ננו-טק

פרוסת סיליקון ועליה חיישנים תלת ממדיים. צילום: planoptik

שכבות סיליקון שטוחות במיוחד

  • אין תגובות
איור ממוחשב המתאר מולקולת סוכר (המבנה השרשרתי בצבע לבן, אפור ואדום) בתוככי ננו-קערית של תחמוצת זירקוניום (במרכז התמונה). ננו-קעריות אחרות במבנה ריקות. האטומים האדומים הם אטומי חמצן והאטומים הכחולים הם אטומי זירקוניום. (באדיבות: Larry Curtiss, Argonne National Laboratory and the Institute for Atom-Efficient Chemical Transformations)

מדענים פיתחו "ננו-קעריות" כהגנה על זרזים חשובים

  • 2 תגובות
תמונה 1: שערת אדם בהגדלה פי 200. המקור: ויקיפדיה.

אז מה עושים שם באוניברסיטה? פרק 8: מולקולה אחת, זה כל מה שצריך – על ננו-אלקטרוניקה

  • תגובה אחת
תאים קטנים של סרטן הריאה, מתוך ויקיפדיה

‫סרטן על כוונת הרפואה הננומטרית / ג'יימס ר' הית', מארק א' דייוויס ולירוי הוד‬

  • תגובה אחת
תמונת מיקרוסקופ (AFM) המציגה סיב סופרא-מולקולרי מוליך המורכב ממספר סיבים קצרים. כל נקודה מהווה מולקולה נפרדת (גובה הסיב התמונה הוא 50 ננומטרים).

‫הרדיו הכי קטן בעולם / אד רג'יס‬

  • 4 תגובות
איור התהליך: בעקבות הקרנת אור על-סגול, אלקטרון בדו-תחמוצת הטיטאניום עובר עירור ומועבר לשכבת גרפן, שם הוא מדלג לקטיון כסף ויוצר בכך ננו-חלקיק כסף.

חיישנים לגילוי זיהומים בריכוז נמוך

  • תגובה אחת
מימין - הזוכות: גילי ביסקר, ד"ר אפרת שמע-יעקובי ואסנת זומר-פן מימין: פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים וזוכת פרס לוריאל-אונסקו לנשים במדע גילי ביסקר. צילום: לם וליץ סטודיו

טיפול ממוקד בגידול סרטני שווה זהב

  • 7 תגובות
פרופסור אדוארד בורמשנקו. צילום: המרכז האוניברסיטאי אריאל

הננו טכנולוגיה מגוייסת לשירות הנקיון: נוזל דוחה לכלוך יילחם במים, אבק ושמן

  • 15 תגובות
צוות חוקרי ננוטכנולוגיה מאוניברסיטת ויסקונסין

פיתוח תאי דלק מיקרוביאלים משופרים

  • אין תגובות
פרופ' רועי בק ברקאי - אוניברסיטת תל אביב

המציאות הפיזיקלית של החלבונים

  • 6 תגובות
צג שקוף מגרפן. איור: אוניברסיטת רייס

שקיפות מלאה

  • תגובה אחת
פרופ' יורם דגן, אוניברסיטת תל-אביב

הספין האלקטרוני

  • 2 תגובות
פרופ' דן פאר, אוניברסיטת ת"א. צילום, באדיבותו.

תוכנית חומש

  • אין תגובות
ריקוד הספינים. איור מתוך WIKIMEDIA

ננו-יהלומים ואוצרות אחרים

  • אין תגובות
טרנזיסטור גרפן מהיר. איור: יבמ

טרנזיסטורים מבוססי פחמן יגדילו את הזיכרון של מכשירים ניידים

  • 5 תגובות
פרופ' ערן רבני, צילום: מיכל קדרון, באדיבות דוברות אוניברסיטת תל אביב

קוונטים במימד הננומטרי

  • 7 תגובות
פרופ' יעל חנין, ראש המרכז לננוטכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. צילום: אבי בליזובסקי

חלוץ בתחומו, פורץ דרך וייחודי

  • 4 תגובות
האיור מתאר את הדופן החיצונית הפגומה (לא שלמה) של ננו-צינורות פחמן המגולגלים זה בתוך זה. על גבי דופן זו נמצאים חלקי גרפן ננומטריים (המשטחים הלבנים) אשר מעודדים היווצרותם של אתרי זירוז המורכבים מאטומי ברזל (צהוב) וחנקן (אדום). זרז זה מחזר חמצן למים. איור: אוניברסיטת סטנפורד

שימוש בננו-צינורות פחמן לפיתוח תאי דלק וסוללות

  • תגובה אחת
פרו'פ ג'אסטין גודינג, אוניברסיטת ניו סאות' וולס אוסטרליה. תמונת יח"צ

סוג חדש של ביו-חיישן מהיר ורגיש במיוחד

  • תגובה אחת
איור סכמטי של סידור המומנטים המגנטיים באזורים נפרדים. המקור: ויקיפדיה.

אז מה עושים שם באוניברסיטה? פרק 1: על מוליכות-על והמגנט החזק במזה"ת

  • 2 תגובות
אולימפיצין (Olimpicene) מולקולה, בגודל 1.2 ננומטר, שפותחה ביבמ היא נגזרת של גרפן (grapheme) –

מדעני יבמ הציגו מולקולה חדשה בהשראה אולימפית

  • 3 תגובות
פרופ' אלברט פרט, חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2007, בהרצאה בבר-אילן עם קבלת תואר ד"ר לשם כבוד, מאי 2012. צילום: אבי בליזובסקי

השילוב בין ספינטרוניקה לננוטכנולוגיה יאפשר להחליף את האלקטרוניקה הנוכחית כאשר תגיע לקצה גבול היכולת הפיזית

  • 5 תגובות
דוגמה למיצלה המשמשת להעברת תרופה. האטומים הכחולים הינם הקצה ההידרופילי של הפולימר, בעוד שהאטומים הלבנים הינם הקצה ההידרופובי. האטומים האדומים מסמלים את אטומי התרופה/החומר הפעיל. מערכת כזו יכולה לשמש גם להעברת חומרי מזון ותוספים שונים, מלבד תרופות. [מקור: www.atrp.gatech.edu/pt18-3/18-3_p3]

ננו-חלקיקים חדשים להעברת תרופות משופרת

  • תגובה אחת
תמונת מיקרוסקופ (AFM) המציגה סיב סופרא-מולקולרי מוליך המורכב ממספר סיבים קצרים. כל נקודה מהווה מולקולה נפרדת (גובה הסיב התמונה הוא 50 ננומטרים).

ננו-סיבי פלסטיק מוליכי חשמל

  • 4 תגובות
משמאל לימין: תחמוצת-טונגסטן שהופקה בהתאם לדרישת הלקוח בצורה גבישית; תחמוצת-טונגסטן שהופקה בהתאם לדרישת הלקוח בצורה אמורפית; חלקיק תחמוצת-סיליקון בעל קוטר ממוצע של 50 ננומטרים, המקובץ בצבר של 3-2 מיקרון, בהתאם לדרישת הלקוח. ניתן לפרק בקלות את הצבר הנ"ל במידת הצורך. מתוך אתר חברת ננוסול

חברת ננוסול מפתחת יישומים של ננו-חלקיקים

  • אין תגובות
"כריך" של אוסף כדורי-באלי בין שתי שכבות של חומרים מגנטיים.

פיתוח של התקני ספינטרוניקה

  • 7 תגובות
מימין: פרופ' דניאל וגנר וד"ר בני בר-און. ארגון עצמי. צילום: מכון ויצמן

חיקוי עם שיניים

  • 3 תגובות
באיור מופיע מערך מיקרו-פירמידות של ננופס (מימין, הגדלה של פי 150) ומיקרו-מחט יחידה (משמאל, הגדלה של פי 750). מחטים אלו חדות ויציבות דיין על מנת לחדור דרך שכבת העור של האדם באופן חסר כאבים כמעט לחלוטין.

מערכת מחטים חדשנית של חברת "ננופס"

  • תגובה אחת
מצלמת החלל ג'ופיטר של אלביט מערכות. תמונת יח"צ

מד תאוצה ננומטרי, עדשה בגודל פיקסל אחד ורובוטים שיטפסו על קירות

  • תגובה אחת
התעשייה האווירית (תע"א) חושפת לראשונה את ראם-נ"ט - רכב משוריין וממוגן המיועד לגילוי והשמדת טנקים. ראם-נ"ט יוצג בתערוכת 2012FIDAE שתתקיים בין התאריכים 27-30 למרץ בסנטיאגו, צ'ילה. כלי הרכב המשוריין החדש מבוסס על רכב הראם דגם 3, המפותח ומיוצר במפעל רמתא של התע"א בבאר-שבע. מערכת הנשק העיקרית של ראם-נ"ט היא ארבעה טילי נמרוד (Short-Range) SR מונחי לייזר המותקנים על "במה" הידראולית אשר מאפשרת אפסנה חשאית ומוגנת בעת תנועה והרמה של משגר הטילים לירי. צילום: התעשייה האווירית

הטמעת השימוש בננוטכנולוגיה בתחום הצבאי מבטיחה, אבל יש צורך בהנדסה שתקשר בין הישגי האקדמיה ליישום

  • 3 תגובות
ד"ר ריקרדו בורשטיין, מנכ"ל ננופלייט מתוך סרטון של החברה. קטע זה לקוח מתוך ראיון שערך לערוץ 9 בתערוכת ווטק 2009. מתוך יוטיוב

חברת הננוטכנולוגיה ננופלייט מפתחת משטחים המנקים את עצמם

  • תגובה אחת
פרופ' זאב זלבסקי, אוניברסיטת בר-אילן

ממציא האופטופון, פרופ' זאב זלבסקי מבר-אילן, זכה בפרס החוקר הצעיר לשנת 2012 במדעי הננו ובננוטכנולוגיה בכנס ננו-ישראל 2012

  • 10 תגובות
על אות הננוטכנולוגיה שהוענק לנשיא המדינה חרוטה דמותו של הנשיא בטכנולוגיית ננו על רקע מוזהב. צילום: יוסי זליגר/פלאש 90

אות הוקרה מיוחד על עשייה בתחום הננוטכנולוגיה הוענק היום לנשיא המדינה שמעון פרס

  • 7 תגובות
דייויד הילטון - בקיעה (Emergence) מוצג בכנס ננו ישראל, מארס 2012. באדיבות כנס ננו ישראל

88 מדענים מובילים שחזרו ארצה, 101 מיליון דולר השקעה בציוד, 45 מיליון בתשתיות, 170 סיפורי הצלחה ו- 625 פרוייקטי אקדמיה-תעשייה

  • תגובה אחת
טיה קראסק - קוואזי גבישים, פריחה. מתוך תערוכת ננו ארט, במסגרת כנס ננו ישראל, מארס 2012

כשחומרי הגלם הם בגודל מיליונית המילימטר

  • 3 תגובות
פרופ' רשף טנא, מכון ויצמן

ההשפעה המשמעותית של הננו

  • אין תגובות
ננו מוט. איור: טינג קסו, אוניברסיטת ברקלי

מערכים ורשתות תלת-מימדיים של ננו-מוטות

  • אין תגובות
ננו צינור פחמן מצופה זהב. צילום: מכון ויצמן

משלחת רמת דרג מסין מגיעה לישראל לבחינת שיתופי פעולה בתחום הננו-טכנולוגיה

  • אין תגובות
הדגמה תלת ממדית של טרנזיסטור על אטום בודד. אטום הזרחן הבודד ימוקם בדיוק במרכז. צילום: אוניברסיטת ניו סאות' וולס אוסטרליה

טרנזיסטור חד-אטומי הוא הטרנזיסטור המושלם

  • 12 תגובות
רפי קוריאט

חמש השנים הבאות של הננוטכנולוגיה

  • 5 תגובות
פרופ' רשף טנא, מכון ויצמן

חוקרים ישראליים פיתחו דבק אפוקסי ננו – טכנולוגי בחוזק כפול מהדבקים שבשימוש כיום

  • 5 תגובות
סיבית הזכרון הקטנה ביותר. איור: יבמ

מדענים ביבמ הצליחו ליצור סיבית זיכרון הקטנה בעולם בעזרת 12 אטומים בלבד

  • 7 תגובות
סריקה במיקרוסקופ אלקטרונים של הדמית ננו עמודים, מוצמדים לגליום ארסנייד. צילום זיולינג לי

שיטה חדשה לייצור מוליכים למחצה

  • 5 תגובות
עמק המוות בנוואדה, המקום בו נמצאו החיידקים המגנטיים. Credit: Dennis Bazylinski and Christopher Lefèvreעמק המוות בנוואדה, המקום בו נמצאו החיידקים המגנטיים. Credit: Dennis Bazylinski and Christopher Lefèvre

שימוש בחיידקים לתחומי הננוטק והביוטק

  • תגובה אחת
גבישים ננומטריים. איור: אוניברסיטת יוהנס גוטנברג

שיטה חדשנית לצפייה בגבישים ננומטריים

  • אין תגובות
רצועות מוליך על במשטחי גרפן. איור: המרכז לננוטכנולוגיה בלונדון

מצב אלקטרוני ננומטרי חדש בגרפן

  • אין תגובות
ננו שפופרות פחמן בהדמיה ייעודית. צילום: אוניברסיטת פורדו

אמצעי דימות נטול תגית לניטור ננו-צינורות

  • אין תגובות
מנוע ננומטרי. איור: יבמ

מנוע הקיטור הזעיר ביותר בעולם

  • אין תגובות
נאוה סברסקי - סופר

מסחור טכנולוגיות – התחום שיבלוט השנה בכנס ננו ישראל

  • אין תגובות
פוסט חדש › הידען — וורדפרס

מתג מולקולארי חדשני

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש