ,
מיטרד שניתן למנעו בשיטות פחות קטלניות – למשל רשתות או שימוש בדוחי
יתושים בבתי תושבים ,
אני מזמין את הקוראים לכתוב -מלריה- בחיפוש ולהתרשם מעשרות המאמרים שיש ב”הידען” בנושא העוקצני , (כולל מאמרים שלי) .
ושוב ל ר.ח.
הגיע הזמן ש:
במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית,
תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה !
וסליחה, אבל קדחת הנילוס המערבי מועברת על ידי Culex שהוא דוקא הזן היותר מוכר (אלה היתושים שעוקצים בלילה )
תיקון טעות:
אחד ממקורות המזון של הטסיות הם הטורפים של היתושים: שפיריות ועכבישים. משום שיש התמעטות של יתושים, יש התמעטות של הטורפים באיזור.
הפנייה לתקציר המאמר: http://www3.interscience.wiley.com/journal/123497839/abstract?CRETRY=1&SRETRY=0
אני ממליץ לקרוא מאמרים שהכותרת שלהם היא הבעת דעה בחשדנות. המקור למאמר הוא בארגון שמירת טבע שיש לו אינטרס מסוים (גם בתקציר עצמו, שימו לב לנקודות 5 ו-6. נקודה 5 לא כל כך נכונה עובדתית (במהלך 30 השנים מאז נתגלה BTI נעשו הרבה מאוד מחקרים על ההשפעה הסביבתית שלו, כולל בארץ – למי שלא מכיר, את הBTI גילה פרופ’ יואל מרגלית מבן גוריון)
נקודה 6 מסיימת במסקנות שנוגעות לשמירת טבע שזו שאלה שנוגעת בפוליטיקה יותר מאשר במדע (ראו למשל את ההחלטות לגבי ציד ליוויתנים שנתקבלו השבוע…)
אז בעם התלונה היא שהב.ט.י. מוצלח?
עם כל האהדה והסימפתיה שיש לרובנו לנושאים ירוקים אני חושב שיש היום הפרזה וקיצוניות אליה מובילים דעות ומאמרים כגון זה.
שהרי מה אתם אומרים? במשך שנים קראו להדברה ירוקה ללא חומרים כימיים, ה-DDT נחשב לאבי אבות כל רע. ומסתבר שהשד לא כזה נורא עד כדי כך שארגון הבריאות העולמי (WHO) איפשר להשתמש בו במקומות סגורים באזורים מוכי מלריה.
http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2006/pr50/en/
אז עכשיו יש סוף סוף הדברה ירוקה ע” חיידק ה BTI ושוב באים הירוקים ומוחים שהוא הורג את סנוניות הערים. הלו? כל שנה מתים למעלה משני מליון (!) אנשים ממלריה ואתם דואגים לסנוניות?
שימו לב שהאנושות כבר ויתרה כאן בבחירה להשתמש בריסוס הפחות יעיל ומי יודע כמה מתים כל שנה בגלל זה שלא משתמשים ב-DDT. אז תרגעו קצת ובואו נחשוב גם על אנשים.
דרך אגב הנמר האסיאתי לא מעביר את טפיל המלריה כמו שניתן להבין מהמאמר אלא מחלות נגיפיות כגון קדחת הנילוס המערבי וקדחת צהובה.