כל הכתבות - הידען - Hayadan

הדמיה של מבנהו הפנימי של כדור הארץ במסגרת סימולציה של תנועת הלוחות הטקטוניים. באדיבות יבמ

חוקרים של יבמ שותפים לפרס בתחום המחשוב המקבילי על סימולציה של תנועת לוחות טקטוניים ורעידות אדמה

  • תגובה אחת
הדמיה ממוחשבת של אוסטרלופיתקוס

לוסי, מאובן האוסטרלופיתקוס, מעידה שההזדקפות קדמה לגדילת המוח

  • 45 תגובות
בראיון לאתר הידען אומר פרופ' יוסף נוימן מאוניברסיטת תל אביב כי לוסי, מאובן האוסטרלופיתקוס, היא עדות לכך שההזדקפות קדמה לגדילת המוח. בנובמבר 2015 מלאו 41 שנה לגילוי שלדה של נקבת
מגוון התכונות הפיזיות, גודל הגנומים ואורחות החיים של נגיפים מקשים כולם על סיווגם. מחקר חדש עושה שימוש בקיפולי חלבונים כראיה לכך שנגיפים הינם יצורים חיים השייכים לענף משלהם בענף החיים. [באדיבות Julie McMahon]

האם נגיפים הינם יצורים חיים?

  • אין תגובות
מדענים בלבוש ייעודי עובדים על הקסנון 1 טון TPC. צילום: יח"צ

המטרה: לפתור את תעלומת החומר האפל

  • 20 תגובות
טל דרורי, מנהל מעבדת Multimeia Analytics במעבדת המחקר של יבמ בחיפה. צילום יחצ

ראיה ממוחשבת היא מרכיב חשוב בעידן הקוגניטיבי

  • 3 תגובות
הלוויין עמוס 5. איור: ויקיפדיה

חלל תקשורת איבדה את הקשר עם הלוויין עמוס 5

  • 10 תגובות
שישה גורי כלבים בני חודשיים אוכלים ביחד מקערה. צילום: shutterstock

לכַשכּש בזנב

  • תגובה אחת
משתתפי פאנל היזמות בכנס DevlopEX2015. מימין: שלמה גרדמן, דורון מרקו, פרופ' סימון ליצין, גבי עידן. צילום: קובי קנטור

כיצד פועלת האאוריקה

  • תגובה אחת
השוואת גודלם של כדור הארץ ומאדים באותו קנה מידה. איור: נאס"א

מדוע כדור הארץ גדול ממאדים?

  • 3 תגובות
שני שימפנזים מצויים בגן חיות. צילום: shutterstock

השימפנזים יוצאים לחופשי

  • תגובה אחת
גישת זיווג סלקטיבית באוכלוסית תרנגולות שהחל בשנת 1957 הוביל להבדלים של פי 10 בגודל בין תרנגולות. צילום Credit: Virginia Tech/ John McCormick

מחקר בתרנגולות סיפק עדות ישירה ל"דליפה אבהית" שבה המיטוכונדריה מורשת מהאב במקום מהאם

  • תגובה אחת
חד גביש של זהב ננו-פורוזיבי. צילום באדיבות ד"ר בועז פוקרוי, הטכניון

לראשונה בהיסטוריה – מדענים בטכניון יצרו חד-גביש נקבובי מזהב בשיתוף מאיץ החלקיקים בגרנובל, צרפת

  • אין תגובות
קערת צרצרים מבושלים. צילום: shutterstock

עוברים לאכילת חרקים?

  • 8 תגובות
תזונה מאוזנת. המחשה: shutterstock

הבדלים בין-אישיים גדולים בין בני אדם שונים בתגובות למזון

  • אין תגובות
האסטרונאוטים האמריקנים רייד וייסמן (מימין) ובאר וילמור עובדים בתחנת החלל הבינלאומית ב-1 באוקטובר 2014. צילום: נאס"א

תחנת החלל פתוחה לעסקים – יתאפשרו ניסויים גם של מדענים שאינם קשורים לתחום החלל

  • תגובה אחת
מיקסוזואה - טפיל החי בדקים ומסתבר שמקורו במדוזות שהאבולוציה גרמה להן להתנוון. צילום: אוניברסיטת JCU, צ'כיה

מהו בעל חיים? תגלית חדשה מאוניברסיטת תל אביב עשויה לשנות את ההגדרות הבסיסיות ביותר

  • 8 תגובות
ציד של מולקולות קטנות: הציור מתאר את המערך הניסויי ששימש לאיתור מולקולות קטנות, כמו אלו הנפוצות בתרופות (ירוק) והקישור שלהן לקולטנים הנמצאים על פני השטח החיצוני של קרומית התא (צהוב). אירועים אלו ניתנים לדימות בעזרת מיקרוסקופיה אופטית רגילה - עיוותים עדינים במבנה של קרומית התא הנגרמים כתוצאה מהקישור והניתוק של המולקולות הקטנות - מתורגמים לשינויים הנראים במסגרת עוצמת ההארה. [באדיבות: The Biodesign Institute at Arizona State University]

חישת מולקולות קטנות לטובת פיתוח תרופות

  • אין תגובות
2. תמונת הדמיה. מימין: ציור סכמטי של פעולות החישה השונות של הפלטפורמה – מגע, חום וחלקיקים נדיפים. משמאל: צילום ותרשים של הנגד הכימי; למטה: חלקי החיישן השונים (מצע, אלקטרודה ושכבת החישה הננומטרית) לפני ואחרי שריטה מכוונת. תוך 10 דקות מתחיל החיישן לתקן את עצמו ולחזור לעבודה רגילה. באדיבות פרופ' חוסם חאיק, הטכניון

חומרים ננומטרים יעזרו לשבב לרפא את עצמו בעקבות פגיעות

  • 2 תגובות
ד"ר עופר גרליץ. צילום: האוניברסיטה העברית

חוקרים גילו מוטציה חדשה אותה ניתן יהיה לזהות בבדיקות הגנטיות

  • תגובה אחת
שר המדע אופיר אקוניס וכמה ממשתתפות פרויקט "מדעניות המחר". צילום: דוברות משרד המדע

הסתיים המחזור הראשון של תוכנית מדעניות העתיד בו השתתפו 530 נערות מצטיינות מהפריפריה

  • אין תגובות
קלאוס ריינמות', חטיבת הרכב ב-NXP במהלך כנס DevelopEx 2015. צילום: קובי קנטור

התרחיש הגרוע ביותר: השתלטות על צי שלם או על אף על כל המכוניות מדגם מסוים

  • 3 תגובות
מערכת המחקר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. צילום: לירון אופק

סוף התפלה במחשבה תחילה

  • אין תגובות
תצפית לאורך שלוש וחצי שעות במטר הליאונידים של 2014. צילום: מיכאיל רווה (REVA), פליקר

חם או קר? כמה תהיות על מטאורים ומטאוריטים

  • אין תגובות
פני השטח הקפואים והמסתוריים של 'אירופה' כפי שצולמו על ידי החללית 'גלילאו'

אסטרוביולוג מציע סוגי אתרים אפשריים לנחיתה שיאפשרו גילוי סימני חיים אם אלו קיימים באוקיאנוסים התת קרקעיים

  • 4 תגובות
מיקרו רובוטים. תמונת מסך מתוך הסרטון 10 Incredible Micro-Robots

זהירות ערפדים בדרך

  • אין תגובות
דגל צרפת על רקע שחור לאות אבל, והתאריך בו התרחש הטבח במספר אתרים בצפון פריס כמעט בו זמנית, 13/11/15. איור: shutterstock

דעה של עיתונאי מבנגלדש על מתקפת דאעש בפריס: הפיגועים הראוותניים נועדו כדי לעצור את גל המודרניזציה השוטף את החברה המוסלמית

  • 78 תגובות
מעבדת קירור האטומים של Mukund Vengalattore באוניברסיטת קורנל. צילום יח"צ

אושש אפקט זנון הקוונטי – אטומים לא ינועו בעודך צופה בהם

  • 63 תגובות
פיל אפריקני במהלך ריצה. צילום: shutterstock

תרופה לסרטן בהשראת הפיל

  • 8 תגובות
חופית מגלית על שפת המים. צילום: shutterstock

מדוע ציפורים אינן נרטבות?

  • תגובה אחת
תחריט עץ משנת 1799 המתאר צפיה במטר הליאונידים מהים. נחלת הכלל

הליאונידים השנה: מטר מטאורים בינוני. הפיצוי – הירח לא יפריע

  • אין תגובות
http://news.sciencemag.org/sites/default/files/sn-solarsystemobject.png

התגלה כוכב לכת ננסי גדול בקצה מערכת השמש, האם מתחבא שם גם כוכב לכת בגודל של כדור הארץ ויותר?

  • 7 תגובות
זוגות פינגווינים באנטארקטיקה. צילום: Tak, Flickr

חפש באנטארקטיקה

  • תגובה אחת
הירח פובוס המקיף את מאדים. בתצלום זה נראים היטב הסדקים על פניו, שההערכה היא שהם סימן ראשון להתפרקותו הצפויה. צילום: נאס"א

ירחו של מאדים פובוס עשוי להתפרק לרסיסים

  • 2 תגובות
מנהל סוכנות החלל הישראלית מנחם קדרון וד"ר גרד גרופה סגן ראשת סוכנות החלל הגרמנית. צילום: דוברות משרד המדע

סוכנויות החלל הגרמנית וסוכנות החלל הישראלית חתמו על הסכם חדש לשיתוף פעולה בתחומי החלל

  • תגובה אחת
מפת האיומים על בתי הגידול. איור: PLos One

מאבדים את הטבע

  • 3 תגובות
חקר הסרטן. איור: shutterstock

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו חומרים אנטי סרטניים שיכולים לעצור רקמות וחלבונים מלבגוד בתפקידם בגוף

  • 3 תגובות
הדמיית אמן של טלסקופ מגלן הענק (GMT) שייבנה על פסגת לאס קמפנס בצ'ילה. הטלסקופ יכלול שבע מראות המסודרות יחד כדי ליצור פני שטח קולטי אור ברוחב של 24 מטרים. צילום Giant Magellan Telescope - GMTO Corporation

בהרי האנדים בצ'ילה החלה בנייתו של GMT, הראשון משלושת טלסקופי הענק המתוכננים לשנים הקרובות

  • 2 תגובות
פרופ' מיכל שוורץ וגב' אליס בלומברג בטקס הענקת פרס בלומברג

"האם ניתן לחסן את המוח?"

  • 4 תגובות
ד"ר שרון אלפרט, מעבדת המחקר של יבמ בחיפה. צילום: אבי בליזובסקי

עוזר הרדיולוג שאף פעם לא מתעייף

  • 254 תגובות
ישיבת ועדת המדע של הכנסת, 9/11/15 מימין: מנכ"ל משרד המדע עידו שריר, שר המדע אופיר אקוניס ויו"ר וועדת המדע, ח"כ אורי מקלב. צילום: אבי בליזובסקי

נספחים מדעיים, הנגשת המדע וחיזוק תעשיית החלל, אלו חלק מהפעולות המתוכננות של משרד המדע ל-2016

  • 3 תגובות
מכ"ם TERRA של התעשיה האווירית ואלתא. צילום יח"צ

התעשיה האווירית ואלתא מציגות: מכ"ם שיוכל לזהות טיל אירני ולעקוב אחר לוויינים בחלל

  • 5 תגובות
נהיגת העתיד. צילום: Brook Ward, Flickr

אינני הנהג

  • 8 תגובות
בצורת באפריקה בשנת 2006: שטחים שבהם יש צמחייה שופעת נראים בירוק, אזורים שבהם הצמחייה בריאה ומשגשגת פחות הם חומים. צילום: NASA image created by Jesse Allen, using data provided courtesy of Jennifer Small, NASA GIMMS Group at Goddard Space Flight Center

למה נאס"א עוקבת אחרי פרות?

  • אין תגובות
במסגרת 'המודל הסיבובי', ליגנדה הנקשרת לחלק החוץ-תאי של הקולטן גורמת לסיבוב חלקו הפנימי של הקולטן בתוך קרומית התא, ובכך, מווסתת בעצם את הפעילות בתוככי התא. בתהליך, גם הגמישות המבנית של הקולטנים משתנה. [באדיבות 'המכון למדעים וטכנולוגיה של אוקינאווה', OIST]

מנגנון חדש לשפעול קולטנים

  • אין תגובות
הדמיית אמן של סופות שמש המכות במאדים ומפשיטות יונים מהאטמוספירה העליונה. איור: נאס"א / GSFC

רוח השמש אשמה בבריחת אטמוספירת מאדים ובהפיכתו מחמים ורטוב למדבר קר

  • 10 תגובות
ראשי האקדמיה הישראלית למדעים בביקור רשמי בסין, אוקטובר 2015. צילום יחצ

חודש והורחב ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם סין

  • 2 תגובות
שחקנים מחופשים לחיילים רומיים בעת קרב. המחשה: shutterstock

ממלכת החשמונאים, חלק י"ב: הולכים למרד נוסף? כמו היה זה באופנה?

  • אין תגובות
עדר ממותות. איור: shutterstock

עולם הולך ונעלם

  • 14 תגובות
איור תלת ממדי של חור תולעת היוצא מחור שחור

האם הזמן בתוך חורים שחורים נע אחורה?

  • 15 תגובות
חורים שחורים ידועים כגופים שמימיים בעלי תכונות מוזרות רבות, כגון התכונה ששום דבר, אפילו לא אור, לא מצליח לברוח מהם. תכונה פחות נודעת, אך לא פחות מוזרה, היא שנראה כי
זוג קשישים. המחשה: shutterstock

קול קורא לגיוס משתתפים למחקר בנושא צאצאים של חולי אלצהיימר

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש