בעבר כבר התייחסתי לצורך להפחית בצריכת בשר מול ההבדלים המשמעותיים בין צורת הגידול התעשייתית במשקים חקלאיים גדולים בארצות המערב לבין רועים-נוודים בעיקר בארצות אפריקה. עדיין לא מתחשבים בהם
חלל תקשורת ונובלסאט יאפשרו העברת תכני וידאו מרובים באמצעות הלוויין עמוס-17 עבור רשתות 5G ונקודות Wi-Fi Hotspots * באמצעות ענן וידאו (Video Cloud) וקידוד בקצה הרשת (Network Edge Transcoding) הצליחו
ביצועה של מפת דרכים להגנה על 30% משטח כדור-הארץ עד 2030 תביא לרווח כלכלי של 455 מיליארד דולרים כל שנה, לכן חייבות הממשלות לנקוט במדיניות
יכולות הלווין "עמוס 17" וטכנולוגיות גילת ישרתו את הדרישה הגוברת ביבשת לשירותים כגון רפואה מרחוק ולמידה מקוונת * דן זייצ'ק מנכ"ל חלל-תקשורת: צרכי התקשורת ביבשת
לדברי מנכ"ל חברת חלל, דוד פולק, כי הלוויין נבנה במפעלי בואינג בקליפורניה, מאחר והחברה היתה מחוייבת לעמוד בלוח הזמנים להצבת לוויין בנקודת שמים זו, הנמצאת
קבוצת חוקרים שפרסמה את ממצאיה ב"ניצ׳ר" בדקה את הגורמים הכלכליים שמשפיעים על הפגיעה בסביבה. מטרתם היתה להציג מתווה שימור שיתאים לכל מדינה ביבשת האפריקאית, תוך
העולם אינו עומד בפני אלא כבר נמצא באסון סביבתי. ב-50 השנים האחרונות נעלמו 60% מחיות הבר. כל שנה נכרתים יערות בהיקף של יותר מ-70 מיליון
סקרים מראים כי במאה השנים האחרונות היו שינויים גדולים באקלים הסאהלי: גשמים פזורים בשנות החמישים והשישים ובעקבותם שנות בצורת בשנות השבעים והשמונים. מאז שנות התשעים
באתר הידען פרסמנו לא אחת כתבות המגנות את הציד הספורטיבי. גם אם מעשיו של שמואל בוקסר, מועמד לראשות עיריית נס ציונה חוקיים במדינות שבהם הוא
לאחרונה הוקמה יוזמה לשימור ושיקום היערות האפריקאים והגנתם מפני כריתה ע"י החזרת יושבי היער, אלה שגורשו מהיערות, יערות בהם חיו דורות רבים
עבור רוב האנשים הקשר בין דלק מחצבי לגזי-חממה ידוע ומוכר. פחות אנשים מודעים ל״תרומת״ החקלאות להתחממות העולמית, ״תרומה״ שניתן להפחיתה ולהפכה לספיחת גזי-חממה ע"י ניהול
המדינות המתפתחות, בעיקר באפריקה הפכו לשותפות סחר גדולות של סין. בניגוד למערב, לממשלות אפריקה לא אכפת מתושביהם שצריכים לסבול מגידול בזיהום האוויר הקרקע והמים כדי
ממשלות יכולות להפסיק את הרצח על ידי איסור הכנסת חלקי חיות ופוחלצים. יש לקוות כי הגיבורים שלא יוכלו לתלות את סמלי גבריותם על הקירות ימנעו
סימולציות מודל אקלימי מעלות כי ייעור אזורים צחיחים-למחצה יכול לקזז חלק משמעותי מההתחממות הגלובלית
״פטנט״ חדש, המבוסס על הבערת לבנים שיוצרו מתערובת של צ׳ילי יבש, זבל ומים, מסתמך על חוש הריח החד והרגיש של פילים כדי לדחות אותם ולהרחיקם
על-פי סקר של הארגון למזון וחקלאות ב-2006 (Food and Agriculture Organization) הערכות על מס׳ הרועים ברחבי העולם נעו בכ- 120 מיליון נפשות, כאשר כ-50 מליון
למרות כל המחקרים והניסיונות להסביר את תופעת "מעגלי הפיות" ממשיכים ומדי פעם מופיעים הסברים חדשים
איך חטי פילים הופכים לשנהב בידי ארגוני פשע
אחד המפגעים הסביבתיים היותר קשים נגרם בגלל המפגש בין אנשים לחיות-בר. המפגש בדרך כלל קורה כשאנשים פולשים לשטחן של חיות, ותוצאותיו הן כמעט תמיד חיכוכים
תקופות בצורת גורמים לתושבי אזורים נרחבים באפריקה להיות נתונים לתנאי רעב קיצוני. התחממות כדור הארץ גרמה להקצנת תופעה שקודם היתה שולית המכונה דו-הקוטביות של האוקיאנוס
״בעזרת״ המין האנושי נכחדו יונקים גדולים ברוב היבשות. לאורך שנות ההיסטוריה ניצל רוב שטחה של אפריקה מהפגיעה, אלא שבמאות השנים האחרונות הגיעה ההכחדה גם ליבשת
תחזיות גידול האוכלוסין של אפריקה מדאיגות. הפתרון: העצמת נשים/רוברט אנגלמן
עד עתה, זיהו המדענים רק זן אחד של ג'ירף המורכב מכמה תתי-מין. אבל, על פי הניתוח הגנטי הכולל ביותר של יחסי ג'ירפות עד כה, ג'ירפות
מה ראוי לעשות באלפי חטי הפילים שנערמים במחסנים במדינות מזרח ודרום אפריקה ובמאות קרני הקרנפים?
מיליוני עופות נודדים נלכדים, ניצודים ונהרגים כל שנה בדרכי נדידתם, מקלות דבק, רשתות ערפל וירי פראי הם רק חלק משיטות ההרג בצפון אפריקה ובסיני
