סיקור מקיף

היסטוריה

סיבי הכותנה שנמצאו בתל צף מקדימים בכמה מאות שנים את העדויות שנמצאו עד כה והן הגיעו אל תל צף כנראה מאזור עמק האינדוס, פקיסטן של ימינו, ממרחק של אלפי קילומטרים
החצר נחשפה כחלק ממיזם 'דרך מלכי יהודה' בהובלת רשות העתיקות, משרד ירושלים ומורשת, וקרן קימת לישראל * במקום נחשפו עדויות לקידוש המקום לאורך מאות שנים, דבר המעיד על קבורה של דמות משמעותית שהשתייכה למשפחה אמידה בתק' בית שני
בחפירה במערה שבשמורת נחל דרגה, התגלה מטמון נדיר - קופסת עץ ובה 15 מטבעות כסף מימי המלך אנטיוכוס הרביעי *נראה שמי שטמן את הקופסה במערה ברח אליה, בתקווה לאסוף את רכושו בתום המרד
זהו המטבע השלישי מסוג זה שמתגלה בחפירות בירושלים ואחד הבודדים שהתגלו אי פעם בחפירות ארכיאולוגיות * מדובר היה בסכום גבוה לתקופתו בגובה המס לבית המקדש
חוקרים חופרים מזה 25 שנה ומגלים את סודותיה של העיר התחתית של תל צפית / גת בתקופת הברזל
השופר המככב בראש השנה וביום הכיפורים היה כלי מרכזי מבין כלי הנשיפה בבית מקדש. לצד החצוצרות. הוא עבר הסבה מתפקידיו הקודמים כמודיע על אירועים חשובים - הכתרות מלכים ומלחמות והפך להיות כלי פולחני, ומקרן של יעל הוא קודם לקרן של איל
שילוט הדרכים המחיש את כוחה ואת תחום שלטונה של האימפריה הרומית
שיירי האופיום נמצאו בכלי חרס שנחפרו בתל יהוד, בחפירה שניהלה אריולה יקואל מטעם רשות העתיקות. החרסים שהכילו את האופיום מתוארכים למאה ה-14 לפנה"ס, והם נמצאו בקברים של כנענים ושימשו ככל הנראה כחלק מפולחן המתים המקומי
המטמון הוא עדות לרגע דרמטי בתולדות הארץ - כיבוש האמפריה הביזנטית בידי  בית אומיה. ארכיאולוג רשות העתיקות, ד"ר יואב לרר: "מי שטמן את המטבעות בתוך קיר כנראה נס על נפשו בתקווה לחזור ולאסוף את רכושו, אך לא זכה לכך"
לקראת ראש השנה, ד"ר צוריאל ראשי, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן מספר כיצד שיקפו איגרות ה-"שנה טובה", את קורות העם היהודי לאורך ההיסטוריה
האם מוסד המלוכה הבריטי נמצא בעיצומו של משבר קיומי? חוקרי אוניברסיטת תל אביב בודקים את הנושא
המוזיקה בבית המקדש היוותה מרכיב חשוב בחגיגות שלושת הרגלים, עם עולי הרגל הרבים שהגיעו לירושלים
תוכנית "Living Heritage" של דאסו סיסטמס משחזרת שישה אתרים היסטוריים בעולם הווירטואלי עבור הדורות הבאים * קבוצות של סטודנטים מגרמניה, הודו, יפן, מקסיקו, הולנד וארה"ב השתמשו בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס כדי ליצור תאום וירטואלי עבור כל אחד מהאתרים
אחד התחומים הקרדינליים שהבליטו את דמות המקדש השניה היה העליה לרגל שלוש פעמים בשנה. העליות, הן כמסגרת והן כאמצעי, בהן באו התחומים הרבים של זיקת העם למקדשו לידי ביטוי וגילוי. הרבה מהמוזיקה במקדש התמקדה בימי העליות הללו לרגל
פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה * מסדרת הפודקסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכניס אותנו לתוך המסע המופלא בעקבות סיפור נדודי ארון הברית בשמואל א' ושמואל ב'. כיצד ארון הברית הועבר משילה לשבי הפלישתים באשדוד ומשם לקריית יערים הישראלית ולבסוף לירושלים בירת יהודה. מי היו הסופרים שכתבו את הסיפור, מתי הם כתבו ומה הייתה מטרתם? מתוך סדרת הפודקאסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב
כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה עלתה דמותו של הכהן הגדול, שלא כבאירועים אחרים שהתקיימו במקדש.
המטבע הנדיר שהתגלה בסקר ארכיאולוגי, מעיד על נוכחות מורדים יהודים שהסתתרו במערה
עיצוב דמויות של גיבורים כענקים באמנות הגותית סימן את התחזקות הכוח העירוני, את היחלשות הדת ואת תחילתה של הניידות החברתית
פרופ' עודד ליפשיץ, ראש המכון לארכיאולוגיה ע"ש נדלר בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, הוכרז כחתן פרס א.מ.ת. (אמנות, מדע, תרבות) לשנת 2022. הפרס יוענק לו בטקס שייערך במהלך חודש יוני, במעמד ראש ממשלת ישראל.
"הממצאים משקפים את ראשיתם של תהליכי הגלובליזציה בעולם העתיק ואת חשיבותו המיוחדת של המזרח התיכון והמרחב המדברי בפרט, בצומת הדרכים של מזרח ומערב", אומרים החוקרים
לוגו אתר הידען
חיפוש