הננו טכנולוגיה מגוייסת לשירות הנקיון: נוזל דוחה לכלוך יילחם במים, אבק ושמן

פרופ' אדוארד בורמושנקו מהמרכז האוניברסיטאי אריאל פיתח נוזל סופר הידרופובי המיועד לציפוי מוצרים המיועדים לעמוד בתנאי חוץ קשים ולשמור עליהם מפגעי הטבע

פרופסור אדוארד בורמשנקו. צילום: המרכז האוניברסיטאי אריאל
פרופסור אדוארד בורמשנקו. צילום: המרכז האוניברסיטאי אריאל

פיתוח חדש המגיע ממעבדתו של פרופסור אדוארד בורמשנקו במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, ישפיע בקרוב על הרגלי הנקיון של רבים. פרופ' בורמשנקו וצוות המחקר שלו פיתחו, תוך שימוש בכלים מעולם הננו-טכנולוגיה, חומר סופר-הידרופובי, הדוחה מים לכלוך, אבק ושמן.

החומר החדשני מעניק למשטחים חספוס עדין ביותר שמאפשר להם להשאר נקיים לאורך זמן. החומר מגיע כיום בצורה נוזלית שמאפשרת את מריחתו על מגוון רחב מאוד של מוצרים. לדברי פרופ' בורמשנקו, הרעיון עלה בעקבות מחקר בוטני שנערך בגרמניה שגילה כי עלי צמח הלוטוס ֿ הנחשב לקדוש בהרבה דתות, אינם צוברים לכלוך ואבק. "בניגוד למה שניתן לחשוב, התכונה הזו לא נובעת מהיות העלים חלקים ביותר, אלא, להיפך, מחוספסים ברמה ננו-מטרית והחספוס הוא שעושה את המלאכה בפועל. טיפת המים הנופלת על משטח שכזה יושבת למעשה על 'כריות אוויר' וקל לה להחליק משם".

השימושים האפשריים לפיתוח בלתי מוגבלים, וכך לדוגמא, רכבים שיצבעו בצבע שיכיל את החומר יישארו נקיים מאבק, ואוהלים ש'יצופו' באותם חומרים לא יירטבו בגשם. לדברי פרופ' בורמשנקו, החומר יעיל במיוחד כשמדובר בתחום איכות ושמירת הסביבה. מלבד החיסכון במים בעת ניקוי רכבים או חלונות, שיצופו בנוזל, הוא אף יאפשר לשמור על נקיונם ותפוקתם של פאנליים סולאריים.

"הפיתוח שלנו הוכח כיעיל מאוד והוא נבדק כיום ב'שטח' במספר שווקים רלבנטיים", אומר פרופ' בורמשנקו. "העובדה שעלות הייצור שלו זולה ביחס לחומרים דומים, משמעותה שהשמיים הם הגבול ביחס לאפשרויות שהוא פותח בפנינו".

הנוזל הסופר הידרופובי הוצג במסגרת כנס מדעי בינלאומי MMT 2012, שנערך במרכז האוניברסיטאי באריאל והוקדש להיבטים שונים של טכנולוגיות חומרים, יישומי חומרים מתקדמים וננו-טכנולוגיה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

15 תגובות

  1. למה היום (11.7.2013) כולם משבחים את הגרמנים על פיתוח הליקוויד גלאס (NTSI) שעושה דברים דומים ? הלמה מתייחס לכך שלפי מה שכתוב כאן זה פותח בישראל …למישהו יש תשובה לעניין הזה?

  2. "העובדה שעלות הייצור שלו זולה ביחס לחומרים דומים, משמעותה שהשמיים הם הגבול ביחס לאפשרויות שהוא פותח בפנינו".

    נראה לי שמישהו לא סם לב לפסקת העלות הזולה שמיחסים לחומר זה, שהיא כנראה השינוי ולו דווקא ההמצאה. או אם תרצו , גם את המחשב המציאו לפני כ 70 שנה, אולם רק העלות הפוחתת הכניסה אותו לשימוש המוני.

  3. אכן הטכנולוגיה כבר רצה בארץ. יש גם את חברת "ננו-ציפויים" מת"א שמשווקת למעלה משנה מגוון מוצרי מדף מוכחים המיובאים מגרמניה למגוון תחומים:אבן ושיש,זכוכית,טקסטיל,עץ,זמש,לפנלים סולאריים ועוד חלקם הנם בעלי בדיקות של מכון התקנים הישראלי. אז באמת מעניין מה החידוש של פרופסור אדוארד??

  4. מה חדש?! יש את חברת NTSI שמשווקת כבר מעל שנה ציפויי ננו שעושים בדיוק מה שרק מנסים לפתח עכשיו באריאל. רק הציפויים שלהם כבר מוכחים וזכו לפי מה שכתוב בלא מעט פרסים בעולם…
    הפרופ' גילה את אמריקה…

  5. מדהים לראות איך עדת "מדענים צעירים" קפצה על אייל שהעז לומר , את האמת העובדתית (אנחנו הרי אנשי הגיון ) ומייד עדת "מלח הארץ הכבושה " קופצת עליו בצרחות רמות.

    הפיתוח לא יחודי , אם כי מעניין אך מוכר זה זמן רב ואפילו יש מספר לא מועט של מוצרים בשוק מחומרים הידרופוביים.

    אם זה החומר המדעי שמתפתח במרכז המדעי מטעם שמזכיר את מרכזי המחקר הסוביטיים ז"ל, אז בהחלט אפשר לוותר עליו!!

  6. כתוב שהעלות של החומר זולה ביחס לחומרים דומים. כל מי שיש לו כמה תאי מוח יודע שזה נושא עתיק, אז מה צריך יותר מזה?

  7. לכל הנפגעים והנפגעות,

    דבר ראשון למרות שאני לא חושב שאני צריך להתנצל כאן על משהו, פרט לכך שאכן המלים שלי היו תקיפות למדי, אז אולי באמת שכחתי להוסיף שאני דווקא כן ראיתי במהלך הכרת המרכז כאוניברסיטה נוספת – מהלך מבורך. בשנים האחרונות עם הישמע עוד ועוד ידיעות מדעיות שמקורן במרכז, הגישה שלי אליו אכן הלכה והשתנתה ממכללה למרכז שצריך לקחת יותר ברצינות.

    ובדיוק משום כך התאכזבתי לקרוא את הנוסח כאן. הוא גרם לי לפקפק ברצינות הידיעה. זה לא טוב. לא טוב לחוקר ולמרכז. מה שניסיתי לומר זה שלפחות מהכותרת ציפיתי לקבל תובנות חדשות על חומרים אלה מהמחקר המדובר, ציפייה שהתבדתה. שכחתי שבאמת יש כאן באתר ידיעות משני סוגים – ידיעות מדעיות וידיעות יחצניות. ושוב, אני חושב שהידיעה הזו שמטרתה הלגיטימית הייתה יח"צ, נוסחה בצורה לא אינפורמטיבית מספיק וגרוע יותר- בצורה מטעה (שוב, מטעה כי נוצר הרושם שהומצא חומר חדש מסוג חדש. אני לא יודע מי ניסח את הידיעה ככה, אבל לדעתי הוא בהחלט פוגע בחוקר ובמרכז).

    ולזה שקרא לי גזען, לידיעתך פה זה לא ynet. תחשוב לפני שאתה מטיח כאלה האשמות.

  8. אייל אתה צוחק? כל האתר הזה מלא ב"יחצנות" של מכון ויצמן. עם תמונות מיופיפות של צוותי המחקר על רקע הדשא ועצים… (לא שיש לי משהו נגד מכון ויצמן חס וחלילה) אז קודם אם למכון ויצמן מותר אז גם לאחרים מותר.

    מי שממש עושה יחצ"ון עם המחקר הזה אגב, זה האתר הזה: http://www.news1.co.il/Archive/0020-D-308135-00.html

    הניסוח קצת מטעה, בזה אתה צודק. יש כבר חומרים כאלה שפותחו לפני כן וכאן מדובר רק בחומר נוסף מאותו סוג. אולי משופר, אולי לפונקציות חדשות אבל נכון שזה לא החומר הראשון.

  9. לאייל.א

    יש לי משפט פשוט לומר לך
    למעשה זה ציטוט מפי הגאון שבגאונים
    "המוחות הגדולים תמיד נתקלו בהתנגדות אלימה מצד המוחות הנחותים"

    כל המרבה (להמעיט בערכו של אייל), הרי זה משובח.

    אני גאה להיות תלמידו של פרופסור אדוארד בורמושנקו.

  10. לאייל,

    מעניין אם היה רשום שם טכניון והתמונה לא היתה של פרופסור בלי זקן – היית כותב את אותם משפטים?
    לא נראה לי.
    גזען!

  11. אייל א.

    יש לך חוש ריח סלקטיבי.

    יש הרבה כתבות פה שבין השאר משמשות יחצנות לפעילות אקדמית, לכן הפרסום כאן אינו יוצא דופן . לגבי "מקוריות" של מחקרים — הרבה מחקרים אינם ממציאים רעיונות יש מאין אלא בודקים מחדש רעיונות ישנים (במגמה לקדם אותם).

    זה מחקר בתחום שמושי (לא תיאוריות גרנדיוזיות) , אם יצליח יוכל להכניס כסף למדינה.

  12. אייל,

    העובדה שלא ידעת, וכמוך עוד רבים לא ידעו שמתבצע מחקר על חומרים סופרהידרופוביים בארץ, מוכיחה שהפרסום של הידיעה לא באה ליחצ"ן את המרכז האוניברסיטאי באריאל, אלא לחשוף לעיני צבור שוחר מדע ידע יקר.

    לדעתי, הביקורת שלך אינה במקומה.

  13. יפה יפה, לא ידעתי שמתבצע מחקר על חומרים סופרהידרופוביים בארץ.

    אבל הכתבה הזו מריחה לא טוב. ניסיון עלוב ולא מכובד ליחצנות של המרכז שבאריאל. אפשר להטות את דעת הקהל לטובת המרכז בדרכים נאותות יותר. לא צריך לרדת לרמת הציבור תוך זילזול באינטליגנציה שלו. מעניין איפה עוד פורסם הקטע הזה. באתר הזה, בכל אופן, קוראים אנשים שיש להם עניין. סיכויים גדולים שיתעניינו בחומרים שנקראים כך, יעשו חיפוש קצר באינטרנט ויגלו שקיבלו רושם מטעה שהפרופ' הח"מ המציא את הנושא לכאורה. לא נאה ולא יאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן