לראשונה מאז התפוצצות עמוס 6: עמוס 17 ישוגר ביום ראשון הבא מכף קנוורל ע"י ספייס אקס

לדברי מנכ"ל חברת חלל, דוד פולק, כי הלוויין נבנה במפעלי בואינג בקליפורניה, מאחר והחברה היתה מחוייבת לעמוד בלוח הזמנים להצבת לוויין בנקודת שמים זו, הנמצאת מעל מרכז אפריקה, כי אחרת יעביר איגוד התקשורת העולמי את הנקודה למטרה אחרת

הלוויין עמוס 17 מותקן על גבי משגר פאלקון 9 של ספייס אקס, בתחנת חיל האוויר בכף קנוורל, המספקת שירותי שיגור לספייס אקס. צילום: חלל תקשורת
הלוויין עמוס 17 מותקן על גבי משגר פאלקון 9 של ספייס אקס, בתחנת חיל האוויר בכף קנוורל, המספקת שירותי שיגור לספייס אקס. צילום: חלל תקשורת

לראשונה מאז התפוצצות עמוס 6 ועוד קודם לכן, הכיבוי הפתאומי של עמוס 5: עמוס 17 ישוגר ביום ראשון הבא מכף קנוורל באמצעות משגר פלקון 9 של חברת ספייס אקס. הלוין עצמו נבנה על ידי חברת בואינג.
עמוס 17 קיבל את שמו מנקודת השמים שבה יוצב – 17 מעלות מזרח, מעל קו המשווה, הוא מחליף את עמוס 5 שסיפק שירותים מנקודת שמים זו, אך חדל לפתע לפעול בשנת 2015. את עמוס 6 לעומת זאת, מחליף לוויין שהוחכר לחלל תקשורת על ידי אסיה-סאט ומכונה עמוס 7.

במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר במשרדי חברת חלל בר"ג, אמר מנכ"ל חברת חלל, דוד פולק, כי הלוויין נבנה במפעלי בואינג בקליפורניה, מאחר והחברה היתה מחוייבת לעמוד בלוח הזמנים להצבת לוויין בנקודת שמים זו, הנמצאת מעל מרכז אפריקה, כי אחרת עלול איגוד התקשורת העולמי (ITU) להקצות את הנקודה למטרה אחרת.

דוד פולק, מנכ"ל חלל תקשורת. צילום: רפאל מזרחי
דוד פולק, מנכ"ל חלל תקשורת. צילום: רפאל מזרחי

לדברי בואינג היתה היחידה שהתחייבה על עמידה בלוח זמנים. לקראת השיגור הקרוב, וכדי לא לחזור על השגיאה שנעשתה עם עמוס 6, הוחלט שלא להעלות את הלווין למשגר כל עוד מתבצעים ניסויים במשגר עצמו.
אפריקה היא יבשת ענקית, מסביר ערן שפירא, מנהל יוזמות עסקיות טכנולוגיות בחלל תקשורת. בתוך היבשת נכנסים השטחים מדינות כמו ארהב, סין ויפן – ועוד נשאר עודף (הסיבה לכך שזה פחות מורגש על המפה היא שככל שמדינה קרובה יותר לקו המשווה היא נראית קטנה יותר, ולהפך – גרינלנד מצויירת במפות הרבה יותר גדולה מאשר היא באמת א.ב.)
קצב גידול האוכלוסיה באפריקה מהיר מאוד. עד אמצע המאה צפויים להתגורר בה 2.5 מיליארד בני אדם, מספר דומה לאוכלוסיית אסיה כיום). עד אמצע המאה אפריקה ואסיה עומדות להשתוות מבחינת האוכלוסייה. אוכלוסיית אפריקה היא האוכלוסיה הצעירה הכי גדולה החזויה במאה הנוכחית. הדבר מעלה כמובן את הדרישה לתוכן ותקשורת.
גם ההנחה הרווחת שכלכלות אפריקה אינן במצב טוב, ובוודאי אינן צומחות, זה לא נכון. התל"ג הממוצע של מדינות אפריקה עולה בצורה יפה למרות הצמיחה באוכלוסייה, כלומר לא חסר שם כסף לתחום התקשורת.
הבעיה העיקרית באפריקה, בשל היות היבשת ענקית, קשה מאוד לפרוס בה תשתיות תקשורת. שיעור בתי האב שאליהם מגיע האינטרנט הקרקעי הוא בקושי 7 אחוזים משטח היבשת. תשתית התקשורת הקווית והסלולארית אולי טובה מספיק בערים, אך כבר בפברבריהם ובפרט בשטחים הכפריים, הקליטה יורדת. הפתרון היחיד לפריסה רחבה הוא טרמינלים לווייניים. אפשר לחבר מסוף כזה למערכת סולרית ולחבר כפר או עיירה שלא היו מקושרים קודם לרשת הסלולרית באמצעות הלוויין.
משקל הלוויין בעת השיגור 6.5 טון שחלקם יוצאו לאחר מכן על הגעתו למסלול אחרי הניתוק מהשלב השני של המשגר, והשאר ישמשו לתמרוני השארות במסלול ומניעת היסחפות במהלך עשרים שנות שירותו המתוכננים. אורך הלוויין כשהפאנלים הסלולארים יהיו פתוחים יגיע ל-35 מטרים. בבניית הלווין הושקעו למעלה מ-400 אלף שעות עבודה והוא עבר יותר מעשרת לאפים בדיקות. עלות הבאתו לשמים כולל השיגור והביטוח, תגיע ל-250 מיליון דולרים.

לפני שיגור הלווין עמוס 6 חתמה חברת חלל על הסכם עם פייסבוק לפיו זו תקנה את קיבולת האינטרנט כדי לספק אינטרנט לאפריקה. עם זאת, לאחר התפוצצות הלוויין על כן השיגור, שינתה פייסבוק את המדיניות שלה והיא רוכשת קיבולות חלקיות מהרבה לווינים, כדי למנוע תלות בלוויין אחד.
עם זאת, אומר פולק: "היה לנו הסכם מדהים עם פייסבוק, תכננו להם אלומות לאפריקה. ההסכם עם פייסבוק לאינטרנט לכל אחד באפריקה מבחינתי היה חלום. הפסדנו את זה, חבל אבל למדנו מזה, ואני מקווה שנוכל לחתום על הסכם למכירת קיבולת לפייסבוק מעמוס 17, אבל כאמור פייסבוק לא מזמינה קיבולת לפני שהלוויין מתחיל לפעול.

בתשובה לשאלת אתר הידען האם יש התקדמות בכיוון של בניית לוויין חדש על ידי התעשיה האווירית שיחליף את עמוס 6 בסבסוד ממשלת ישראל, ענה פולק: " בכל מה שקשור להחלטות ממשלה והתעשייה האווירית אני מעדיף שלא להתייחס. לא תמיד אני מבין את ההגיון שלהם."

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. אכן, מן הסתם צריך להיות "17 מעלות מזרחית לקו האורך של גריניץ'".
    מעצם היותו לוויין גיאוסטציונרי הרי הוא נמצא בדיוק מעל קו המשווה.

    ועוד משהו: מיקומו הוא 17 מעלות מזרחית לגריניץ, ולא מערבית. שזה מעל אפריקה, ולא מעל האוקיינוס האטלנטי.

  2. "עמוס 17 קיבל את שמו מנקודת השמים שבה יוצב – 17 מעלות מערבית לקו המשווה" – צריך לתקן. קו המשווה הוא קו רוחב ויחסית אליו צריך להיות "צפונית" או "דרומית" (ולא "מערבית").

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן