ננו-טק

איתור של גידול בעזרת סריקת MRI. צילום: shutterstock

שיטה חדשה נטולת קרינה לאיתור סרטן

  • 3 תגובות
ננו צינורות. איור: shutterstock

פקק תנועה מולקולארי גורם למים לנוע מהר יותר דרך ננו צינורות

  • תגובה אחת
הקרומית האלקטרונית הדקיקה במיוחד נדבקת למגוון משטחים. (תמונה: Peter Rüegg/ETH Zürich)

רכיבי אלקטרוניקה דקים במיוחד, גמישים ושקופים

  • 3 תגובות
פריקה חשמלית. איור: shutterstock

חוקרי הטכניון גילו שדות חשמליים "נסתרים" בערוצי פלסמה

  • 2 תגובות
ביריעה של החומר גרפן (המשטח האופקי בעל תבנית המשושים של אטומי פחמן) הנתונה בשדה מגנטי חזק, אלקטרונים יכולים לנוע לאורך השפות, והם מנועים מלנוע בחלק הפנימי של היריעה. בנוסף, בשפות אלו ינועו רק האלקטרונים בעלי הספין המתאים ובכיוון אחד בלבד (החץ הכחול), בעוד שהאלקטרונים בעלי הספין ההופכי (החץ האדום) מנועים מלנוע. [באדיבות החוקרים].

מה בין גרפן לבין מחשוב קוונטי?

  • 2 תגובות
מוליך על - איור: shutterstock

רגיש, לא ספונטני

  • אין תגובות
מיקומו של הכבד בגוף האדם. איור: shutterstock

שיטה מהפכנית להדבקת רקמות ביולוגיות

  • אין תגובות
ננו מבנים בארגון עצמי. צילום: shutterstock

לקראת רשתות בארגון-עצמי בהשראת הטבע

  • 3 תגובות
פרופ' אולף לאונהרדט. קרני אור

בלתי-נראה

  • 7 תגובות
השיטה משלבת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) - המסוגלת לספק "פרוסות" של המבנה התלת-ממדי (העיגולים) - יחד עם קרני-רנטגן המספקות תמונה של פיזור החלקיקים בתוך המבנה (PDFs, הנראית בגרפים) על מנת להציג את המידע בנוגע למבנה הננומטרי והכימיה (הצבעים השונים) בפנים החומר, פיקסל אחר פיקסל ובתלת-ממד [באדיבות אוניברסיטת קולומביה].

שיטה חדשה המשלבת את היתרונות של קרני-רנטגן ו-CT

  • תגובה אחת
נאוה סברסקי - סופר

פרופ' אורי סיון, נאוה סברסקי סופר ורפי קוריאט נבחרו ליו"רים של כנס הננו-טכנולוגיה הבינלאומי 2014

  • אין תגובות

‫החזית הזעירה ביותר של הרפואה / מריסה פֶסֶנדֶן‬

  • אין תגובות
כלובים מיקרוסקופיים. צילום: shutterstock

כלובים מיקרוסקופיים בהדפסת תלת ממד לכליאת חיידקים

  • תגובה אחת
: האפקט האופטו-אלקטרי יכול לשמש לבקרה על מעבר מולקולות DNA בננו-חורים, ולשפר את הדיוק בחישה ובריצוף של מולקולות DNA בודדות.

חוקרי הטכניון הצליחו להאט את מעבר הDNA- בננו-חרירים באמצעות אור

  • אין תגובות
מימין: נטלי קוריץ, נירית צורי, דויד רחמילביץ', תמר ילין, רן ורדימון (עומד), ד"ר אורן טל (יושב) ומרינה קליאונסקי. אות חשמלי

מולקולה במעגל

  • תגובה אחת
שבבים ננומטריים באורך של 3 מ"מ בלבד, המורכבים מזכוכית סיליקה דחוסה, משמשים לשם האצת אלקטרונים למהירות הגבוהה פי עשרה מזו המתקבלת היום במאיצים רגילים. (Brad Plummer/SLAC)

מאיצי חלקיקים בגודל שבב

  • 5 תגובות
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של התקן הגרפן החדשני המנצל שער לוגי לא-בוליאני (כאשר סמליל האוניברסיטה, UCR, מוטבע על גביי משטח הגרפן). קנה המידה של הקו בתחתית התמונה הוא מיקרון אחד. [באדיבות University of California at Riverside].

מעגלים לוגיים מבוססי גרפן

  • 3 תגובות
הדמיה של הצורה התלת-ממדית החדשה לעומת היריעות השטוחות של הגרפן (ברקע). [באדיבות הקולג' של בוסטון].

צורה חדשה של פחמן: "ננו-גרפן" מפותל

  • תגובה אחת
הדמיה תלת-ממדית של המערכת להעברת התרופות [באדיבות אוניברסיטת מלבורן].

מערכת ציפוי חדשה לשם העברת התרופות

  • אין תגובות
הדפסה תלת ממדית. איור: shutterstock

‫להדפיס את הבלתי אפשרי / לארי גרינמאייר‬

  • 2 תגובות
ננובוטים. איור: shutterstock

‫עלייתן של מכונות הננו / מיכאיל ק' רוקו‬

  • 4 תגובות
תקריב של פני שטח של חומר מתכתי. צילום: shutterstock

חומר חדש המחזיק בשיא עולמי של ספיחת מים ושטח פנים

  • תגובה אחת
שבב הזיכרון החדש. מכיל אלפי רכיבים שגודל כ"א מהם כמה אלפיות המ"מ. תצלום באדיבות פרופ' יוסי פלטיאל, האוניברסיטה העברית

פיתוח ישראלי: רכיבי זיכרון ממוחשב יעילים במיוחד

  • 4 תגובות
מיני ליסה - הציור המפורסם בעולם המונה ליסה בגרסה ננומטרית. צילום: המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה

מיני ליזה – ציורו המפורסם של לאונרדו דה וינצ'י, המונה ליזה צויר על בד ברוחב 30 מיקרון

  • 3 תגובות
תצלום במיקרוסקופ אלקטרונים סורק של מעגל לוגי המבוסס על 14 ננו-חוטים

במקום הנכון, בכיוון הנכון

  • אין תגובות
הפינה התחתונה המחודדת של פיסת גרפן (G) חודרת את קרומית התא באמצעות הקצוות המחוספסים והפינות החדות של הגרפן (מקור: Kane Lab / Brown University)

האם גרפן מסוכן לגוף האדם?

  • 3 תגובות
סלע מלח מקליפורניה. צילום: shutterstock. הצבע הוורוד-סגלגל של גרגירי מלח המצויים בחלק ממדבריות קליפורניה ונוואדה נגרם על ידי מיקרו-אורגניזמים "אוהבי"-מלח המכונים halobacteria.

מיקרואורגניזמים מסייעים לפיתוח דלק מימן

  • אין תגובות
קספר נאוגארד, אוניברסיטת קופנהגן. תמונת יח"צ

טרנזיסטור המורכב מחד-שכבה מולקולארית – גרפן

  • אין תגובות
זרם אלקטרונים העובר דרך נקודות קוונטיות של זהב המעוגנות על פני ננו-שפופרות של בור-ניטריד.

האם תם עידן הסיליקון? טרנזיסטורים בלי מוליכים למחצה

  • 5 תגובות
עטיפת הספר "המדריך לעתיד" מאת ד"ר רועי צזנה

הרובוט שייתקן אותי: ננו-טכנולוגיה בגוף האדם – מתוך ספרו של ד"ר רועי צזנה "המדריך לעתיד"

  • 7 תגובות
המחשה לעוצמתה של יריעת גרפן מטולאת. איור: אוניברסיטת קולומביה

אפילו כשהוא פגום – גרפן הוא עדיין החומר החזק ביותר

  • 5 תגובות
חיקוי הטבע. צילום: המכון הטכנולוגי חןלון

כנס יסוד ארצי "ביומימיקרי: ללמוד לחדש מן הטבע" – מדע/טכנולוגיה/עיצוב יתקיים היום במכון הטכנולוגי חולון

  • אין תגובות
המבנה התלת סלילי של הקולגן. מתוך ויקימדיה

קל יותר, חזק יותר, קשיח יותר

  • תגובה אחת
כרזת הסרט: ילד והאטום שלו. באדיבות יבמ

סרט הקולנוע הקטן בעולם

  • 4 תגובות
אוליבר ונדל הולמס - אחד מהברהמינים של בוסטון. מתוך ויקיפדיה

‫שימור אמנות – סיפור הדגרוטיפים הנעלמים / דניאל גרושקין‬

  • אין תגובות
תמונה 2: ספיקולה עם גבישים של וטריט שהופרדה מהרדמניה מומוס. צילום: דוברות הטכניון

"סאיינס" מגלה: נפתרה תעלומה בת 100 שנה

  • אין תגובות
חד-שכבות גבישיות של גרמאנאן שבקצותיהן אטומי מימן (מימין) סונתזו ע"י המסת מלח הסידן של החומר גרמניום (משמאל) בתוך חומצה הידרוכלורית. [מקור: אוניברסיטת אוהיו].

האם גרמאניום מהיר מגראפן?

  • אין תגובות
מיקרו מערך של הידגרוג'ל. איור: חברת ARRAYIT

‫שביר זה הבלתי-שביר החדש / דווידה קסטלווקי‬

  • אין תגובות
כיתון. התמונה באדיבות Professor Douglas Eernisse

רכה – קשה?

  • 3 תגובות

מדענים ביבמ פיתחו טכנולוגיה חדשה ברמה האטומית להטענת שבבי זיכרון

  • 2 תגובות
ננו מגילות העצמאות של ישראל וארה"ב שהוגשו לנשיא אובמה בידי אנשי הטכניון. מרץ 2013

על פי בקשת ראש הממשלה: חוקרי הטכניון הכינו את המתנה לנשיא אובמה

  • 8 תגובות
סריגים תרמיים [באדיבות MIT]

סגסוגות ננו-חלקיקים למיקוד חום

  • 2 תגובות
מבודדים טופולוגיים אורגנים המסוגלים להעביר מידע במהירות האור ואשר מורכבים משכבה מולקולארית דקיקה (משמאל) הדומה למעין תיל של גדר לולים תוך הולכת חשמל לאורך השפה הימנית של שכבה זו (הקו הכחול) – כאשר האלקטרונים יכולים לשאת מידע גם בצורת ספין "מטה" או "מעלה". תמונה באדיבות: Feng Liu ו- Zhengfei Wang, אוניברסיטת יוטה.

מהנדסים מדגימים את יכולתם של חומרים סופר-מהירים

  • אין תגובות
פרופ' חנה דודיוק, מכללת שנקר. תמונת יח"צ

חוקרים משנקר פיתחו דבק פוליאוריתן ננוטכנולוגי

  • אין תגובות
קפלים של גרפן. איור: אוניברסיטת דיוק

קיפול מבוקר של גרפן ליצירת שריר מלאכותי

  • אין תגובות
תרסיס חדש עשוי להפוך כל חפץ לסוללה חשמלית קרדיט: אוניברסיטת רייס

צבע טעון / אוולין למב

  • 2 תגובות
ד"ר שרון גלוצר, אוניברסיטת מישיגן

חומר המעצב את עצמו / ג'ון מטסון

  • 2 תגובות
דוגמה לבקר משחק מחשב הניתן להדפסה עצמית מהחומר החדש

הדפסה אישית של רכיבי אלקטרוניקה תלת-ממדים

  • 6 תגובות
מבנה NanomAb. איור: ד"ר אושרת פרנקל

טיפול מבויית בסרטן על ידי שימוש בנשא תרופתי ננומטרי: העתיד כבר כאן

  • 5 תגובות
יריעות של אטומי פחמן בעובי חד-אטומי מגולגלות ליצירת ננו-שפופרת פחמן – הזעירה פי עשרת אלפים מעובייה של שיערת אדם – שאותה ניתן לנצל להכנת טרנזיסטורים בתוך שבבים. [באדיבות: יבמ Research]

חברת IBM מכריזה על פריצת דרך בתחום השבבים: שבבים מפחמן

  • 6 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש