חוקרים שהעשירו דבק פוליאוריתן בחלקיקי “ננו-צינוריות מטונגסטן סולפיד” שפיתח פרופ’ רשף טנא ממכון ויצמן הצליחו להביא לשינוי המבנה הפנימי של הדבק ולייצר דבק חזק פי 10
פיתוח כחול לבן של חוקרי המחלקה להנדסת פלסטיקה בשנקר צפוי לחולל מהפיכה בתעשיית הרכב: חוקרים שהעשירו דבק פוליאוריתן בחלקיקי “ננו-צינוריות מטונגסטן סולפיד” שפיתח פרופ’ רשף טנא ממכון ויצמן הצליחו להביא לשינוי המבנה הפנימי של הדבק ולייצר דבק חזק פי 10
סטודנטית המחקר אור קריב, בהנחיית פרופ’ חנה דודיוק ופרופ’ שמואל קניג, מהמחלקה להנדסת פלסטיקה ופולימרים ב”שנקר הנדסה”, השתמשה בשיטות ננו טכנולוגיות והצליחה להכין דבק פוליאוריתן חזק פי 10 מחוזק דבקי פוליאוריתן הנמצאים בשימוש כיום, באמצעות הוספת אחוז אחד של “ננו-צינוריות מטונגסטן סולפיד” לדבק, הנמצא כיום בשימוש בעיקר בתעשיית הרכב.
הפיתוח, שיניב מכוניות עמידות יותר בעתיד, הוצג בכנס הבין לאומי השמיני לננוטכנולוגיה בתעשיית הפלסטיקה והפולימרים שהתקיים בשנקר ב- 4.2.2013.
“הבסיס לפיתוח הוא למעשה חלקיקי הננו שפותחו ע”י פרופ’ רשף טנא ממכון ויצמן, ננו צינוריות על בסיס טונגסטן סולפיד. היתרון שלהם הוא שהם מיועדים להורדת מקדמי חיכוך. הם מחליפים לובריקנטים נוזליים במקום שבו קשה להשתמש בנוזלים. החלקיקים כבר בייצור המוני ונמכרים כלובריקנט מוצק – מיוצר ע”י חברת ננו מטריאלס, חברה ישראלית. הננו – צינוריות טונגסטן – סולפיד מורידות את מקדמי החיכוך בחצי ויותר.” מסבירה פרופ’ חנה דודיוק, ראש המחלקה להנדסת פלסטיקה ופולימרים בשנקר.
“הרצון היה לפתח דבק חזק יותר ועמיד יותר לשחיקה, והשאלה היתה כיצד להכניס את הננו חלקיקים לתוך הפוליארותן כך שיהיה מינון אופטימלי והחומר יישאר מפוזר ולא יתאחד מחדש לגוש. התברר שהמינון האופטימלי הוא בין חצי אחוז לאחוז – מעל זה התוספת מקלקלת את הדבק, כי החלקיקים מתחילים להצטבר ולהתלכד. הריכוז הנמוך מאפשר ייצור כלכלי. תהליך הייצור שפותח בניסויים שערכו למעלה משנה מבוסס על עירבוב במיקסר בטמפרטורה מבוקרת וטיפול מיוחד לפני השטח של החלקיק כדי לקבל חיבור כימי לפוליארותן” מסבירה דודיוק.
בשנקר הוחלט לא להוציא פטנט כדי לשמור את הידע בפרוייקט המשותף לשנקר ולמכון וייצמן.
רק בשנה שעברה ציינו בשנקר הישג דומה, כאשר סטודנט המחקר מרק שניידר מהמחלקה להנדסת פלסטיקה ופולימרים השתמש בננו- חלקיקים כדוריים מטונגסטן – סולפיד, שפותחו אף הם ע” פרופ’ טנא, והצליח להכין דבק אפוקסי, שחוזקו כפול, בשיטה דומה.
“הננוטכנולוגיה נמצאת בתקופה היסטורית, של מעבר משלב המעבדה לשלב מסחרי של ייצור תעשייתי ” אומר פרופ’ שמואל קניג, ראש הפקולטה להנדסה בשנקר “העתיד נוצר במעבדות, צעד אחר צעד, עשרות ומאות פיתוחים חדשניים שנערכו בשנים האחרונות יגיעו אל השטח וישנו את חייהם של מיליונים מסביב לעולם”
